האצלת סמכויות מעצימה העובדים, את המנהל ואת העסק

איתיאל גולדיוכט, רב, מרצה ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות

כשאנחנו מגיעים אל עמדת ניהול, אחד האתגרים המשמעותיים שאיתם נתמודד הוא הדחף לשלוט בכל היבט בעסק. זה נכון שבעתיים אם העסק הוא שלנו: אנחנו הקמנו, השקענו, ואנחנו תלויים יותר מכולם בתוצאות. אנחנו סבורים שאנחנו יודעים הכי טוב מה העסק צריך, ואיך להגיע לשם.

זה אולי מרגיש טוב ומספק לדעת מה קורה בכל רגע נתון, אלא שחכמת היהדות מלמדת אותנו ששיטת ניהול כזו לא יכולה להחזיק מעמד, בטח לא כשהעסק גדל ונהיה יותר לחוץ. שיטה זו יכולה להתיש ולשחוק גם את המנהלים המוצלחים ביותר.

ה' מבקש ממשה לאסוף 70 זקנים

בפרשה שנקרא השבוע, פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ, העם מתחיל להתלונן על היעדר הבשר. ומשה, שכבר ראה ושמע הכל, מתקשה לשאת דווקא את התלונה הזאת, עד שהוא מגיע לסף התמוטטות:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל- ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם, אֶת מַשָּׂא כָּל-הָעָם הַזֶּה עָלָי: ... לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, כִּי כָבֵד, מִמֶּנִּי. וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאַל-אֶרְאֶה, בְּרָעָתִי" (במדבר, פרק י"א, פסוקים י"א-ט"ו)

בנקודה זו מלמד אותו ה' את אחד מהשיעורים החיוניים למנהיג: מנהיג טוב לא נמדד על פי רמת המחויבות של העובדים שלו אליו או הנאמנות שלהם כלפיו, מנהיג טוב נמדד ביכולת שלו להצמיח סביבו מנהיגים טובים. ולכן ה' אומר למשה לאסוף שבעים זקנים, מעין מועצת הנהגה של אנשים ראויים וחשובים, שיישאו עימו בעול הנהגה:

"ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו, וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ, וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" (במדבר, פרק י"א, פסוקים ט"ז-י"ז).

מקור המילה "האצלה"

האירוע הזה לא נכתב סתם כך, כקטע היסטורי. הוא מבקש להעביר לנו מסר חשוב.

ישנם מנהלים החוששים להאציל סמכויות. הם סבורים שאם הם יעניקו כוח לכפופים אליהם - מעמדם יפגע. אך הדרך הנכונה שונה בתכלית: מנהיג אמיתי הוא זה שיש בו ממידת האצילות. הוא זה שיכול להאציל מרוחו על אחרים, שיכול לטפח מנהיגים נוספים, מבלי שהדבר יגרע ממעמדו, עוצמתו, סמכויותיו והנהגתו.

אנחנו נתקלים כאן לראשונה בתנ"ך, ולראשונה בשפה העברית, במילה "האצלה", כפי שאנחנו משתמשים היום ב"האצלת סמכויות". אך מה משמעותה של המילה?

האצלה היא השראה עליונה, השפעה ממקור עליון. פרשני התנ"ך מסבירים כי האצלה היא העברה של סמכויות, מבלי לגרוע מהמעמד של המאציל. או במשל היפה שלהם: "למה הדבר דומה? לנר שהיה דולק והדליקו ממנו נרות ואור דליקתו לא חסר" - העברת אש שלעולם איננה מחסרת מהלהבה המקורית.

משה אוסף את שבעים האנשים, אשר כמה שנים קודם לכן שימשו כמועצת היהודים במצרים, שם ספגו מכות רצח מידי המצרים על שום שלא דרשו מהיהודים לעמוד במכסות שהטילו עליהם המצרים. משה הבין שאלו הם בדיוק האנשים הראויים להנהגה, ודרכם הוא לומד את הכוח בהאצלת סמכויות: "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים".

הסכנות של מנהל מעורב מדי

כאמור להיות מנהל שמעורב בכל היבט בעסק מרגיש כמו הדבר הנכון לעשות. אלא שאם תשאלו מנהלים מסוג זה הם יאמרו לכם שזה לא בדיוק המתכון לחיים מאושרים. מנהלים שכאלה מותשים, ואין להם את היכולת לראות קדימה, לפתח חזון, ולהצמיח את העסק למעלה. לכך מתווסף עוד מחיר, משמעותי לא פחות: הכפופים למנהלים כאלה, כריאקציה, מקטינים ראש. בליבם חשדנות וחוסר אמון, ובשל כך יש בהם פחות מחויבות ליטול יוזמה.

על ידי האצלת סמכויות, המנהיג ירוויח עובדים שמקדמים דברים נוספים, כמעין "מכפלת כח". ניהול כזה יאפשר לו להפנות את משאביו שלו לקידום החזון וערכי החברה שלו. או בקיצור - לעסוק בדברים החשובים באמת.