לפעמים זה רק בראש: איך ניתן להתמודד עם תחושת חוסר הערכה מצד הקולגות

מחקרים מראים שרבים חשים חוסר הערכה בארגון ומאמינים שהשפעתם על אחרים היא זניחה למדי • אלא שלעיתים מדובר בתפיסה סובייקטיבית שאינה תואמת את המציאות • להלן שלוש דרכים איך אפשר לזהות מתי אנחנו שוגים בהשפעה שלנו ומתי לא

איך להתמודד עם תחושת חוסר הערכה / צילום: Unsplash, jenny chambers
איך להתמודד עם תחושת חוסר הערכה / צילום: Unsplash, jenny chambers

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

אודות הכותבת

ונסה בוהן היא פרופסור להתנהגות ארגונית באוניברסיטת קורנל שבניו יורק, ארה"ב. מחברת הספר "יש לך יותר השפעה מאשר רזה"

רוב האנשים מעריכים מעט מדי את מידת ההשפעה שיש שלהם על אחרים. כשחוקרים שואלים אנשים עד כמה הם חושבים שאחרים שמים לב אליהם, חושבים עליהם והיו מסכימים לעשות דברים בשבילם, ואז משווים את ההערכות האלה לאינדיקטורים אובייקטיביים המראים עד כמה אחרים שמים לב אליהם - התפיסות הסובייקטיביות נוטות להיות בהערכת חסר בהשוואה למציאות.

הקושי להעריך את השפעתנו יכול לגרום להחמצת הזדמנויות להוביל מאמצים לשינוי, לבקש דברים המגיעים לנו ולהראות תמיכה במטרות שאכפת לנו מהן. במקרים אחרים, זה יכול לגרום לנו לומר או לעשות דברים בחוסר תשומת לב, ואף לגרום לנו להשפיע על אחרים באופן לא מכוון. להלן שלוש דרכים כדי להתמודד עם תחושת הערכה נמוכה במקום העבודה.

לזהות את ההשפעה מלכתחילה

אחת הסיבות לכך שאנו לא מכירים בהשפעה שיש לנו על אחרים היא פשוט שאנחנו לא מזהים אותה. כשאנו מסתכלים על העולם, אנחנו עושים זאת דרך העיניים שלנו. כלומר, אנחנו רואים את כל הדברים שאנשים אחרים עושים שמשפיעים עלינו ואת הדרכים בהן אנשים אלה משפיעים אלה על אלה, אבל מפספסים את החלק שלנו בו. לרוב, אנחנו לא מצליחים לראות את הדרכים בהן אנו אולי תורמים לדינמיקה שעלולה להיות בעייתית.

כדי להבין טוב יותר את ההשפעה שיש למילים ולמעשים שלנו על אחרים ועל הקולגות שלנו, נשנה את גישתנו כדי שלא נהיה מוגבלים לנקודת המבט המצומצמת שאנחנו מיישמים בכל יום.

למשל, ניתן לתרגל זאת ב־‏10 דקות בלבד בהדמיית אינטראקציה במקום העבודה או פגישה שהיינו בה לאחרונה מפרספקטיבה של צד שלישי וניטרלי. בואו נדמיין יחד שאנחנו מאמני ספורט הרואים הקלטה של המשחק האחרון של הקבוצה שלנו, ונחשוב איך היה מפרש את הדינמיקה של האינטראקציות צופה חיצוני מהצד?

לנתח ויכוח, תיאורטי או אמיתי, דרך העיניים של צד שלישי הוכח כדרך טובה לשמור על סיפוק בקשר בין זוגות, אולי בגלל שזה מעניק לכל צד מודעות לתפקיד שלו בהנצחת הסכסוך.

 

להבין באמת את השפעתנו

סיבה נוספת לכך שפעמים רבות אנו נוטים לשגות בהערכת ההשפעה שלנו על אחרים היא שאנחנו מנחשים איך הדברים שאמרנו ועשינו גורמים לצד השני להרגיש. זאת, במקום לשאול ולוודא אם ההנחות האלה נכונות בכלל או רק בראש שלנו.

כדי להבין את ההשפעה שלנו על אחרים, אנחנו לא רק צריכים לראות את הדרכים בהן הפעולות שלנו משפיעות על אחרים, אלא גם להיות מסוגלים לבחון איך הפעולות האלה גורמות לאחרים להרגיש. אנו חייבים למצוא דרך להבין איך הם באמת חווים את הנוכחות, המילים והמעשים שלנו.

למרבה הצער, בעוד שרבים מאמינים שכדי להבין טוב יותר את המחשבות והרגשות של אחרים, אנחנו צריכים לחשוב על הדברים מהפרספקטיבה שלהם, אך האינטואיציה הזו שגויה. גם אם ננסה ככל שנוכל להביט מפרספקטיבה של אדם אחר כדי להבין מה הם באמת הוא חושב על משהו שאמרנו, לעולם לא נוכל "לצאת מהראש שלנו".

חוקרים גילו שכדי באמת להבין מה מישהו אחר חושב או מרגיש, אי אפשר להסתכל רק מנקודת מבט סובייקטיבית. כדי לקבל נקודת מבט אחרת צריך להיחשף למידע חדש. דרך מאוד ישירה ויעילה לקבל פרספקטיבה על נקודת המבט של אדם אחר היא פשוט לשאול מישהו מה הוא חושב או מרגיש. למרות שאנשים לא תמיד יאמרו לנו בדיוק מה הם חושבים, או אפילו יודעים בעצמם איך הם באמת מרגישים לגבי משהו, שיח זה עשוי לבסס או לשלול את מחשבותינו.

לבחון את מה שאנחנו עושים

לבסוף, סיבה מרכזית לכך שאנשים נוטים להעריך בהערכת חסר את השפעתם היא שהם לא מצליחים לבחון אותה. אנחנו לא אומרים משהו אלא אם אנחנו חושבים שאחרים רוצים לשמוע אותו, ולא מבקשים דברים אלא אם אנחנו חושבים שנקבל תשובה חיובית. אבל השיפוט שלנו מוטה ולא מדויק. לו היינו בוחנים מעט יותר את השפעתנו, אפילו בדרכים קטנות, היינו רואים במהרה איך יש לנו הרבה יותר השפעה ממה שחשבנו.

במחקר שלי גיליתי שזה נכון. כשהקולגות שלי ואני הורינו למשתתפים לבקש בקשות קטנות מאנשים אחרים, הם לעיתים קרובות הופתעו עד כמה אנשים אחרים מסכימים - וכך נעשו מודעים להשפעה. מדוע? כי במקרים רבים מדובר בהכרת תודה והערכה מגורם אחר.

מהסיבות האלה, אחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר לזהות את ההשפעה שלנו על אחרים היא להעמיד אותה למבחן. במקום לעשות מאמצים כבירים כדי להימנע מלבקש טובה, פשוט נבקש. במקום לשמור לעצמנו את ההערכה והכרת התודה, פשוט נגיד אותה לקולגות.

הניסיון שנקבל מבחינת ההשפעה שלנו בדרכים אלה, בשילוב העצות המתוארות לעיל, יעזרו לנו לא רק להבין את כוחנו בארגון ואת ההשפעה שלנו, ובמקביל להשתמש בה באופן מושכל ונכון יותר בעתיד.

© Harvard Business School Publishing Corp