כאל העלתה את הריבית על ההלוואות לכמעט 11%. הרווח של חברת האשראי זינק

חברת כרטיסי האשראי העלתה את הריבית שהיא גובה ב-0.5% וההכנסות מריבית צמחו ב-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, גם הודות לגידול בתיק האשראי • בחודש ספטמבר לבדו עמדה הריבית על 11%, בעוד הריבית לעסקים דווקא ירדה ב-1% באותו החודש

לוי הלוי, מנכ''ל כאל / צילום: רמי זרנגר
לוי הלוי, מנכ''ל כאל / צילום: רמי זרנגר

העלאת הריבית של בנק ישראל בחודשים האחרונים עשתה טוב לחברות כרטיסי האשראי, כפי שעשתה טוב לבנקים. אחרי שמקס פרסמה את דוחותיה בתחילת השבוע, מהם עולה כי הריבית בגין ההלוואות עלתה בתוך רבעון מ-7.8% ל-9% בממוצע, גם כאל מדווחת על עלייה בריבית.

במהלך הרבעון השלישי של השנה, בעקבות עליית ריבית בנק ישראל בשיעור של 1.25%, העלתה כאל את הריבית על הלוואות למגזר הפרטי ב-0.5% לכדי 10.8%, והחברה מציינת במפורש שלא גלגלה את כל העלאת הריבית של בנק ישראל לצרכנים. בחודש ספטמבר עמדה הריבית הממוצעת לפרטיים על 11%. באשר להלוואות למגזר העסקי, בעיקר עסקים קטנים, הריבית עמדה על 5.4%, עלייה ניכרת לעומת 3.6% בסוף הרבעון השני. עם זאת, בחודש האחרון של הרבעון, ספטמבר, נרשמה ירידה ל-4.4% בספטמבר.

נציין כי עוד לפני העלאה זו, כאל גבתה את הריבית הגבוהה במערכת שעמדה על 10.3%, לעומת ריבית חד ספרתית הן במקס והן בישראכרט (שתפרסם את דוחותיה הכספיים מחר). לאורך השנים היא ספגה על כך לא מעט ביקורות, בעיקר כיוון שהיא נהנית מגב כלכלי של בנק דיסקונט השולט ב-72% מחברת כרטיסי האשראי, מה שאמור לאפשר לה גישה זולה יותר לגיוס אשראי שאמור לכאורה להביא להוזלה באשראי שניתן לצרכנים. עם זאת, בשני הצדדים טוענים כי כאל מגייסת את האשראי במחירי שוק, כלומר לא נהנית מיתרון זה.

לזכותה של כאל יש לומר כי תיק האשראי שלה, שצמח ב-25.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ונאמד בכ-8 מיליארד שקל, שונה משל המתחרות מקס וישראכרט. ראשית, מדובר בתיק שחלק גדול ממנו אשראי מתגלגל שנושא סיכון גדול יותר. בנוסף, אצל מקס לדוגמה ישנו תיק הלוואות לרכישת רכבים גדול יותר, במסגרתו הרכבים משועבדים כנגד ההלוואה וישנה אפשרות להוזלת הריבית, ולבסוף בכאל מציעים הלוואות בריבית קבועה שהיא לרוב גבוהה יותר מאשר הלוואה בריבית משתנה.

השילוב של העלייה בריבית, יחד עם הגידול בתיק האשראי, אפשר לכאל לרשום גידול משמעותי בהכנסות מריבית. הכנסות ריבית, נטו, הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022 בסך של 502 מיליון שקל לעומת 402 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 24.7%. הכנסות הריבית ברבעון השלישי של שנת 2022 הסתכמו בסך של 170 מיליון שקל לעומת 140 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 20.8%.

מנגד, חלה עלייה בהוצאות הריבית עקב גידול ביתרת האשראי של החברה והעליה בשיעור הריבית, בעיקר נוכח ההוראה של בנק ישראל להפריש 1.5% מכל הלוואה כהגנה מפני חוסר יכולת של הלווים לעמוד בהתחייבויות שלהם.

בכאל אמנם לא מרגישים עד עתה בעלייה משמעותית במחיקות חובות ללקוחות, אך ההוצאות להפסדי אשראי עמדו ברבעון השלישי על סך של 28 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אז הפשירה החברה, כמו השוק הפיננסי כולו, חלק ניכר מההפרשות שנעשו בתקופת הקורונה. תשעת החודשים הראשונים של השנה הסתיימו עם הוצאות הפסדי אשראי בסך של 54 מיליון שקל לעומת הכנסות בסך 18 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

נתונים נוספים מהדוח מגלים כי הרווח הנקי ברבעון השלישי לשנת 2022 הסתכם ב-109 מיליון שקל, גידול בשיעור של 18.7%. תוצאות הרבעון הנוכחי הושפעו ממימוש מניות ויזה אינק בסך של כ-23 מיליון שקל, למול השפעות חד פעמיות בסך 25 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד, כך שבנטרול השפעות אלו חלה עלייה ברווח הנקי בשיעור של 29%.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד הרווח הנקי על 270 מיליון שקל, לעומת 231 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 16.7%.

החברה הציגה גם צמיחה במחזור העסקאות בכרטיסי כאל. ברבעון השלישי של שנת 2022 עמד מחזור העסקאות על 39.4 מיליארד שקל, גידול של 16.2%. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד מחזור העסקאות על 111.1 מיליארד שקל לעומת 94.0 מיליארד שקל, גידול של 18.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

זאת בין היתר הודות לגידול במספר הכרטיסים. בסוף הרבעון השלישי לשנת 2022 עמד מספר הכרטיסים של כאל על כ-4.17 מיליון בהשוואה לכ-3.92 מיליון כרטיסים בסוף הרבעון המקביל אשתקד, גידול של 6.4%.