מחקר: 40 אלף דירות בישראל בסכנה גבוהה לקריסה בעת רעידת אדמה

ד"ר אהוד סגל ממכון ירושלים למחקרי מדיניות ושישה עמיתים מתחו ביקורת על התנהלות הממשלות • החוקרים מעריכים כי חיזוק המבנים בסיכון גבוה יעלה כ־1.2 מיליארד שקל • "בכל העולם יש רעידות אדמה בעוצמה 6 ומאות הרוגים. יש מקומות שערוכים לזה, וכשמתרחשת בהם רעידת אדמה כזו - לא קורה שום דבר לאף אחד. בישראל, אם תתרחש רעידת אדמה כזו, הצפי הוא ל־7,000 הרוגים"

התחדשות עירונית ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי
התחדשות עירונית ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה ובסוריה, שגרמה לאלפי הרוגים, הורגשה אתמול גם ברחבי ישראל. לפי מומחים, מדובר רק בעניין של זמן עד שרעידת אדמה חזקה תפגע גם בישראל. אך האם ישראל מוכנה לכך?

"בכל העולם יש רעידות אדמה בעוצמה 6, ומאות הרוגים. יש מקומות שערוכים לזה, וכשמתרחשת בהם רעידת אדמה כזו - לא קורה שום דבר לאף אחד. בישראל, אם תתרחש רעידת אדמה כזו, הצפי הוא ל־7,000 הרוגים. זאת ההוכחה לכך, שבכל הקשור לטיפול בנושא הזה, אנחנו מדינת עולם שלישי", אומר ד"ר אהוד סגל ממכון ירושלים למחקרי מדיניות ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. סגל פרסם מחקר עם שישה מעמיתיו בנושא מיגון מבנים מפני רעידות אדמה בישראל, בכתב העת המדעי International Journal of Disaster Risk Reduction. 

האם פוליסות ביטוח הדירה תשלם לכם במקרה שביתכם יקרוס ברעידת אדמה?
3 שנים עבור מרפסת: מה עברו תושבי בניין בתל אביב כדי לזכות בתוספת של 12 מ"ר
היו"רית החדשה של השמאים: "מהר מאוד השוק יתקן את עצמו" | ראיון

בישראל יש כ־70 אלף יחידות דיור שאינן עומדות בתקן הבנייה לרעידות אדמה במבנים בגובה שלוש קומות ומעלה, הממוקמים באזורים בסיכון סיסמי גבוה. זאת, כאשר כ־40 אלף יחידות דיור מתוכן מוגדרות בסיכון גבוה במיוחד, בערים על השבר הסורי־אפריקאי: אילת, טבריה, חצור הגלילית, קריית שמונה, ובית שאן. החוקרים מעריכים כי חיזוק המבנים בסיכון גבוה יעלה כ־1.2 מיליארד שקל, כ־30 אלף שקל לדירה.

את המחקר ביצעו ד"ר סגל, ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, פרופ' ערן פייטלסון, פרופ' ערן רזין ויונת ריין־ספיר מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שולה גולדן מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, והחוקרת העצמאית אליסה ג'וי קייגן.

חבילת טיפולים מותאמת לכל רשות מקומית

החוקרים הראו, כי אם מדינת ישראל מעוניינת להתמודד בצורה מיטבית עם הבעיה - יש צורך בהתאמת מדיניות חיזוק מבני מגורים לתנאים הקיימים ברשויות המקומיות השונות. עבור מטרה זו, הם פיתחו שלושה סוגי חבילות טיפולים שיותאמו לפי מצב הרשויות המקומיות.

רשויות עמידות יהיו כלולות במה שמכנים החוקרים "חבילה אזרחית", שבמסגרתה השוק הפרטי הוא שיוביל את חיזוק המבנים, בדומה לתמ"א 38 כיום; ברשויות אחרות תוטל האחריות לחיזוק מבנים על העיריות; ואילו ברשויות מקומיות חלשות יותר ממליצים החוקרים ליישם את מה שהם מכנים "חבילה ממשלתית", שבה מי שיהיה אחראי על ביצוע החיזוק תהיה הממשלה. עניין חשוב שאותו מכניסים החוקרים לחבילות המוצעות הוא טכנולוגי־כלכלי, ולפיו חיזוק מבנה אינו חייב להיעשות בדרך של תמ"א 38 או פינוי־בינוי. לדבריהם, יש דרכים זולות ופשוטות בהרבה לחזק מבנים.

החוקרים מתחו ביקורת על חוסר המעש של הממשלות: "האחריות לקדם חיזוק מבני מגורים בבעלות פרטית לא הוטלה על אף גוף ממשלתי. כל היוזמות הממשלתיות בנושא נעשות שלא במסגרת אחריות רשמית".