האם בהתנתקות הימין נמנע מקריאות למרי אזרחי?

לפי עמיחי שיקלי, בהתנתקות לא הייתה קריאה למרי אזרחי, אבל הארכיון זוכר אחרת • המשרוקית של גלובס

השר עמיחי שיקלי (הליכוד טוויטר, 23.1.23) / צילום: רמי זרנגר
השר עמיחי שיקלי (הליכוד טוויטר, 23.1.23) / צילום: רמי זרנגר

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

התוכנית המשפטית של בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן מביאה למתחים רבים בישראל. מעבר לאזהרות שמשמיעים באופוזיציה מפני מלחמת אחים, דמויות כמו אהוד ברק ויאיר גולן קראו במפורש למרי אזרחי. בימין התרעמו, ושר התפוצות עמיחי שיקלי צייץ בחריפות: "גם כשדחפורים חרבו בתי כנסת, חללי צה"ל הוצאו מקברם, ואלפי משפחות נעקרו מביתם - הימין לא קרא למרי אזרחי ולשלל רעיונות מטורללים", וטען כי התנהלות השמאל ומנהיגיו היא "האיום האמיתי לדמוקרטיה".

האם אכן בזמן ההתנתקות לא היו קריאות מימין למרי אזרחי? נשים בצד את ההיתקלויות הרבות של אזרחים עם כוחות הביטחון בימים שקדמו להתנתקות, ונבחן אך ורק אנשי ציבור ומובילי דעת קהל.

באפריל 2005 ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) השתתף בהפגנה נגד ההתנתקות ואמר, בין השאר: "אני רוצה לראות מרי אזרחי. קרבים ימים שמי שלא ילך לכלא, יראה בזה אות קלון". באותה הפגנה ממש חולקו כרוזים שהזהירו ש"הצבא ייהפך לגוף טמא" ושאנשים לא ייצאו לקצונה ויסרבו לשרת במילואים.

לא רק בכנסת קראו למרי. בספטמבר 2004 ראש מועצת יש"ע בנצי ליברמן הזהיר שההתנתקות עלולה להוביל ל"מלחמת אחים" וראש מועצת אלפי מנשה אלעזר חיסדאי איים לירות בחיילים שיבואו לפנות את קבר בתו. חבר מועצת יש"ע משה יוגב איים שיעלה עם דחפור על ביתו של רה"מ דאז אריאל שרון.

בינואר 2005 דניאלה וייס, ראש מועצת התנחלות קדומים וחברה במועצת יש"ע, התריעה ש"אסור להישמע להוראות השלטון הרע" וקראה לחיילים לסרב פקודה. באפריל נערך כנס שבו ראש המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין, אמר ש"לכל אדם צריכה להיות נכונות והשלמה ללכת לכלא" וקרא להפר הוראות של שטח צבאי סגור (והדגיש שיש להימנע מאלימות).

באותו כנס שבו נאם ולרשטיין השתתפו גם רבנים מובילים בציונות הדתית, ביניהם דב ליאור, דוד מאיר דרוקמן, זלמן מלמד ואחרים. דרוקמן אמר כי "מרי אזרחי הוא דבר לגיטימי" ומלמד אמר שהוא ייעץ לבכירים בצבא ובמשטרה לסרב פקודה. הדבר קרה כחצי שנה לאחר שרבנים אלו ועוד כ-60 רבנים אחרים, כולם עובדי מדינה, חתמו על עצומה הקוראת לסירוב פקודה. היועמ"ש דאז מני מזוז קבע שקריאת רבנים לסירוב פקודה מנוגדת לחוק.

וגם עיתונאים השתתפו: זאב גלילי מ"מקור ראשון" קרא ל"מרי אזרחי בלתי אלים"; חגי הוברמן מ"הצופה" הזהיר מתגובה אלימה ש"מתאימה למדינה דיקטטורית"; אורי אליצור אמר בריאיון ל"בשבע" שהוא מצדיק סירוב פקודה ואלימות, ואליקים העצני אמר שלגיטימי "להפעיל כוח סביר" במטרה "להגן על הבית".

מהשר שיקלי נמסר בתגובה: "חברי המשרוקית מקפידים לבחון באופן 'מאוזן' אנשי שמאל ואנשי ימין, תוך חתירה מתמדת לחקר האמת. לגופו של עניין, כדי לערוך השוואה רצינית צריך להשוות שקל לשקל. הקריאות למרי אזרחי בשבועות האחרונים הגיעו מצמרת הנהגת השמאל, מראשי ממשלה וראשי מפלגות לשעבר כמו אהוד ברק, בוגי יעלון ויאיר גולן. כמו כן, המונח הפסול 'מלחמת אזרחים' שורבב לשיח גם הוא על ידי מנהיג מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ ולפניו על ידי נשיא בית משפט העליון לשעבר אהרן ברק. מדור המשרוקית מוזמן לבדוק האם ראשי מפלגות הימין התבטאו בצורה דומה לפני ההתנתקות ובמהלכה. נודה אם תגובה זו תובא במלואה ללא סילוף, ושוב תודה למינסטריון האמת של גלובס".

בשורה התחתונה: דבריו של שיקלי לא נכונים. פוליטיקאים, רבנים, עיתונאים ומובילי דעת קהל מהימין קראו בתקופת ההתנתקות למרי אזרחי ולעתים אף לפעולות אלימות.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: עמיחי שיקלי

מפלגה: הליכוד

תאריך: 23.1

ציטוט: "[בתקופת ההתנתקות] הימין לא קרא למרי אזרחי ולשלל רעיונות מטורללים"

ציון: לא נכון

על רקע הרפורמה המשפטית שמנסה הממשלה להעביר וההתנגדות הגוברת בציבור, שר התפוצות עמיחי שיקלי צייץ ב-23.1 גינוי כנגד התבטאויות של אנשי אופוזיציה, שלדעתו חרגו מגבולות השיח הלגיטימי. שיקלי השווה את המחאה הנוכחית לזו של 2005 לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, וכתב: "גם כשדחפורים חרבו בתי כנסת, חללי צה״ל הוצאו מקברם ואלפי משפחות נעקרו מביתם - הימין לא קרא למרי אזרחי ולשלל רעיונות מטורללים. חוסר הנכונות של חלקים נרחבים בשמאל לכבד את תוצאות הבחירות לצד ההשתלחות הפרועה של פוליטקאים כושלים כמו ברק, בוגי ולפיד אלה האיומים האמיתיים לדמוקרטיה".

בבדיקה זו לא בחנו את ההתבטאויות הנוכחיות של ברק, לפיד ויעלון, והאם מה שייחס להם שיקלי אכן נאמר על ידם, אלא רק את קביעתו ש"הימין לא קרא למרי אזרחי ולשלל רעיונות מטורללים" בתקופת ההתנתקות.

בציוץ שלו שיקלי לא הגדיר בדיוק מהו "הימין", אך ניתן להבין מדבריו כי התכוון לאנשי ציבור ומובילי דעת קהל, ובאלו נתרכז בבדיקה זו. עם זאת, נציין כי בהתנתקות ובחודשים שקדמו לה נרשמו מספר רב של היתקלויות עם כוחות הביטחון ופעולות לא חוקיות של פעילי ימין ואזרחים, כמו פיזור מסמרים ודלק על כבישים, חבלה בתשתיות, הנחת מטעני דמה בתחנות אוטובוס כדי לעורר בהלה, וכמובן עימותים אלימים עם הכוחות המפנים בימי ההתנתקות עצמם, שגרמו לפציעות של חיילים רבים. אל כך ניתן לצרף את הפיגוע בקו 165 בשפרעם על ידי החייל העריק עדן נתן זאדה, באוגוסט 2005, שברח מהצבא עם נשקו האישי חודש קודם לכן בשל סירובו להשתתף בהתנתקות.

אך כאמור, בכל המקרים הללו מדובר באנשים פרטיים, ולא קריאות של מנהיגי ציבור.

אלא שבניגוד לדברי שיקלי, גם אנשי ציבור בכירים קראו באותם ימים למרי אזרחי. למשל, ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי נאם בהפגנה בגוש קטיף ב-27.4.05 ואמר: "אנחנו נעצור את המדינה. אני מחכה לעובדי הציבור במדינת ישראל שיגידו 'אנחנו לא נהיה ברגים במכונת ההרס הזאת'. אני רוצה לראות מרי אזרחי. קרבים ימים שמי שלא יילך לכלא, יראה בזה אות קלון". באותה הפגנה חולקו כרוזים שהזהירו כי בעקבות ההתנתקות "הצבא ייהפך לגוף טמא. בנינו 'יקטינו ראש', לא יגשו לקצונה, לא יתנדבו לשירות קבע, יתחמקו משירות מילואים".

גם פוליטיקאים אחרים קראו למרי אזרחי באותה תקופה. דניאלה וייס, יו"ר מועצת ההתנחלות קדומים וחברת מועצת יש"ע, אמרה ב-3.1.05 כי "אסור להישמע להוראות השלטון הרע. אם חייל יבוא לפנות יישוב או מאחז ביהודה, שומרון או בגוש קטיף - הוא צריך לסרב פקודה". ב-12.9.04 ראש מועצת אלפי מנשה, אלעזר חיסדאי, איים לירות בחיילים שיפנו את קבר בתו במהלך הפינוי. ראשי מועצת יש"ע, בראשם יו"ר המועצה בנצי ליברמן, הזהירו ב-21.9.04 כי ההתנתקות עלולה "לגלוש לאלימות של ממש", תוביל ל"התכתשות המונית" ול"מלחמת אחים". חבר המועצה משה יוגב איים אז כי יעלה על ביתו של ראש הממשלה אריאל שרון עם דחפור. ראש המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין, הסביר בכנס שנערך ב-7.4.05 כי "לכל אדם צריכה להיות נכונות והשלמה ללכת לכלא". ולרשטיין הדגיש ש"לא בהרמת יד ואלימות, אלא בגין הפרת שטח צבאי סגור ומחסומי צה"ל".

באותו כנס נאמו גם כמה רבנים מהמובילים והחשובים בציונות הדתית: הרב הראשי לשעבר אברהם שפירא, הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו, יו"ר ועד רבני יש"ע והרב של קריית ארבע דב ליאור, הרב של גוש קטיף יגאל קמינצקי, הרב של קריית מוצקין דוד דרוקמן, הרב של קריית שמונה צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד ואחרים. גם הם קראו להפרת החוק - בדרכים לא אלימות - ולסירוב פקודה. בכתבה שסיקרה את האירוע צוין כי הרב דרוקמן אמר כי "מרי אזרחי הוא דבר לגיטימי ועל הסרבנים להיות נכונים לשבת בכלא". הרב מלמד קבע כי "כאשר יעץ לי אלוף הפיקוד אמרתי לו 'אתה צריך לסרב פקודה'. כל אדם ששומר מצוות אסור לו לעבור איסור תורה. אמרתי את אותו דבר למשטרת מרחב בנימין, אתם צריכים לסרב פקודה".

כחצי שנה קודם לכן חתמו רבנים אלו וכ-60 רבנים בכירים, עובדי מדינה, על עצומה הקוראת לסירוב פקודה. היועמ"ש קבע בהמשך כי מדובר בהפרה של החוק, ובמקרה נפרד אכן המליץ להעמיד לדין את הרב דוד דרוקמן בשל התבטאויותיו המסיתות.

בנוסף ניתן להזכיר עיתונאים חשובים רבים שעודדו מרי אזרחי, דוגמת זאב גלילי, בעל טור במקור ראשון, שקרא ל"מרי אזרחי בלתי אלים". חגי הוברמן, הכתב הראשי בעיתון "הצופה" דאז, כתב כי בפינוי "תהיה שפיכות דמים, ובצדק… שוטרים ייהרגו ובצדק... אם שרון פועל כדיקטטור, גם התגובה תהיה מתאימה למדינה דיקטטורית, ובדיקטטורה מגיבים בשיא האלימות". בעיתון תוארה ההתנתקות כ"פשע נגד האנושות" שאינו שונה "מכל טיהור אתני אכזר אחר", וכ"שרץ אנטישמי".

אורי אליצור, עיתונאי ימין בכיר, עורך העיתון "נקודה" בתקופת ההתנתקות ומי ששימש כראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכהונתו הראשונה, אמר בראיון לעיתון "בשבע" ב-17.6.04 כי הוא "מצדיק סירוב פקודה, אלימות וכל דרך שבה יוכל אדם להגן על ביתו, שממנו הוא מגורש מסיבות פוליטיות… אני ממליץ על סירוב פקודה… לא בלתי הגיוני בעיני שהדברים יגיעו לכדי שפיכות דמים… בעיני, כל הפעלת כוח, מלבד בנשק חם, היא לגיטימית במקרה כזה. בדיעבד, גם מי שיפצע את אלו שבאו לפנות אותו - אקבל בהבנה את התנהגותו".

באותה כתבה אמר אליקים העצני, מבכירי הציונות הדתית, כי "לפי החוק, אם שוטר תוקף אותך שלא כדין ומתפרץ לתוך ביתך ללא צו מעצר, מותר לך להפעיל כוח סביר כדי לעצור אותו. בניגוד למצטייר בתקשורת, הכוח היחיד שיופעל הוא שרירים. לכן, אם יסחבו אותי - אסחב בחזרה, אם יכו אותי במקל - אכה במקל בחזרה. הכל כדי להגן על הבית". בראיון אחר השווה העצני את שרון לסלובודן מילושביץ', הרודן הסרבי שנשפט על פשעים נגד האנושות בשל רצח עם שביצע.

לסיכום, בניגוד לדברי שיקלי, פוליטיקאים רבים, רבנים חשובים ועיתונאים ופובליציסטים מובילים קראו בתקופה שלפני ההתנתקות למרי אזרחי, הפרת החוק וסירוב פקודה. חלקם קראו במפורש לאלימות פיזית. לכן דבריו של שיקלי לא נכונים.

תגובת השר שיקלי: חברי המשרוקית מקפידים לבחון באופן ״מאוזן״ אנשי שמאל ואנשי ימין, תוך חתירה מתמדת לחקר האמת. לגופו של עניין, כדי לערוך השוואה רצינית צריך להשוות שקל לשקל. הקריאות למרי אזרחי בשבועות האחרונים הגיעו מצמרת הנהגת השמאל, מראשי ממשלה וראשי מפלגות לשעבר כמו אהוד ברק, בוגי יעלון ויאיר גולן. כמו כן, המונח הפסול 'מלחמת אזרחים' שורבב לשיח גם הוא על ידי מנהיג מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ ולפניו על ידי נשיא בית משפט העליון לשעבר אהרן ברק. מדור המשרוקית מוזמן לבדוק האם ראשי מפלגות הימין התבטאו בצורה דומה לפני ההתנתקות ובמהלכה. נודה אם תגובה זו תובא במלואה ללא סילוף, ושוב תודה למינסטריון האמת של גלובס.

תחקיר: אורי כהן