נציגי פראט אנד וויטני בוועדת הכספים: אין מנוס מסגירת המפעלים

נציגי יצרנית מנועי המטוסים האמריקאית פראט אנד וויטני השתתפו היום (ב') בדיון בוועדת כספים בעקבות ההחלטה שנחשפה בגלובס בשבוע שעבר, לסגור את מפעלי טכנולוגיית להבים בנהריה ובתפן.

הנציגים אמרו כי למרות דרישת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני - אין מנוס מסגירת המפעלים. "עשינו ניתוח מעמיק של כל האפשרויות וכל האופציות שיש לנו כחברה. החברה החליטה לצאת מפעילות הייצור, אחרי שבחנו את האפשרויות בפנינו כדי להשאיר את העסק פה בישראל, אבל אנחנו מפסידים כאן הרבה כספים. מ-2018 הדרישות ללהבים שלנו ירדו בחצי, ואנחנו רואים המשך מגמה בעשור הקרוב", אמר סגן נשיא פראט אנד וויטני, מרטין גאי בוליו.

● רוברט אנטוקול על הפיטורים בפלייטיקה: "החלטה לא קלה, אך היא הכרחית להיערכות לעתיד"
● שני היריבים הפוליטיים שנדרשים למצוא פתרון ל-900 עובדים
● מנכ"ל סטארפ-אפ התשלומים מליו מתייחס לפיטורים: "אם המצב היה נשאר כמו ב-2021, אולי היינו מחכים" | ראיון

בהמשך הודיעו נציגי החברה כי פעילות ייצור הלהבים בשיטת IBR תישאר בישראל ותגדל מ-90 עובדים העוסקים בפעולות הייצור ל-120 עובדים בשנים הקרובות. יו"ר הוועדה גפני דן עם הנוכחים בדיון על האפשרויות הממשלתיות להתערבות בסגירת המפעל והצלת 900 העובדים המועסקים בו. זאת לאחר שנציגי הבעלים אמרו כי ניסו למכור את המפעל לפני ההכרזה על סגירתו, ללא הצלחה בכך.

ח"כ מיכאל ביטון הציע להסב את העבודה במפעל לייצור רכיבי מטוסים אחרים, אולם נציג הבעלים שוב השיב בשלילה. "הפסדנו כמה מאות מיליוני דולרים בשנים האחרונות", אמר. "אכפת לנו מכלל העובדים שלנו ברחבי העולם, אנחנו מבינים את הרגישות לעובדים פה בישראל". 

 "ההחלטה של סגירת המפעל נפלה כרעם ביום בהיר"

מנהל מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה, אוהד כהן, הציע בדיון לבחון מול משרד הביטחון את האפשרות להסב את עבודת המפעל. נציג משרד הביטחון העיד כי בכוונתם לבחון את הסוגיה, מאחר שמדובר בפעילות רכש ביטחונית.

לדבריו, "ההחלטה של סגירת המפעל נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. מייצרים פה פריט שמשפיע על חיי אדם. משרד הביטחון חורט על דגלו לשמר את הידע ואת היכולות של הטכנולוגיות בארץ - אם זה במעורבות מלאה או חלקית, אם זה בעסקאות מול יצרנים בחו"ל. אני מאמין שבימים הקרובים נבדוק את זה יותר לעומק וננסה לגבש פתרונות גם לדבר הזה, אם כי צריך לזכור כי הפריטים האלה לא נרכשים על-ידי משרד הביטחון באופן ישיר".

נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, ד"ר רון תומר, הסכים עם נציגי הבעלים באשר לירידה בצריכת הלהבים מהסוג המיוצר בישראל, וטען כי לא מדובר רק במענה לירידה בהזמנות מצדה של החברה האמריקאית אלא בהחלטה אסטרטגית. "החברה קיבלה החלטה אסטרטגית לבנות מפעל חדיש בארה"ב, הם החליטו לבנות את הייצור שלהם בארה"ב. זכותם. עדיין אני חושב שהמפעל הזה בתחרות הוגנת יכול להתמודד גם מול המפעל בארה"ב. בסופו של יום המפעל בישראל מיושן, צריך להסב את הייצור שלו לטכנולוגיה מתקדמת".

מנהלת זרוע העבודה, תאיר איפרגן, אמרה בדיון כי אם אכן הממשלה תתארגן להסבת המפעל לייצור טכנולוגיות מתקדמות, לזרוע העבודה תהיה יכולת להכשיר את העובדים בהתאם. "אם יהיו טכנולוגיות חדשות, אנחנו ניכנס. 48% מהמשרות הפנויות בתעשייה ובמתכת ספציפית הם בצפון, התחלנו כבר לעשות מיפוי על מיומנויות ויכולת של העובדים. ככל שנצטרך לספק פתרונות חלופיים, אנחנו ניכנס".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון בקריאה למעקב ודיון מחודש בעוד עשרה ימים. "אני מבקש לבדוק אם יש משהו שבעלי המפעל ביקשו מהממשלה ולא קיבלו, האם ניתן לעשות משהו, אני רוצה תשובה מבעלי המפעל. זו שאלה שחשוב לנו לדעת. אני רוצה לדעת מדוע לא מוכרים - אנחנו שומעים שיש מי שרוצה לרכוש. אנחנו עוסקים בעניין שהמפעל ימשיך לעבוד. אחרי שנשמע את התשובות, נעשה את מה שעשינו במפעלים אחרים, ניסע כולנו לקיים ישיבה של הוועדה במפעל הזה".