"התפוצץ לו בפנים": למה נתניהו ניסה להסתיר את מצבו הרפואי?

בשבוע שעבר דווח על התייבשות ראש הממשלה נתניהו, הבוקר נחשף כי מדובר בהפרעות בקצב הלב שהביאה להשתלת קוצב לב בגופו • סתירות בין דיווחים על מצבו מאז התקרית העלו תהיות בנוגע לאמינות הדיווחים של בית החולים שיבא ומשרד ראש הממשלה • יועצי תקשורת מובילים מסבירים: מדוע נטען תחילה שמדובר בהתייבשות? מה ההיגיון מאחורי הסתרת הפרטים? האם מדובר באסטרטגיה או טעות גדולה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עבר הליך להשתלת קוצב לב בבית החולים שיבא בתל השומר. לאחר שביום שבת שעבר, אושפז נתניהו להשגחה רפואית בבית החולים שיבא, לאחר שחש ברע, ובסרטון שפרסם באותו היום אמר כי בילה עם רעייתו בכנרת "בשמש, בלי כובע, בלי מים, לא רעיון טוב", וציין כי זו הסיבה לאשפוזו. שבוע לאחר האשפוז, הגיע ראש הממשלה בשנית לבית החולים בעקבות צפצוף מכשיר לניטור קצב לב שהושתל בגופו, אשר התריע על צורך בהשתלת קוצב לב, על כן הוחלט על השתלה מיידית של הקוצב.

האסטרטגיה של ההסתדרות, מתווה הפשרה והסעיף שבלב המחלוקת
זה היה אמור להיות אקזיט חלומי: אלה המפסידים מביטול עסקת הפניקס
כשמנכ"לי הבנקים מזהירים מפני "נזק בלתי הפיך", למה הם מתכוונים?

בשבוע שעבר לא דווחו פרטים הנוגעים לאירוע הלבבי של נתניהו, אלא להתייבשות בלבד, מה שהעלה תהיות בנוגע לאמינות הדיווחים של בית החולים שיבא ומשרד ראש הממשלה. פנינו לאנשי ייעוץ תקשורתי וניהול משברים וביקשנו שינתחו את האירוע.

תרבות פולחנית

"יש מעט דברים שנוגעים לאמת בהיבט התקשורתי של נתניהו שאין מאחוריהם אסטרטגיה". אומר אסף שמואלי, יועץ תקשורת ובלוג המשבריסט. "הנכס הכי גדול של נתניהו הוא התפיסה הציבורית שלו בקרב הקהל שלו. נתניהו הוא מותג דמות מיתית, ברמה של סופרמן, מעל אדם. פוליטיקאי על, מדיניאי על, ראש ממשלה על, כשהוא מצטייר כחלש או מסכן, זה בכוונה".

יועץ תקשורת בולט בישראל אמר: "אנשים שתופסים את עצמם כמנהיגים על זמניים, דואגים להבהיר שלא קורים להם דברים שקורים לבני אנוש. ההסכם של המנהיג הוא עם בני האנוש אבל הכוח שלו הוא מיתי, בלתי ניתן להיתפס בחולשה. יש פה תרבות פולחנית".

"היום אי אפשר להסתיר כלום"

רוני רימון, יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון כהן, אשר עבד בעבר עם נתניהו וניהל את קמפיין הבחירות שלו ב-2009, מעיד על היכרות עמוקה עמו. "אני לא חושב שהיו פה אמירות שקריות, אלא אמירות שאינן נכונות במלואן. להערכתי, היה פה ניסיון אסטרטגי לגמד את האירוע". רימון, מסביר כי מדובר באסטרטגיה שגויה לניהול התקשורתי של האירוע, וכי דווקא הניסיון להמעיט בערכה מעלה תהיות האם מסתתר דבר גדול מאחורה. "בניגוד למה שהיה בעבר, כשגולדה מאיר או לוי אשכול היו ראשי ממשלה, היום אי אפשר להסתיר כלום. האסטרטגיה הייתה צריכה להיות גילוי מלא".

"בשבוע שעבר הם פעלו לפי האינסטינקט להקטין את האירוע, כך גם קרה באירוע המוחי הראשון של שרון. בקרב הציבור הישראלי נהוגה תפיסה שהמנהיגים הם לא כאחד האדם. הם צריכים להיות בריאים, אסור להם חופש, או להיות בני אנוש. באופן טבעי הסביבה מנסה לשדר עסקים כרגיל. במקום להציג את הדברים כפי שהם, מה שלא עשו במקרה זה וגרם לשמועות".

ההסתרה גרועה מהאירוע עצמו

באשר לשאלה כיצד היה כדאי לפרסם את המידע הרפואי, יועץ תקשורת בולט בישראל מספר לגלובס: "לגיטימי לא לרצות לפרסם מצב רפואי, אבל מי שנקלע לסיטואציה שבה אנחנו יכולים לצאת גם טיפשים, גם שקרנים וגם חלשים - עדיף להיות שקופים. ההסתרה גרועה יותר מהאירוע עצמו. זה מעיד על ניתוק מהמציאות שהוא יכול לכסות על כל דבר שיעשה. אני חושב שנותנים לנתניהו יותר מדי קרדיט, הוא נקלע לתוך סיטואציה לא ידע מה לעשות איתה וזה התפוצץ לו בפנים".

אסף שמואלי, דווקא סבור שמדובר באסטרטגיה מתוכננת מראש. "כשהוא מצטייר חלש, מסכן, זה בכוונה. היו פרסומים כאלה בעבר, במטרה לעורר רגש מסוים בציבור שצופה. ולמרות שהאמת תצא לאור בסופו של דבר, פרסומים מתוך הדלפות הופכים את המידע לפסול ומכשירים את הטענה שיש רדיפה אחריו".

היבט נוסף ותמוה שעולה ממקרה זה, הוא הדיווח של בית החולים שיבא על האירועים המתגלגלים, אשר כלל חשיפה חלקית של הפרטים בנוגע למצבו הרפואי של רה"מ, וכעת מעמיד את אמינות בית החולים בספק. למרות פניות חוזרות ונשנות מטעם גלובס, טרם נשלחה תגובת שיבא בעניין זה.