בימים האחרונים צנח השקל מול המטבעות הזרים, והשלים ברביעי בצהריים היחלשות חודשית של יותר מ־8% מול הדולר ויותר מ־6% מול האירו. למגמה המדאיגה קיימת השלכות ישירות ועקיפות על החוב הלאומי של מדינת ישראל, שעלול להתנפח למימדים אדירים בתרחיש של המשך פיחות השקל.
● האם לקנות דולרים? זו התשובה לשאלה שכולם שואלים
● האג"ח הממשלתיות עברו טלטלה: מה אומר מדד הדופק של גלובס על המצב במשק?
● כלכלני בנק אוף אמריקה: בנק ישראל עשוי להתערב במסחר במט"ח
מבדיקת גלובס עולה כי שינויי שערי המט"ח בחודש האחרון לבדו, הגדילו את החוב של המדינה בכ־10 מיליארד שקל. אגף החשב הכללי במשרד האוצר מנפיק אגרות חוב למשקיעים זרים בדולרים ובאירו, שצמודים לתנודות בשערי המטבע. לפי משרד האוצר, כל אחוז של התחזקות הדולר מול השקל מביא להתייקרות החוב הישראלי בכמיליארד שקל. כשהאירו עולה באחוז, החוב מתייקר ב־300־400 מיליון שקל.
אין פאניקה של ממש, בינתיים
יחסית למדינות אחרות, ישראל מוגנת היטב מפני השפעות מט"ח על החוב. המדינה מנהלת תיק חוב בהיקף של קצת יותר מטריליון שקל, כאשר השוק השקלי ממלא את רוב צרכי המימון של קופת המדינה. כ־85% מהחוב הוא בשקלים, אבל גם היתרה הקטנה יחסית במט"ח חולשת על סכום לא מבוטל בכלל של כ־150 מיליארד שקל. מתוך החוב שמנהל האוצר במטבע חוץ, הרוב הגדול הוא בדולרים והיתר בעיקר באירו (כ־27%).
למרות הקפיצה המיידית של החוב בתגובה להיחלשות השקל, הבעיה היא בעיקר בטווח הארוך. תיק החוב הלאומי מנוהל במונחים שנתיים והחוב הממוצע הוא לאורך של קרוב ל־10 שנים. לכן, לא מדובר במצב שבו מחר בבוקר יזדקק האוצר לדולרים המתייקרים כדי לפרוע את החוב כולו. התשלומים המיידים הם בריבית על החוב, ומרבית הוצאות הריבית הדולריות של החשב הכללי מגודרות שנה קדימה. כלומר, הריבית על החוב הקיים במט"ח לא תעלה בטווח המיידי (בניגוד לריביות על גיוסי חוב חדשים, שעולות בישראל וברוב העולם).
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: איל יצהר
אולם, בטווח הארוך היחלשות המטבע הישראלי צפויה לתדלק את האינפלציה ולייקר את הסחורות והשירותים המיובאים מחו"ל. חלק מהאג"ח שמנפיק האוצר צמוד גם למדד המחירים לצרכן, שגורם לחוב לתפוח במיליארדי שקלים נוספים. סיכון נוסף הוא שהתגברות האינפלציה תאלץ את בנק ישראל להמשיך בהעלאות הריבית, שמגדילות את החוב עוד יותר.
מנתוני השנים האחרונים עולה כי כמחצית מהחוב הלאומי - 500 מיליארד שקל - צמוד למדד המחירים לצרכן. האינפלציה כיום נמצאת בשיא של 14 שנה, עם קצב שנתי של 5.4%, כאשר כל אחוז שווה מיליארדי שקלים. עם זאת, נפח האג"ח הצמודות למדד מתוך תיק החוב של המדינה עשוי לרדת בשנים הבאות, עם הפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות בחודשים האחרונים.
שינוי מאזן הכוחות עלול לפגוע בשקל
אלא שלפי האנליסטים, ייתכן שהמגמות מהימים האחרונים הן רק ההתחלה. בשווקים מפרשים את המגמה התלולה בעיקר בחשש גובר של משקיעים מהחלשת עצמאות מערכת המשפט ובנק ישראל בעקבות הרפורמה שהממשלה מקדמת. החקיקה לשינוי מאזן הכוחות בין הפוליטיקאים לבתי המשפט יצאה לדרך השבוע חרף אזהרות מצד בתי השקעות וסוכנויות דירוג אשראי בין־לאומיות.
אם לא די בכך, להחלשת התדמית של ישראל בקרב המשקיעים התווספו הצהרות של גורמים פוליטיים, כמו שר החוץ אלי כהן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שהתפרשו כניסיונות לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי.
באוצר מנסים להרגיע את המשקיעים ומנסים לשדר אווירת "עסקים כרגיל". כרגע אין שם כוונות לבצע צעדים נמהרים כמו הקדמת פירעון של חובות בתגובה להיחלשות נוספת של המטבע. עם זאת, גם שם יודעים היטב כי אם התנודות החדות של הימים האחרונים יתמשכו לאורך יותר משבוע אז ידלקו הנורות האדומות.
המשך היחלשות המטבע, בשילוב עם אינדיקטורים אחרים כמו התשואה על האג"ח ופרמיית הביטוח עליו, תחזיר את המדינה לנתוני חוב־תוצר שליליים, אחרי שיפור ניכר בשנה האחרונה - בשנת 2022 פחת יחס החוב־תוצר של המדינה מכ־68% לכ־61% בלבד, תוך ניצול העודפים התקציביים לסגירת החוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
