הבעת עמדה שנוגדת את עמדת השלטון לא מצדיקה פיטורים

טייס אל על, דורון גינזבורג, לא לבד • כשמעסיק שוקל לגדוע את פרנסתו של עובד, עליו להקפיד על החובות המשפטיות ולהתעלם מרעשי רקע

מטוס אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
מטוס אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

עו"ד קליינברגר־אתר היא שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, ועו"ד בר־שיר היא שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון

בשבועות האחרונים זעקו הכותרות בתקשורת את סיפורו של דורון גינזבורג, קברניט באל על. לפי הדיווחים, הוא אמר לנוסעים במהלך טיסה כי שואה יכולה לקרות בדיקטטורות, וכי אנחנו נלחמים כדי שישראל תישאר דמוקרטית. מאוחר יותר במהלך הטיסה הוא התנצל בפני הנוסעים שנפגעו מדבריו. על-פי הדיווחים, בעוד המטוס באוויר, נשלח אל הטייס זימון לשימוע, שהמתין לו בעת הנחיתה, עקב כוונת החברה לפטרו. עוד פורסם כי שרת התחבורה מירי רגב זעמה על אל על והזכירה לה כי היא חברת התעופה "הלאומית", ומצופה שתנהג בהתאם.

אין זו הפעם הראשונה שבה, בתגובה ללחץ ציבורי ולכותרות רעשניות, מודיע מעסיק כי בכוונתו לפטר עובד, בבחינת הרחק עצמך מהעובד שגרם לסערה, הבהר כי אינו משקף את ערכיך, וכך הלקוחות ימשיכו לקנות (או לטוס).

לכולנו זכורה פרשת אדם ורטה, המורה מ"אורט" שדן עם תלמידיו בנושאים אקטואליים, ונטען כי השמיע באוזניהם עמדות "שמאל קיצוני". הוא זומן לשימוע כהרף עין, ובסופו לא פוטר. זמן קצר לאחר מכן פוטר, כאשר הסיבה הרשמית היתה קיצוץ והעדר תעודת הוראה.

חובת הענייניות

לעובדות ולעובדים יש זכויות בנוגע לסיום העסקתם: סיבת הפיטורים חייבת להיות עניינית; ישנן סיבות (כמו גיל, נטייה מינית, השקפה פוליטית) בגינן אסור לפטר; מגבלות חלות גם על עיתוי הפיטורים, כמו בעת מחלה, בהריון, בתקופת לידה והורות ולאחריה, במהלך טיפולי פוריות, ובעת מילואים ולאחריהם; בטרם תתקבל החלטה על פיטוריו יש לעובד זכות להשמיע טענותיו, במסגרת שימוע, שיש כללים בקשר לניהולו (הודעה מראש, פירוט הנימוקים, הזדמנות להיערך, ניהול פרוטוקול, שקילת הטענות "בלב פתוח בנפש חפצה").

לעובדים בעלי "קביעות" יש זכויות נוספות בקשר לפיטוריהם, כמו קבלת הסכמתו של ועד העובדים, תנאי פרישה מיוחדים ועוד. פיטורים, על־פי פסיקת בתי־הדין לעבודה, הם הצעד האחרון, לאחר שנבחנו פתרונות אחרים . אפילו לעובד שגנב או נהג באלימות יש זכויות, ולא ניתן לפטרו מבלי לקיים את ההליך המתחייב.

כללים אלה נראים לנו מובנים מאליהם כשמדובר בעצמנו ובקרובים לנו. אבל כשמזדעקת כותרת פומפוזית על דברים שאמר או עשה עובד שאיננו מכירים, אנו ממהרים לחרוץ, כי "לא יעלה על הדעת" שהעובד ימשיך להיות מועסק.

מגוון השיקולים

גם משבר הקורונה זימן מתחים בין האווירה הציבורית לזכויות עובדים. עובדים הוצאו לחל"ת ללא הסכמתם, הוגבלה כניסתם של לא מחוסנים למקומות עבודה ועוד. בתי הדין לעבודה דנים עד היום בתביעות עובדים כאלה. בשוך הסערה התקשורתית, נבחן המקרה לפי דיני העבודה שחלים על כל עובדת ועובד. אז מתברר, לא פעם, כי הדברים אינם כפי שהוצגו בתקשורת.

נחזור לגינזבורג. בוודאי היה ראוי שמנהליו ישוחחו איתו וישמעו אותו, בטרם נשלח אליו מכתב שדבר קיומו נפוץ לתקשורת. אם אומנם יתקיים הליך משמעת, החברה תצטרך לבחון את אמירותיו לגופן. לאיזו עבירת משמעת בדיוק ניתן לשייך את דבריו? כיצד הבעת תמיכה בשמירה על הדמוקרטיה מהווה עבירת משמעת? איזה משקל יש לתת להתנצלותו? ואחרי אלה, הכרחי לשקול גם את מעמדו באל על, ויתקו וההיסטוריה התעסוקתית והמשמעתית שלו. המענה לשאלות אלה לא נקבע לפי גודל הכותרת בתקשורת או עצמת זעמה של השרה.

דורון גינזבורג לא לבד. הפעם זה הוא ובפעם הבאה אתם. כאשר מעסיק דן בעניינו של עובד, ובפרט כשהוא שוקל לגדוע את פרנסתו, עליו להקפיד על החובות המשפטיות, ולהתעלם מרעשי רקע.