רמי לוי ייבא חלב מפולין ועזר לסמוטריץ' להגיע למו"מ עם הרפתנים מעמדת כוח

לאור המחסור בחלב על המדפים, שנמשך כבר כמה חודשים, הכריז בחודש שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ביטול המכסים על יבוא חלב - אך רק לשלושה חודשים, עד אוקטובר הקרוב. בשל הטווח הקצר וחוסר הוודאות להמשך, היחיד שהרים את הכפפה והחליט לייבא חלב בפועל הוא רמי לוי, שבאמצעות ספקיו בפולין הצליח להכניס לישראל 80 אלף ליטר חלב תוך שבוע, ובכך לאפשר ללקוחותיו רצף חלב על המדפים.

● מהלך שיווקי או עסקי? מה עומד מאחורי החלטת רמי לוי לייבא חלב 
● צמצום מסלולי ההשקעה הגיאוגרפיים: כך תעבוד הרפורמה החדשה של שוק ההון
● החברות הממשלתיות משותקות, האם ראש הממשלה יתערב?

רק שבוע לפני ההכרזה על ביטול המכסים, שלח מנכ"ל קבוצת שופרסל אורי וטרמן מכתב לשר החקלאות אבי דיכטר, וביקש ממנו בדיוק את זה: לאפשר יבוא של חלב ניגר מישראל לאור המחסור הלאומי. "אנו פונים אליכם בדחיפות ובטרם יעמיק המשבר, לאשר יבוא של מוצרי חלב ניגר טרי ממדינות קרובות", כתב. אולם כעת, כשהמכס ירד בפועל, שופרסל נמנעת מלייבא חלב. גם היבואן צבי ויליגר, יו"ר ויליפוד, שכבר מייבאת לפה לא מעט מוצרי גבינה (מותג "יורו"), הודיע לפני כשבועיים שלא רווחי עבורו לייבא חלב לשלושה חודשים בלבד. לדבריו, "יבוא חלב לשלושה חודשים אינו מהלך משתלם. במידה ואכן יאריכו את משך היבוא, נשקול זאת מחדש, אך יש לאפשר יבוא למשך שנה לפחות ואף יותר".

"אי אפשר להתנהל כשאין ודאות בשוק", אומרים גורמים בענף הקמעונאות, "היום מחליטים ככה ומחר אחרת. בשביל פתיחת קו יבוא צריך לתכנן לפחות כמה חודשים קדימה, ובמצב הנוכחי פשוט לא פרקטי לייבא חלב". כדי לייבא חלב נדרשת השקעת הון ראשונית: עיצוב וייצור של מארזים מיוחדים, חוזי הובלה ארוכי טווח, משגיחי כשרות, בדיקות וטרינריות ועמידה בנהלי איכות וברגולציה של משרד הבריאות על מזון רגיש - השקעה שאינה כדאית לייבוא כה קצר־טווח.

לפחות שישה חודשים

שר האוצר הכריז על תקופת זמן של שלושה חודשים בעיקר כדי לפתור את המחסור בחופש הגדול, ולקראת חגי תשרי. אבל בענף הקמעונאות מדגישים כי אם הוא היה רוצה לראות יותר תחרות מחו"ל, הוא היה צריך להוריד מכסים לשישה חודשים לפחות, ואפילו עד וכולל חג הפסח הבא (אפריל 2024). זאת, כדי שהייבוא יהפוך לכדאי להשקעת ההון הראשונית שנדרשת לצורך פתיחת קו יבוא של חלב ניגר. בפועל, למרות שכבר עבר חודש מהורדת המכס והתוצאות בשוק כבר די ברורות, באוצר לא יודעים להגיד אם וכמה תהיה הארכה של הורדת המכס. גם בסביבת סמוטריץ' אומרים "כרגע זה לשלושה חודשים".

יחד עם זאת, כנראה שיש היגיון מאחורי השיגעון. באוצר רוצים להילחם ביוקר המחיה, ומבחינתם אחד הכלים הוא איום בפתיחת שוק החלב במלואו. סמוטריץ' מעוניין בביטול התכנון הריכוזי בייצור המקומי כדי להוריד את המחירים, אך הוא רוצה לעשות זאת בתיאום עם החקלאים - זאת כדי לא לפגוע בחקלאות הישראלית, שאותה הוא רואה כערך בפני עצמו.

במו"מ כזה, כל צד מביא איתו את הכלים ואת אמצעי הלחץ שהוא יכול. כך למשל, כשבאוצר פעלו למתן את עליית מחיר החלב (שעל פי הנוסחה היה אמור להתייקר לאחרונה בלא פחות מ־16%), בענף החלב הזהירו ממחסור במוצרי חלב, וזו מציאות שבאוצר לא מוכנים להשלים איתה. יבוא חלב מנטרל את החשש הזה, כך שיהיה ניתן לנהל מו"מ מבלי שהכלי הזה יישלף. באוצר מעוניינים להימנע מהמחסור במשק, לפחות בזמן החופש הגדול ובחגי תשרי, כשהצריכה גבוהה והמודעות הצרכנית למחסורים גבוהה בהתאם.

פלסטר מקומי

במובן הזה, התקדים של היבוא של רמי לוי מספיק בהחלט למטרות של שר האוצר. משנפרץ הסכר והוכח שאפשר לייבא חלב בהינתן מספיק התרעה מראש - אין חשש ליצירת מחסור במשק. כך, אם האוצר יבחר לנהל מו"מ עם הרפתנים בנושא, ניתן יהיה לנהל אותו מנקודת פתיחה חזקה יותר. מנקודת המבט הזאת, היבוא הוא בעיקר חרב לנופף בה, שהרי ברור שאי אפשר לייצר קווי אספקה ותחרות כוללת במשק בשלושה חודשים בלבד.

בזמן שהתמרונים הללו מתרחשים, המפסידים הם קודם כל הצרכנים, שכרגע יכולים להימנע לגמרי ממחסור בחלב ברשת שיווק אחת בלבד, וללא תחרות ביניהן. האלטרנטיבה לחלב המפוקח הוא חלב מועשר יקר בהרבה: חלב יטבתה מועשר עולה בשופרסל 8.70 לליטר, לעומת מחיר מפוקח של 6.81. זאת בזמן שרמי לוי מוכר את החלב המיובא שלו מפולין ב־5.90 בלבד. מפסידים נוספים הם היבואנים הפוטנציאליים שאינם רמי לוי, כמו ויליגר ושופרסל, שביקשו במפורש יבוא חלב רציף, אך לא מסוגלים לעשות זאת במסגרת הזמנים הקצרה שהוקצבה.

בשורה התחתונה, צריך לזכור שענף החלב בישראל הוא יוצא דופן ביחס לעולם, בכך שהוא מנוהל בתכנון ריכוזי על ידי מועצת החלב, משרד האוצר ומשרד החקלאות. אלה קובעים כל שנה את כמות מכסות החלב אותן מותר לייצר, והמחירים לרפתנים ולצרכנים נקבעים בצורה מפוקחת על ידי ועדת מחירים, מה שמעורר מאבקים פוליטיים בכל פעם שהמחיר נדרש לעלות. בכל מקרה, נראה שהכוונה אינה להפוך את יבוא החלב לחלק אינטגרלי ומשמעותי בתכנון הריכוזי, אלא להשתמש בו כפלסטר מקומי. לטפל במחסור מצד אחד, וכאמצעי במו"מ עתידי על התכנון הריכוזי מצד שני - במטרה לפתוח בסוף הדרך את השוק, לשחרר אותו מהתכנון הריכוזי ולעבור לתמיכות ישירות.