סמוטריץ' בסבב פגישות להרגעת הרוחות במשק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקיים בימים אלה סבב פגישות עם בכירים במשק, בניסיון לגבש חבילת סיוע לעסקים ולשקם את האמון שנפגע סביב המחלוקת על המהפכה המשפטית של הממשלה. בימים האחרונים נפגש סמוטריץ' עם קבוצה של דמויות בולטות בעולם ההייטק, בהם שלמה דוברת, מייקל אייזנברג ופרופ' יוג'ין קנדל.

● בדרך לריבית על העו"ש? זה מה שדרש הנגיד בפגישה הדחופה עם מנכ"לי הבנקים
● הבחירות ללשכת עוה"ד: שיעור הצבעה גבוה, הקלפיות פתוחות עד 20:00
● רפאל תחלק לעובדים בונוסים של 60 מיליון שקל, יותר מהרווח הנקי השנתי | בלעדי

במהלך הפגישה ביקשו כמה מנציגי ההייטקיסטים לבטא את התנגדותם לרפורמה המשפטית, שלפי התבטאויות הקואליציה, צפויה לשוב בקרוב אל שולחן הכנסת להמשך החקיקה. סמוטריץ' השיב להם שאינו מעוניין לפתוח את הנושא בפורום זה, ושהוא מוכן לשוחח על כך בנפרד. ואכן, חלק מהנוכחים נפגשו לאחר מכן ביחידות עם השר, שנחשב לאחד ממובילי החקיקה המשפטית בממשלה.

אנשי ההייטק הם מהקולות הדומיננטיים יותר במחאה נגד הרפורמה. קבוצה של מאות חברות, יזמים ומשקיעים בענף הטכנולוגיה מנהלים בחודשים האחרונים קמפיין נגד סמוטריץ', שכולל פרסומים תחת הכותרת "בצלאל מחריב את כלכלת ישראל".

ענף ההייטק איננו מקשה אחת

הקמפיין נמשך גם לאחר הפגישה, אולם חשוב לזכור שענף ההייטק איננו מקשה אחת, וגם בתוכו יש מנעד רחב של עוצמות התנגדות לרפורמה.

הענף מתחלק בין בכירים שפועלים באופן עצמאי מול הממשלה, כמו למשל דובי פרנסס, שלמה דוברת, בת-שבע משה, יובל טל או מייקל אייזנברג שמוכנים להפגש עם נציגי הממשלה, לבין קבוצת ״מחאת ההייטק״ - המאגדת סביבה בכירי הייטק כגון מנכ״ל למונייד שי וינינגר, מנכ״ל פייבר מיכה קאופמן, מנכ״לית מטא ישראל עדי סופר-תאני, מנכ״ל איירון סורס תומר בר-זאב ומנכ״ל קייטו נטוורקס שלמה קרמר שנמנעים בחודשים האחרונים מפגישות עם סמוטריץ - או בכירים אחרים בממשלה.

דוברת, המכהן גם כיו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית, הציג יום לפני המפגש עם סמוטריץ' תחזית נוראית לתעשיית ההייטק הישראלית בכנס השנתי של המכון. "המהפכה המשפטית מהווה סיכון קיומי לתעשיית ההייטק ולחברה בישראל", אמר דוברת, "אני הכי מודאג מהירידה בקצב ההשקעות, שעומד על 40-50% בעולם, ובישראל כבר הגיע ל-80 אחוז ואני צופה שיגיע גם ל-90 אחוז".

בתוכנית: ישיבות עם בכירים נוספים במשק, וחבילות סיוע

בנוסף לדיון עם אנשי ההייטק, סדרת המפגשים של סמוטריץ' מתוכננת להקיף ישיבות גם עם פורומים של אנשי נדל"ן, שוק הון, ואינטליגנציה מלאכותית. כמו כן, מפגש עם התעשיינים כבר התקיים.

בשיחות אלה עם בכירי המשק מבקש מהם סמוטריץ' להציע לו רעיונות לדרכים בהן האוצר יכול לסייע לענפים שמצויים בקשיים, ובראשם ההייטק והנדל"ן. בדיון עם ההייטקיסטים עלו רעיונות שונים לגבי מתן אשראי לחברות, הלוואות בערבות מדינה והקלות למיניהן.

לדיונים האלה עשויות להיות בסופו של דבר השלכות תקציביות. שר האוצר מגיע אליהם עם בכירי משרדו, לרבות אגף תקציבים, שכעת צפוי לתמחר את העלויות של היוזמות המוצעות. בתום סבב הדיונים אמורה להתגבש חבילת סיוע למשק, ואם זה יצליח, יכריזו עליה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'. זאת, אולי גם בניסיון להפחית את עוצמת להבות ההתנגדות במשק לממשלה הנוכחית.

עדיין מוקדם לדעת מה תכלול חבילת הסיוע למשק, אבל כבר עתה נערכים באוצר לסדר גודל שיכול להגיע לכמה מיליארדי שקלים.

תזמון לא מקרי

אין זה מקרי שהדיונים הללו בין סמוטריץ' לאנשי העסקים מתקיימים דווקא עכשיו, אחרי שתקציב המדינה כבר אושר. בתקציב אין סעיף או מקור שמיועד לסיוע לעסקים שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר המשפטי, הריביות שזינקו והאינפלציה הגבוהה. הזרמת כספים למשק תצריך כעת קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, ואפילו הקצאת קופסאות חוץ תקציביות, כמו בתקופת הקורונה, לא נשללת כרגע.

לו היו המגעים בין סמוטריץ' לבכירי המשק בדבר חבילת הסיוע מתנהלים טרם אישור התקציב בסוף מאי, היה הדבר עלול להקשות על האוצר בחזיתות אחרות. באותה עת היו שקועים באוצר בקרב בלימה נגד צונאמי של דרישות כספים מצד השותפים הקואליציוניים.

קיום מגעים לפיצויים תקציביים למשק תחת אותה דינמיקה, היה מחליש את הטיעון "שנגמר הכסף" בעיניי השרים, שדרשו לפרוץ שוב ושוב את המסגרות כדי להגדיל את הנתח שקיבלו מהכספים הקואליציוניים. בתחילת הקדנציה של סמוטריץ' באוצר הוא קיים פגישות רבות עם בכירי המשק, אבל אלה כמעט ונפסקו על רקע התגברות המחאות נגד הרפורמה, כאשר סמוטריץ' זעם במיוחד על השביתה במשק שהובילה ההסתדרות ביחד עם אנשי העסקים.

כעת, אחרי שהתקציב כבר אושר ולא ניתן להגדיל את מסגרת ההוצאה, באוצר מחזיקים בכלים שונים שמספקים להם גמישות תקציבית. כלי ראשון הוא העברות כספים מסעיף לסעיף, שיכולים באוצר להעביר דרך ועדת הכספים של הכנסת. כלי שני הוא בקבלת החלטת ממשלה לקיצוץ רוחבי ("פלאט"), שבו כל משרד מוותר על סכום מסוים מתקציבו לצורך המטרה.