עקב המשבר הכלכלי: קריסת ברית המועצות, הגרסה האיראנית

את ברית המועצות הכריעה בסופו של דבר הכלכלה, לא מלחמה, והפערים הגדלים והולכים ברמת החיים מול מדינות המערב. ייתכן ואנו רואים כעת מהלך בכיוון גם באיראן.

המשבר הכלכלי באיראן מחריף, המחסור במוצרי יסוד גדל והולך ויתרות מטבע החוץ מידלדלות. במערב עוקבים מקרוב אחרי המחאה המתפתחת במדינה, וזו אחת מהסיבות לכך שארה"ב ומדינות אירופה יוזמות מהלך של הרחבת העיצומים הכלכליים.

● האינפלציה בארה"ב מתקררת? "יש נתון אחד שלא נרגע, וזה צריך להדאיג" 
● הפורום הכלכלי החשוב בעולם חוזר לעסקים כרגיל 

התואנה העיקרית היא הדיכוי האלים מאוד של המחאה נגד המשטר, וההוצאות להורג של פעילי המחאה, אבל לנו נודע כי ברקע מתבשל מהלך נרחב אף יותר. כמה נרחב? והאם זה יגיע ל"סנאפ-באק", הנסיגה המלאה מהסכם הגרעין שמשמעה עיצומים עמוקים בהרבה? לא בטוח, אבל הדרך לשם נפתחה.

שינוי בעמדת אירופה

הפעם דווקא האירופים הם אלה שדוחפים להרחבת העיצומים, גם אם עדיין לא לנסיגה מלאה מהסכם הגרעין. דיפלומט אירופי בכיר אומר לגלובס כי השינוי בעמדה האירופית נובע משלושה דברים: הראשון, הקשחת העמדה האירנית במגעים לשיבה להסכם הגרעין, והעלאת התנאים כמו ערבות כספית למקרה שארה"ב תיסוג שוב מההסכם.

השני, הברית עם רוסיה הכוללת מכירת נשק המסייע לרוסים באוקראינה ובו הכתב"מים מסוג מוהג'ר-6, שאהד-129 ושאהד-191. כלי הטיס האלה מבוססים ברובם על דגמים של ארה"ב, אם כי באיכות לא גבוהה. השלישי אופן דיכוי המחאה באיראן.

אין זה גל המחאה הראשון שהשלטונות מדכאים באלימות רבה, מאות מהמפגינים נהרגו עשרות אלפים נעצרו, והמחאה לא נעלמה. הפעם בין השאר בשל העילה - מותה בכלא של מהסה אמיני שנעצרה בשל אי עטיית חיג'אב כראוי - מדינות המערב לא יכלו להתעלם.

בין הצעדים החדשים שנקטו מדיניות המערב, הודיעה בריטניה כי יינקטו עיצומים נגד דמויות ביטחוניות ופוליטיות, ובהן מפקד משמרות הצניעות של איראן מוחמד רוסטאני גאשי ומפקד משטרת איראן חוסיין אשתר. עוד הוטלו עיצומים על מפקד כוח הבסיג', מיליציה הפועלת במסגרת משמרות המהפכה.

מחלוקת בארה"ב

לפי הדיפלומט המערבי, בימים אלה מתנהלים מגעים בין כמה ממדינות אירופה המובילות לארה"ב על אופן החרפת העיצומים וגם על אפשרות ה"סנאפ-באק".

לדבריו, מי שמתנגד בשלב הזה לאפשרות של נסיגה מלאה מהסכם הגרעין הוא רוב מאלי, האחראי על המו"מ עם איראן מטעם הממשל בוושינגטון. מאלי שהיה מאדריכלי ההסכם ב2014-15, עשה כל מאמץ להשיב אליו את איראן, אך גם הוא נאלץ להודות לאחרונה כי הסיכויים לכך קלושים. עם זה העמדה שהוא מציג היא שיש להשאיר פתח ולו קטן לחזרה להסכם, וכי הנזק בשל ביטולו המלא יהיה גדול יותר. שר החוץ האמריקאי אנטוני בלינקן אישרר לאחרונה את דברי הנשיא ג'ו ביידן כי "הסכם הגרעין מת".

בלינקן הוסיף כי הממשל מתכוון לרתום את מדינות אירופה להחרפת העיצומים על איראן. הדיפלומט האירופי אומר לגלובס כי לראשונה עלתה בשיחות הללו האפשרות כי ניתן לערער עוד את המשטר באיראן באמצעות עיצומים מכבידים.

ישראל מצויה בתמונה, ומנסה לעודד את המצדדים בהחרפת העיצומים. השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר כבר מנהל את המגעים עם האמריקאים, וצחי הנגבי, ראש המל"ל הטרי, יכנס לעובי הקורה בימים הקרובים.

להידרדרותה הכלכלית של איראן והעלאת האפשרות לערעור המשטר אחראית ההנהגה בטהרן. מתישהו במהלך אמצע השנה שעברה, עשתה ההנהגה הזו את השינוי הדרמטי במדיניות החוץ שלה. במקום להמשיך בשיחות החזרה להסכם הגרעין JCPOA, עיכבה ומסמסה את תשובותיה לאמריקאים בנושא, בד בבד בתחילה בחשאי חיזקה את הקשר עם רוסיה. עם הפלישה וההסתבכות במלחמה באוקראינה, הפכו הרוסים מבודדים ומצורעים, והעיצומים על הכלכלה הרוסית והיצוא ממנה, חייבו את ולדימיר פוטין למצוא תחליפים.

סין והודו רוכשות את עודפי הגז והנפט במקום מדינות אירופה, אבל במחירים מופחתים. ההנהגה האירנית החליטה להיות שם עבור פוטין ולאחר שורת פגישות פומביות וחשאיות, נחתמו הסכמים למכירת ציוד ביטחוני כמו הכטב"מים האמורים ולא רק הם.

התגובה האמריקאית שפגעה יותר מכל באיראן הייתה החזרת הפיקוח המהודק על יישום האמברגו על יצוא הנפט מאיראן. ב-2021 הפיקוח הזה הפך לדליל ויצוא הנפט מאיראן גדל בהתמדה. רווחי איראן ב-2022 מיצוא הנפט צמחו ל-38 מיליארד דולר, לעומת 21 מיליארד בלבד ב-2020. יש ציין שבנוסף לגידול בהיקף היצוא, גם מחירי הנפט בעולם זינקו.

אבל בקיץ השתנה הכיוון. לפי נתונים של גופי מעקב האמריקאים, במחצית הראשונה של השנה הגיעו רווחי הנפט של איראן ליותר מ-20 מיליארד דולר, אבל במחצית השנייה נחתכו לכמעט מחצית מכך, ל-12 מיליארד דולר בקירוב.

המשמעות הישירה היא קיטון חד ביתרות מטבע החוץ, ובד בבד הדפסת כסף ממשלתי על ידי הבנק המרכזי, מהלך מעודד אינפלציה המגיעה לקצב של יותר מ-50% בשנה. שיעור העוני באיראן גדל, אך הממשל לא מפרסם נתונים רשמיים על כך. שער המטבע האיראני, הריאל צנח גם הוא לשפל היסטורי של 400 אלף ריאל לדולר.

אחת מההשלכות של בעיית מטבע החוץ היא יבוא מוצרי מזון ובריאות. ולפי דיווחים בתקשורת במפרץ, בעיית הנזילות המקשה עליה לשלם במטבע חוץ עבור סחורות גרמה לפקק של עשרות אניות מטען הממתינות מחוץ לנמליה העיקריים. הסוחרים מחוץ לאיראן מסרבים לשחרר את הסחורה לנמלים כל עוד לא קיבלו תשלום במטבע חוץ. לפי הדיווחים, מדובר בין השאר בגרעיני תבואה, תרופות, מזון מעובד וגם פירות וירקות.

משענת קנה רצוץ

בשל העיצומים, איראן פנתה לאורך השנים למדינות כמו הודו וסין שרכשו ממנה נפט תמורת סחורות. בשנתיים האחרונות צמצמה הודו את רכישת הנפט מאיראן, בין השאר בשל האספקה החדשה מרוסיה. סין, שלפני כשנתיים חתמה על חוזה כלכלי ארוך טווח עם איראן מתחילה, גם היא לצמצם את הסחר עמה. היצוא של איראן לסין בנובמבר הסתכם ביותר מ-300 מיליון דולר לעומת יותר מ-600 בחודשים הראשונים של השנה בממוצע.

את המכה הדיפלומטית ספגה איראן מסין בביקור נשיא סין שי ג'ינפינג בסעודיה בחודש שעבר, שם הביע תמיכה בעמדת איחוד האמירויות נגד איראן בסכסוך ביניהן על הריבונות על שלושה איים בנקודה אסטרטגית במיצרי הורמוז. האמירה הפומבית הזו יחד עם הידוק היחסים עם מדינות המפרץ משמעה הקפאה של תכניות פיתוח אסטרטגיות בין המדינות, תכניות שאיראן קיוותה באמצעותן להתגבר על העיצומים מהמערב. לאיראן נותרה משענת קנה רצוץ אחת בדמותה של רוסיה, ומכאן ההזדמנות של המערב לזעזע את המשטר באמצעות החרפת העיצומים עד כדי עיצומים משתקים ממש.