הגירעון של ישראל המשיך לגדול ביולי, ומתקרב בצעדי ענק לחריגה מהיעד השנתי

הגירעון של ישראל בחודש יולי 2023 גדל לכדי 1% מהתוצר, המשקף כ-18.3 מיליארד שקל גירעון מצטבר לאורך 12 החודשים האחרונים - כך מפרסם היום (ג') אגף החשב הכללי במשרד האוצר. מדובר בגידול של כשלושה מיליארד שקל בגירעון לעומת חודש קודם לכן.

● משרד השיכון יחלק מענקים של 50 אלף שקל לרכישת דירה זולה. כך זה צפוי לעבוד
● האם הנשיאה חיות קבעה שבג"ץ לא יכול לפסול חוקי יסוד?  

הנתונים מביאים את תקציב המדינה לסף יעד הגירעון השנתי של 2023 (1.1%), כבר אחרי 7 חודשים. מגמה זו מסמנת שהגירעון בסוף השנה יהיה גבוה משמעותית מהיעד שנקבע עם אישור התקציב.

אומנם הגירעון החודשי ביולי עמד על 600 מיליון שקל "בלבד", לעומת מינוס של 6.2 מיליארד שקל ביוני. אולם, בהשוואה ליולי אשתקד, שבו נרשם עודף תקציבי של כ-2.5 מיליארד שקל, מדובר בתוצאה שמרחיבה את הגירעון המצטבר. בתקופה שמתחילת השנה נצברו עודפים תקציביים, אבל הם נשחקים מדי חודש והגיעו עתה ל-6.1 מיליארד שקל, לעומת עודפים גדולים פי חמישה ויותר בתקופה המקבילה אשתקד. 

הכנסות המדינה מתחילת השנה הצטמקו בכ-4.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות לקופת המדינה הסתכמו ב-269.6 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ-11 מיליארד שקל לעומת שבעת החודשים הראשונים של 2022.

אל מול הקיטון בהכנסות, הוצאות הממשלה דווקא עלו ב-6.8%. ההוצאות הגיעו ל-263.4 מיליארד שקל, גידול של כ-16 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לאור הנתונים, בשוק ההון מעריכים שהגרעון בפועל יהיה כפול

עיון בפילוח הכנסות המדינה ממיסים ממחיש את החולשה בכמה ממנועי הצמיחה של המשק. בתחום הנדל"ן, בחודש יולי, נרשם שיא שלילי של יותר משנתיים וחצי בגביית ההכנסות ממיסוי מקרקעין. בחודש שעבר, הניבו מסים אלה 1.2 מיליארד שקל - צניחה ריאלית של 49%, לעומת 2.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לשם המחשה, אם ההכנסות ממקרקעין לא היו נחתכות במחצית, אלא יורדות ב-25% בלבד, המדינה הייתה מסיימת את יולי באיזון תקציבי וללא גירעון.

לפי נתוני רשות המסים, הגבייה ממס שבח ירדה ביולי בשיעור של 48% והגבייה ממס רכישה ירדה בשיעור של 49%, לעומת יולי 2022. במצטבר, מתחילת השנה הצטמקו ההכנסות לקופת המדינה ממקורות אלה ב-43%.

בהכנסות מיסוי משוק ההון דווקא נרשמה בחודש שעבר התאוששות, לאחר פתיחה חלשה מתחילת השנה. בחודש יולי, נגבו בתחום זה כ-600 מיליון שקל ברוטו - כפול מהסכום שנגבה ביולי אשתקד. ברשות המסים מציינים כי הזינוק בהכנסות נובע ברובו מהכנסות מריבית, שקפצו ב-154%. למרות החודש החזק, במצטבר, מתחילת השנה חלה ירידה של 15% בגבייה משוק ההון.

תקציב המדינה נבנה על בסיס יעד גירעון של 1.1% לסוף השנה הנוכחית ולגירעון של 1.35% בשנת 2024. מדובר ביעדים נמוכים ברמה היסטורית, שמעידים על חוסן פיסקאלי יחסית. אולם לאור נתוני הגרעון האחרונים, גורמים בשוק ההון מעריכים שהגירעון בפועל יהיה כפול. בשווקים מתמחרים את הסיטואציה לפי גרעון של 2.25%-3% בסוף 2023. עוד חוששים שם מהכבדה נוספת של הגירעון בשנת התקציב הבאה, לרמה של כ-4%-5%.