איזון פנימי והרמוניה עם הסביבה: מה נדרש על פי ברכת הכוהנים כדי להגיע לשגשוג כלכלי?

רכת הכוהנים, העומדת בלב פרשת נָשֹׂא, מלמדת כי רק על ידי תחושת שלמות עם עצמנו וחתירה לאחדות עם סביבתנו יהיה אפשר להגיע למיצוי הפוטנציאל בכל תחומי החיים - מהפרסונלי ועד הכלכלי

''ברכת הכוהנים'', פרט מתוך עבודת פסיפס, בית הכנסת בעיר אנסחדה בהולנד / צילום: ויקיפדיה
''ברכת הכוהנים'', פרט מתוך עבודת פסיפס, בית הכנסת בעיר אנסחדה בהולנד / צילום: ויקיפדיה

תקציר הפרשה

פרשת נָשֹא פותחת בסיום המפקד וחלוקת התפקידים של בני לוי שהחלה בפרשת במדבר, עוברת למקבץ חוקים ומסיימת בקרבנות הנשיאים בזמן חנוכת המשכן. מה הקשר בין כל הנושאים? אכן, אתגר לפרשנים.
מפקד הלויים ותפקידיהם (פרק ד'): לכל אחת ממשפחות הלויים תפקיד משלה במסע במדבר. יחידת בני גרשון : נשיאת יריעות המשכן - כולל כל מרכיבי האוהל: מסכים, קלעים ומיתרים. יחידת בני מררי: נשיאת "השלד" של המשכן.
חוקים לכל מיני מצבים (פרקים ה'-ו'): אנשים שנטמאו - נשלחים מחוץ למחנה, עד שמטהרים. (חשד ל)סוטה - במקרה של איש שעוברת עליו "רוּחַ-קִנְאָה" והוא חושד כי אשתו "מָעֲלָה בוֹ מָעַל" ושכבה עם איש אחר. מה עושים? טקס כהני שעיקרו מבחן שרב הסתום בו על הנגלה. נזיר- אדם שנודר לתקופה מסוימת עליו להימנע מענבים ומאלכוהול, מתספורת, ולהקפיד שלא להיטמא למת.
ברכת כוהנים (פרק ו' פסוקים כ"ב-כ"ז): "וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם" (פסוק כ"ז). אחד התפקידים המרכזיים של הכוהנים, המתווכים בין העם לאלוהים, הוא הברכה. בפרק הם מקבלים את הזכות וגם את החובה להיות הצינור להעברת הברכה האלוהית לבני האדם.
מתנות הנשיאים וקורבנותיהם (פרק ז'): הפרק שמסים את הפרשה לוקח אותנו לרגע חגיגי: המשכן מוכן, כלי הקודש והמזבח משוחים מוקדשים ומוכנים לפעולה, הנשיאים מביאים מתנות למשכן, יוזמה עצמאית ומבורכת. בנוסף, מביאים הנשיאים קרבנות לימי חנוכת המשכן: "נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת-קָרְבָּנָם" (פסוק י"א).

מתוך אתר "929 - תנ"ך ביחד: מיזם לקריאה ישראלית משותפת ורבת קולות בתנ"ך"
תקציר הפרשה

איתיאל גולדויכט הוא רב, מרצה ומייסד TLI Advance, תוכנית ניהול להצלחה עם משמעות

"ברכת כוהנים" היא אחת הברכות הכי עתיקות ביהדות, והיא עוררה מאז ומתמיד את סקרנותם של חובבי ההגות והרוח:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
(במדבר, פרק ו', פסוקים כ״ב-כ״ז).

הברכה עומדת בלב פרשת נָשֹׂא, אותה נדרשים הכוהנים לברך את עם ישראל. היא מורכבת משלושה משפטים בסדר עולה, כשהמשפט האחרון, המסמל את הפסגה, מסתיים במילים: "יישא השם פניו אליך וישם לך שלום".

מה יש בה, בברכה הייחודית בעלת המבנה הפירמידלי, שדווקא היא נבחרה לייצג את פסגת האיחול והשאיפה של העם? ניתוח המשמעות של המילה "שלום" החותמת את הברכה יכול לספק לנו תשובה.

שלום - זו פסגת השאיפות של העם היהודי. כל תפילה וקדיש מסתיימים בבקשת שלום: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן".

אולם חשוב לשים לב היטב לאיזה "שלום" מדובר.

בשפה העברית, שורש המילה "שלום" שונה מהשפות הלטיניות. באנגלית, למשל, המילה "שלום" מבוטאת Peace, ובצרפתית Paix; ושתיהן, כמו בשפות רבות נוספות, נגזרות מהמונח הלטיני "פאקס" שפירושו אי לוחמה. המילה "שלום" בשפות אלו לפיכך מתייחסת למשהו חיצוני: בהיעדר ההפרעה והלחימה מבחוץ, יש לנו שלום.

מקור המילה "שלום" בעברית

בעברית, לעומת זאת, המילה "שלום" נובעת מהמילה שלמות. האדם מגיע למצב של שלום כאשר הוא משיג איזון ושלמות פנימית. כאשר האדם נמצא בשלמות פנימית בין הכוחות הפועלים בתוכו, הוא יהיה גם מסוגל לקבל כוחות מנוגדים הפועלים מחוצה לו - ולחיות איתם בשלום.

השוני הלשוני הזה נובע מאמונת היהדות שהמפתח לשלום נמצא בבית פנימה. כשיש שלמות פנימית, אנו מוגנים מפני התקפות חיצוניות ויש לנו את הכוחות להתמודד עם אתגרים.

ללא שלום עם הזולת אי אפשר להצליח בשאר התחומים בחיים

בנוסף, חכמת היהדות רואה את השלום כמרכיב הקריטי להחזיק את כל שאר ההצלחות שלנו. ולכן רבי יהודה הנשיא החליט לסיים את ששה סדרי משנה עם המסר הזה: "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כט, יא), ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה'ָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם." (משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב)

השלום הוא השלמה של כל ברכה אחרת. אפשר להצליח כלכלית, להקים משפחה, לפתח סטארט אפ חדש, אבל בלי שלום פנימי שלי, ושלום עם השותפים שלי לדרך, אין לי את הכלי להחזיק וליהנות מכל הברכות שיש לי בחיים. לכן חותמים הכוהנים את ברכתם לעם: "וישם לך שלום". העם זקוק לשלום כדי שיחולו עליו שאר הברכות.

חברות משקיעות במקומות ששורר בהם שלום

בימים אלה, אנחנו עדים להעמקת השסעים בעם, ואנו מבינים כי ללא שלום באומה, אין כלי שיחזיק את היכולות הכלכליות שלנו. באופן אינטואיטיבי, חברות בכל העולם מבינים זאת ונרתעות מלהשקיע במקומות שלא שוררת בהם שלמות פנימית.

את הלקח הלאומי הזה חשוב ללמוד גם בעסק הפרטי ובתוך הבית. בכל תחום, כדי להגיע לכדי מיצוי הפוטנציאל שלנו, האישי או העסקי, אנחנו זקוקים לשלום, במובנו העברי. אנחנו צריכים להיות שלמים בתוכנו, ולהשיג אחדות והרמוניה בינינו.