הצמיחה בישראל נראית כמו הצלחה, עד שמסתכלים על רכישות כלי הרכב

אם מסתכלים על נתוני הלמ"ס, נראה שהרבעון האחרון בשנת 2022 היה מוצלח במיוחד עבור ישראל, למרות האינפלציה הגואה והעלאות הריבית. לפי הנתונים, צמיחת התוצר הישראלי ברבעון נמצאת בצמרת מדינות המערב: 1.4% צמיחה מנוכת עונתיות לעומת הרבעון השלישי. הנתון המקביל בארה"ב עומד על 0.7%, בצרפת 0.1%, בגרמניה התוצר ירד ברבעון ב־0.2% ובאוסטריה נרשמה התכווצות כלכלית של 0.7%.

רכישות שהזניקו את הצריכה

מה שהוביל את הצמיחה ברבעון האחרון הוא הצריכה הפרטית. הצריכה הזו היא החלק הארי של התוצר, והיא אחראית במידה רבה על נתוני הצמיחה. בנתונים המקוריים אמנם נרשמה ירידה של 0.9% בצריכה הפרטית, אך מכיוון שהרבעון האחרון בשנה נוטה להיות חלש יותר כלכלית, הנתונים מנוכי העונתיות מצביעים על צמיחה. בחישוב שנתי, מדובר על עלייה של 10.6% בצריכה הפרטית.

אבל העלייה מוטלת בספק. חלק ניכר ממנה נבע מסעיף אחד ויחיד: רכישת כלי רכב. בעוד שסעיף "כלי תחבורה אישיים" נע לרוב בין 5 ל־8 מיליארד שקל ברבעון, בסוף 2022 הוא הגיע ל־13.3 מיליארד שקל. זאת, כנראה, בשל העלייה שחלה במיסוי כלי רכב חשמליים, ממס קנייה של 10% ל־20% ב־2023. כך, ישראלים רבים מיהרו להקדים את רכישת כלי הרכב, בתופעה שתורגמה לצריכה פרטית חזקה במיוחד ולצמיחה ניכרת ברבעון.

על פי ניתוח כלכלני פסגות, גיא בית־אור ומתן שטרית, "רכישות כלי הרכב הוקדמו, מה שהוביל לזינוק של כ־1,260% בצריכת כלי רכב ברבעון האחרון. בנטרול כלי תחבורה מסך הצריכה הפרטית, חלה ירידה של 1.5% בצריכה לעומת עלייה של 10.6% שכוללת את כלי הרכב. כלומר, בניכוי רכישות כלי הרכב, הצריכה הפרטית בכלל התכווצה". בהתאם, לולא צריכת רכבים בקצב מואץ וחריג, הירידה בצריכה הייתה מצמצמת משמעותית גם את הצמיחה המרשימה של המשק כולו.