אזור שרונה בתל אביב הוא האזור הטוב ביותר בישראל מבחינת פרמטרים סוציו-אקונומיים, ואחריו מגיעות שכונות צהלה ודניה בחיפה - כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום. עוד עולה מהדוח, כי השכונות הירודות ביותר מבחינה סוציו-אקונומית הן בעיקר שכונות חרדיות בבני ברק, בית שמש וירושלים. תל אביב הגדילה מאוד את מספר השכונות שלה בעשיריה הראשונה במדרג, לעומת הסקר הקודם. בירושלים לעומת זאת, גדל בהתמדה מספר השכונות הירודות מבחינה חברתית-כלכלית.
● כמה עולה לגור בשכונות הטובות ביותר בישראל | בדיקת גלובס
● ענקיות נדל"ן מתקרבות לקשיי נזילות: האם שוק החוב לקראת משבר? | בדיקת גלובס
● בירת העוני: כך הידרדרה ירושלים לתחתית הסולם החברתי-כלכלי בישראל | ניתוח
בשבוע שעבר דווח בהרחבה בגלובס על הדירוג היישובי של היישובים, שנערך לפי נתוני 2019. במקביל נערך גם מדד על בסיס של אזורים סטטיסטיים, שתואמים ברוב המקרים למונח שכונות, שממנו עולה כאמור, כי שרונה בתל אביב הוא המקום הטוב ביותר בישראל מבחינה סוציו-אקונומית; אחריה מגיעה צהלה, ולמקום השלישי הגיעה שכונת היוקרה החיפאית דניה.
בסך הכל יש בארץ 78 שכונות שקיבלו את הציון "10", ומה שמבדיל ביניהן זה גובה ערכי המדד. מחצית מהשכונות הללו, 39, נמצאות בתל אביב. בחיפה יש 9, ברמת השרון 6, ברמת גן 4 ובמודיעין 3. יחסית למדד הקודם שנערך לפי נתוני 2017 נוספו לשכונות ה-10 17 שכונות חדשות.
כאמור, את השכונה הטובה ביותר מבחינה סוציו-אקונומית תופסת שרונה, אחריה צהלה, שכונת היוקרה החיפאית דניה, ושכונת ביצרון מערב, שכוללת את "מגדלי ההיי טק" שהוקמו לפני כ-15 שנה במקום, פארק צמרת, אפקה, נוה גן ברמת השרון, רעוש במודיעין- מכבים- רעות והמשתלה, שחותמת את עשרת השכונות הטובות בארץ.
הרצליה פיתוח ירדה לאשכול 9
עוד מקומות בולטים שזכו לציון 10, וכאלה שלא זכו להיכלל באשכול הנכסף: אזור אוניברסיטת רייכמן בהרצליה זכה בציון 10, אך הרצליה פיתוח ירדה מאשכול 10 ב-2017 ל-9 ב-2019; נווה אפק מרכז בראש העין זכתה לציון 10; חלקו הדרומי של שכונת ורדיה בחיפה ירד מאשכול 10 לאשכול 9, ואילו אזור שמבור בעיר עלה מ-9 ל-10.
עוד שכונות שהגיעו לאשכול הגבוה ביותר: נוה טללים בשוהם, כפר אז"ר ורמת אפעל ברמת גן, שמורת מליבו בנס ציונה, פרדס רייספלד בקרית אונו ועוד.
ואולם מהצד השני יש 115 שכונות שקיבלו את הדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר. 54 מהן נמצאות בירושלים, 16 בבני ברק, 9 במודיעין עלית ו-9 ברהט. אפילו בתל אביב, בתא סטטיסטי קטן בין דרך משה דיין לדרך ההגנה, יש תא סטטיסטי שבו חיים 269 איש שנמצאים באשכול הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר.
איך נעשתה המדידה של הלמ"ס?
הלמ"ס בודקת את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה באמצעות שילוב של תכונות האוכלוסייה בתחומי דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. כך למשל נכללים בשיקלול הסופי גורמים כמו חציון גיל התושבים, אחוז משפחות מרובות ילדים, שנות לימוד, תארים אקדמיים, תעסוקה, הכנסה ממוצעת, ממוצע כלי רכב למשפחה וגם ממוצע שהייה בחו"ל.
כל אלה משתקללים למדד אחד, כך שממוצע ערכי המדד של כל הרשויות המקומיות הוא אפס, וערך המדד של כל רשות מקומית הוא המרחק מהממוצע הכלל ארצי ביחידות של סטיית תקן. למשל, רשות שקיבלה ערך מדד 1.000- נמוכה מהממוצע בסטיית תקן אחת מבחינת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. ערך חיובי של המדד מצביע על כך שהרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות גבוהה מהממוצע, והערך הגבוה ביותר מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.
לאחר מכן חילקה הלמ"ס את יישובי המדינה ל-10 אשכולות סוציו-אקונומיים, שהנמוך בהם הוא 1, שמאגד תחתיות את היישובים הירודים ביותר מבחינה זו, והגבוה הוא 10 שמאגד את המקומות הטובים ביותר מבחינה זו. העיר שהכי קרובה לממוצע הישראלי היא חריש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
