איזון פנימי והרמוניה עם הסביבה: מה נדרש על פי ברכת הכוהנים כדי להגיע לשגשוג כלכלי?

איתיאל גולדויכט הוא רב, מרצה ומייסד TLI Advance, תוכנית ניהול להצלחה עם משמעות

"ברכת כוהנים" היא אחת הברכות הכי עתיקות ביהדות, והיא עוררה מאז ומתמיד את סקרנותם של חובבי ההגות והרוח:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
(במדבר, פרק ו', פסוקים כ״ב-כ״ז).

הברכה עומדת בלב פרשת נָשֹׂא, אותה נדרשים הכוהנים לברך את עם ישראל. היא מורכבת משלושה משפטים בסדר עולה, כשהמשפט האחרון, המסמל את הפסגה, מסתיים במילים: "יישא השם פניו אליך וישם לך שלום".

מה יש בה, בברכה הייחודית בעלת המבנה הפירמידלי, שדווקא היא נבחרה לייצג את פסגת האיחול והשאיפה של העם? ניתוח המשמעות של המילה "שלום" החותמת את הברכה יכול לספק לנו תשובה.

שלום - זו פסגת השאיפות של העם היהודי. כל תפילה וקדיש מסתיימים בבקשת שלום: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן".

אולם חשוב לשים לב היטב לאיזה "שלום" מדובר.

בשפה העברית, שורש המילה "שלום" שונה מהשפות הלטיניות. באנגלית, למשל, המילה "שלום" מבוטאת Peace, ובצרפתית Paix; ושתיהן, כמו בשפות רבות נוספות, נגזרות מהמונח הלטיני "פאקס" שפירושו אי לוחמה. המילה "שלום" בשפות אלו לפיכך מתייחסת למשהו חיצוני: בהיעדר ההפרעה והלחימה מבחוץ, יש לנו שלום.

מקור המילה "שלום" בעברית

בעברית, לעומת זאת, המילה "שלום" נובעת מהמילה שלמות. האדם מגיע למצב של שלום כאשר הוא משיג איזון ושלמות פנימית. כאשר האדם נמצא בשלמות פנימית בין הכוחות הפועלים בתוכו, הוא יהיה גם מסוגל לקבל כוחות מנוגדים הפועלים מחוצה לו - ולחיות איתם בשלום.

השוני הלשוני הזה נובע מאמונת היהדות שהמפתח לשלום נמצא בבית פנימה. כשיש שלמות פנימית, אנו מוגנים מפני התקפות חיצוניות ויש לנו את הכוחות להתמודד עם אתגרים.

ללא שלום עם הזולת אי אפשר להצליח בשאר התחומים בחיים

בנוסף, חכמת היהדות רואה את השלום כמרכיב הקריטי להחזיק את כל שאר ההצלחות שלנו. ולכן רבי יהודה הנשיא החליט לסיים את ששה סדרי משנה עם המסר הזה: "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כט, יא), ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה'ָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם." (משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב)

השלום הוא השלמה של כל ברכה אחרת. אפשר להצליח כלכלית, להקים משפחה, לפתח סטארט אפ חדש, אבל בלי שלום פנימי שלי, ושלום עם השותפים שלי לדרך, אין לי את הכלי להחזיק וליהנות מכל הברכות שיש לי בחיים. לכן חותמים הכוהנים את ברכתם לעם: "וישם לך שלום". העם זקוק לשלום כדי שיחולו עליו שאר הברכות.

חברות משקיעות במקומות ששורר בהם שלום

בימים אלה, אנחנו עדים להעמקת השסעים בעם, ואנו מבינים כי ללא שלום באומה, אין כלי שיחזיק את היכולות הכלכליות שלנו. באופן אינטואיטיבי, חברות בכל העולם מבינים זאת ונרתעות מלהשקיע במקומות שלא שוררת בהם שלמות פנימית.

את הלקח הלאומי הזה חשוב ללמוד גם בעסק הפרטי ובתוך הבית. בכל תחום, כדי להגיע לכדי מיצוי הפוטנציאל שלנו, האישי או העסקי, אנחנו זקוקים לשלום, במובנו העברי. אנחנו צריכים להיות שלמים בתוכנו, ולהשיג אחדות והרמוניה בינינו.