האם מרבית האנשים העניים עובדים במשרה מלאה

ייתכן שלזימי התכוונה לטעון משהו אחר, אך לגבי הנתון שהעלתה אין בנמצא מידע זמין • המשרוקית של גלובס

נעמה לזימי, העבודה (הבוקר הזה, כאן ב', 8.12.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
נעמה לזימי, העבודה (הבוקר הזה, כאן ב', 8.12.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

עם חזרתה של הכנסת לפעילות חוזר גם המאבק למען העלאת שכר המינימום ל־40 שקל לשעה. ח"כ נעמה לזימי, שנמנית עם מגישי הצעת חוק שעסקה בכך, דיברה על כך בראיון בכאן ב', ובין היתר סיפקה נתון מעניין כדי להצדיק את המהלך. "אני לא יודעת אם הציבור יודע שמרבית האנשים בעוני הם אנשים עובדים במשרה מלאה". אבל האם הנתון הזה נכון?

נאמר מייד, דבריה של לזימי הם בעייתיים מבחינה עובדתית מכיוון שככל שאנחנו הצלחנו למצוא לא קיים בישראל מאגר נתונים שמכיל פילוח של נתוני העוני לפי היקף המשרה. "דוח ממדי העוני והפערים החברתיים" שמפרסם הביטוח הלאומי מדי שנה אינו כולל פילוח כזה, וגם לאחר שפנינו בעצמנו למוסד נענינו כי אין ברשותם נתונים מסוג זה. גם בידי ארגון "לתת" שמפרסם מדי שנה את "דו"ח העוני האלטרנטיבי" אין נתונים מהסוג הזה. פנינו כמובן גם לח"כ לזימי עצמה ומשם לא השיבו לפניותינו.

אז מה בכל זאת יש? שמנו בצד את עניין היקף המשרה וניסינו לבחון כמה מבין העניים בישראל הם אנשים עובדים. הנתונים של הביטוח הלאומי עוסקים בעוני של משקי בית, ואלה מתחלקים לפי משק בית שבו יש שני מפרנסים ומעלה, משק בית עם מפרנס אחד, ומשק בית ללא מפרנסים. אם לדוגמה היינו מוצאים כי במרבית משקי הבית העניים יש שני הורים עובדים (כאמור, אין לדעת אם במשרה מלאה או חלקית), אפשר היה לטעון כי זהו ממצא קרוב יחסית לטענתה של לזימי. אלא שהנתונים מראים שהפלח הגדול ביותר של המשפחות העניות (כ־43%) הן כאלה שבהן אין כלל מפרנסים. בכ־42% מהמשפחות העניות יש מפרנס יחיד, ורק כ־15% מהמשפחות העניות הן כאלה שיש בהן שני מפרנסים. אפשר כמובן להסתכל על הנתונים הללו מהכיוון ההפוך, ואולי זה מה שהטעה את לזימי. אם כ־43% מהמשפחות העניות הן כאלה שבהן איש אינו עובד, המשמעות היא שב־57% מהמשפחות העניות לפחות אחד מבני הבית עובד. ב"דוח העוני האלטרנטיבי" של לתת, מדגימים זאת באמצעות גרף: משקי בית שבהם "ראש המשפחה עובד" (כלומר, יש לפחות מפרנס אחד) היוו ב־2020 56.7% מכלל משקי הבית העניים. מהגרף גם עולה בבירור כי מדובר במגמה שכמעט לא השתנתה בעשור האחרון, וגם ב־2012 הנתון היה דומה.

ביקשנו להכניס את הנתונים להקשר ושוחחנו בעניין עם פרופ' ג'וני גל, ראש תחום רווחה במרכז טאוב ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. "אנחנו כן יודעים שיש לא מעט משפחות בישראל, במיוחד משפחות גדולות, שבהן יש מישהו שעובד - ועדיין המשפחה חיה בעוני, לעיתים אף רחוק (מלמטה) מקו העוני", הוא מדגיש. ומוסיף כי מקור הבעיה הוא בכך ש"אנחנו עדיין לא מצליחים לשלב אוכלוסיות מסוימות בשוק העבודה בעיקר נשים ערביות, אף ששם המגמה היא כן חיובית; וגברים חרדים, שם יש מגמת קיפאון בשנים האחרונות".

בשורה התחתונה: דבריה של לזימי לא מבוססים. אין נתונים שמפלחים את מצב משקי הבית העניים לפי היקף משרה, ואם הכוונה היא למשקי בית שבהם שני ההורים עובדים הרי שאלה מהווים רק כ־15% מהעניים. מה שכן אפשר לומר שהוא שברוב המשפחות העניות יש לפחות אדם אחד שעובד (בהיקף משרה כלשהו).

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: נעמה לזימי
מפלגה: העבודה
תוכנית: הבוקר הזה
ציטוט: "מרבית האנשים בעוני הם אנשים עובדים במשרה מלאה"
תאריך: 8.12.22
ציון: לא מבוסס

לאחר שנודע ששכר בכירי השירות הציבורי צפוי לעלות, התראיינה ח"כ נעמה לזימי ונשאלה על הצעת החוק שלה להצמיד את שכר חברי הכנסת והשרים לשכר המינימום. "אני אומרת בעצם שלא יהיה מצב כזה יותר ששכר של ח"כים יעלה על אוטומט ואילו עם שכר המינימום כל הזמן ישחקו", לזימי הסבירה. אבל בהמשך היא הודתה שבבסיס ההתנגדות שלה עומד משהו עקרוני יותר: "אם תשאלי אותי בסופו של דבר, הכי הייתי שמחה ששכר המינימום היה עולה ל-40 ש"ח לשעה, כמו הצעת החוק שהגשתי וקידמתי בשנה האחרונה". כדי להמחיש את הצורך בהעלאת שכר המינימום, לזימי נקבה בנתון מעניין: "אני לא יודעת אם הציבור יודע שמרבית האנשים בעוני הם אנשים עובדים במשרה מלאה". האומנם מרבית העניים הם אנשים שעובדים במשרה מלאה?

במדינת ישראל, הגוף הרשמי שמפרסם נתונים על ממדי העוני הוא הביטוח הלאומי. בכל שנה הביטוח הלאומי מפרסם את "דוח ממדי העוני והפערים החברתיים", בו מתפרסמים נתוני ממדי העוני. אולם עיון בדו"חות, כולל הדו"ח האחרון שפורסם המתייחס לשנת 2020, מעלה שאין בנתונים פילוח של נתוני העוני לפי משרה מלאה או חלקיות משרה. פנינו לביטוח הלאומי והם אכן אישרו לנו כי הם אינם בודקים אם הפרטים עבדו במשרה מלאה - ולכן אין להם נתונים על כך.

החלטנו לפנות גם לנתוני ארגון "לתת" שמפרסם מדי שנה את "דו"ח העוני האלטרנטיבי". לפי הארגון, הדו"ח אמור "לשקף את המגמות העדכניות בנושא עניים בישראל ומשמש כלי אפקטיבי ומשלים להיכרות והבנה מעמיקה של התופעה", באמצעות אינטגרציה בין נתונים וממצאים הנאספים מנתמכי הסיוע, עמותות החברה האזרחית והציבור הרחב. אולם גם בדו"ח העוני האלטרנטיבי של הארגון לשנת 2022, לא הופיעו נתונים לגבי היקף העוני בקרב עובדים במשרה מלאה. פנינו לארגון וגם הפעם נענינו כי אין להם נתונים לפי משרה מלאה או חלקית.

פנינו ללזימי ושאלנו מהיכן היא שאבה את הנתון, אולם מטעמה לא התקבלה תשובה.

בחרנו בכל זאת לחזור לנתוני הביטוח הלאומי, כדי להבין מה כן אפשר להסיק מהם. כאמור, נתונים לפי חלקיות משרה לא מצאנו, אבל כן מצאנו נתונים על חלקן של משפחות באוכלוסייה הענייה לפי מספר מפרנסים במשפחה (בין במשרה מלאה ובין במשרה חלקית). מתברר שלאחר תשלומי ההעברה והמסים הישירם, מתוך המשפחות המשתייכות לאוכלוסייה הענייה, 14.8% הן משפחות בהן יש שני מפרנסים ומעלה. אם מתבוננים במשפחות בהן יש מפרנס אחד בלבד, שיעור זה עולה ל-41.9% מתוך אוכלוסיית המשפחות העניות. כלומר, משפחות בהן יש לפחות מפרנס אחד הן 56.7% מאוכלוסיית המשפחות העניות.

גם מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" עולה תמונה שאינה שונה בהרבה: בקרב משפחות נתמכות סיוע, ב-45.9% מהמשפחות יש מפרנס אחד, ב-16.3% שני מפרנסים ו-37.8% אין מפרנסים כלל.

לפיכך, מהסיבות שהזכרנו, הנתון המעיד כי יש מפרנס בכ-57% מהמשפחות העניות אינו יכול לאשר את טענתה של לזימי לפיה רוב העניים עובדים במשרה מלאה. ראשית, אין חלוקה לעובדים לפי משרה מלאה או חלקית. שנית, בשונה מטענתה של לזימי, הנתון אינו מתייחס רק לפרטים שעובדים, כך שגם משפחות בהן בני או בנות הזוג של המפרנס אינם עובדים נכללות באותם 57%. נציין כי בנתון זה נכללות גם משפחות חד-הוריות, אולם הן מהוות רק 5.3% מכלל המשפחות ו-6% מהמשפחות העניות - כך שסביר שהן לא משפיעות באופן משמעותי על התמונה הכוללת.

אולם לדברי פרופ' ג'וני גל, ראש תחום רווחה במרכז טאוב ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, חשוב לזכור כי "משבר הקורונה פגע ביכולת שלנו להבין את מצב העוני והאי-שוויון. אף על פי שכיום כבר יש לנו נתונים על העוני בתקופת הקורונה ושיש לנו הערכות לגבי עוני אחרי הקורונה, אנחנו עדיין לא בדיוק חזרנו למצב היציב שבו אנו יכולים לראות את התמונה המדויקת". יחד עם זאת, גל מדגיש כי "אנחנו כן יודעים שיש לא מעט משפחות בישראל, במיוחד משפחות גדולות, שבהן יש מישהו שעובד - ועדיין המשפחה חיה בעוני, לעיתים אף רחוק מקו העוני". לדברי גל, "אנחנו לא מצליחים להתמודד היטב עם הפערים שיש ברמת ההשתכרות ואנחנו עדיין לא מצליחים לשלב אוכלוסיות מסוימות בשוק העבודה בעיקר נשים ערביות, אף ששם המגמה היא כן חיובית; וגברים חרדים, שם יש מגמת קיפאון בשנים האחרונות".

לסיכום, אף שלזימי טענה שמרבית העניים הם עובדים במשרה מלאה, הנתונים הרשמיים של הביטוח הלאומי - כמו גם נתוני ארגון "לתת" - אינם כוללים חלוקה לעובדים במשרה מלאה או חלקית. יתרה מזאת, הנתונים הקיימים מציגים תמונה שונה מזו העולה מדברי לזימי, היות ש-15% "בלבד" מהמשפחות העניות הן משפחות שבהן יש שני מפרנסים ומעלה. אומנם רוב המשפחות העניות הן כאלה שבהן יש מפרנס אחד לפחות, אך גם נתון זה לא מבסס את טענתה של לזימי. לכן דבריה של לזימי לא מבוססים.