הדד-ליין של נגיד בנק ישראל מתקרב, החיפושים אחרי מחליף כבר החלו

בעוד כחודש אמור להודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, האם הוא מעוניין להמשיך לקדנציה נוספת, לקראת סיום כהונה בת חמש שנים בסוף 2023. עדיין לא ידוע מה יחליט ירון, אבל הוא לא צפוי לבקש להישאר אם יחשוב שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אינם מתכוונים להשאירו.

● דיווח: ארה"ב וסעודיה הגיעו לשורת הסכמות בנוגע לנורמליזציה עם ישראל; השקל מתחזק
● ניתוח | השכר עולה בקצב מהיר מהאינפלציה, ומאיים לתדלק אותה מחדש

בראיון שהעניק נתניהו לבלומברג לפני מספר ימים, הוא נשאל לגבי עתידו של הנגיד, וענה כי "אני רוצה לחשוב על זה, לא היה לי זמן לכך". ביולי אמר סמוטריץ' במפורש, כי "ברירת המחדל היא לא להאריך את כהונת הנגיד".

שר האוצר, שהתראיין לגל"צ ונשאל על המשך כהונתו של ירון, ציין כי "רק לשני נגידים מ-1971 האריכו את הכהונה", מה שהצביע בין השאר על כך שהוא כבר בדק את העניין ולא שלף את התשובה מהשרוול.

ההתעניינות הגדולה בחו"ל והמשקל הרב שהמשקיעים מייחסים לזהות הנגיד הצליחו להפתיע אפילו גורמים בצמרת הכלכלית של ישראל.

בסביבתו של ראש הממשלה כבר החלו בתהליך ראשוני של איתור מועמדים אפשריים אחרים לתפקיד, והחלו לגשש עם כמה מהם, בדגש על אוניברסיטאות בחו"ל. במקביל התקיים באחרונה קשר בין אנשיו של ראש הממשלה ובין גורמים בכירים בבנק ישראל, סביב שאלת הנגיד.

כלכלן בכיר בשוק המקומי, שחזר לאחרונה מסבב פגישות בחו"ל עם משקיעים שונים, מספר לגלובס כי שאלת הנגיד עלתה על השולחן בלא מעט שיחות. המשקיעים הזרים, הוא אומר, סקרנים לדעת מי יעמוד בראשות הבנק המרכזי של ישראל. הדבר נכון הפעם אפילו יותר מבעבר, בצל האי-ודאות שמלווה את המשק הישראלי (כמו גם את הכלכלות מסביב לעולם) במהלך השנה האחרונה.

הכלכלן הישראלי העריך, גם בפני המשקיעים הזרים, שנתניהו לא ימנה נגיד "פופוליסט". לדבריו, ראש הממשלה מבין את החשיבות של עצמאות הבנק המרכזי, ואין לו לחצים קואליציוניים מהותיים למנות מקורבים לתפקיד. פגיעה במעמד בנק ישראל תהווה הנפת דגל אדום לשווקים ולחברות הדירוג, שמתעניינות מאוד גם הן בזהות הנגיד הבא.

אם ירון לא ימשיך לקדנציה נוספת, כפי שמעריכים מספר גורמים בשוק ובמשרדי הממשלה, מי שצפוי לקחת חלק משמעותי בבחירת הנגיד הבא הוא יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, הפרופ' אבי שמחון, שעומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה. שמחון הבהיר לא אחת כי הוא עצמו אינו מעוניין במשרה, והזכיר כי הוא האיש שעומד מאחורי המינוי של ירון ב-2018, לאחר שהמליץ לנתניהו ולשר האוצר דאז משה כחלון לעשות כן.

ההליך היה ממושך גם בפעמים הקודמות

כך או כך, מצב שבו מינוי הנגיד מסתבך ומגיע לרגע האחרון אינו חדש. גם בפעם הקודמת ההליך היה ממושך, ומי שתפסה לתקופה קצרה את המושכות הייתה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג. היא אומנם נכנסה לתפקיד אחרי שירון כבר נבחר, אך בשל הליכים פרוצדורליים כגון אישור ממשלה ואישור הוועדה למינוי בכירים נדרש מילוי מקום עם סיום כהונתה של הנגידה הקודמת, פרופ' קרנית פלוג, שכיהנה קדנציה אחת.

גם מינויה של פלוג לתפקיד כלל לא מעט מהמורות. במשך חודשים ארוכים התקשו שר האוצר בזמנו, יאיר לפיד, וראש הממשלה נתניהו להגיע להסכמות, ולמשך תקופה מסוימת שימשה פלוג כממלאת מקום, לאחר סיום הקדנציה של סטנלי פישר (שכיהן שמונה שנים). אם גם הפעם ההליך יימשך מעבר לתקופת כהונתו של ירון, מי שעשוי לקחת את המושכות לתקופת ביניים הוא המשנה לנגיד אנדרו אביר, שנחשב לדמות מקצועית מאוד וזוכה בשוק להערכה רבה.

 המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר / צילום: ליאור מזרחי

הכהונה של ירון הייתה סוערת במיוחד, יותר מאשר אצל רוב הנגידים שהיו לפניו, והוא לא נהנה מהרבה תקופות של חסד. האירוע הראשון והמרכזי ביותר הוא פרוץ מגפת הקורונה, שלווה בקפיצה אדירה באבטלה ובשיתוק של המשק. בתור היועץ הכלכלי של הממשלה, ירון לא תמיד יישר קו ותמך במהלכיה. כך למשל היה כשהחליטה הממשלה על תוכנית "מענק לכל אזרח", שזכתה לביקורת מצד הנגיד.

תקופת הקורונה בקושי הספיקה לדעוך, וכבר הגיע סופה חדשה. האינפלציה הרימה ראש אחרי שנים ארוכות של רגיעה, וכדי לבלום אותה בנק ישראל יישר קו עם הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם והעלה את הריבית בחדות. מדובר בצעד שאינו תמיד פופולרי מבחינה ציבורית, בגלל ייקור ההלוואות והמשכנתאות, ושהוביל למתקפות חריפות נגדו אפילו מצד שרים בכירים וחברי כנסת.

בין היתר, הועלו לאוויר הצעות חוק שנועדו לצמצם את עצמאותו של בנק ישראל בנושא. הנגיד מצדו הגיב בחריפות, מה ששכנע לא מעט גורמים בשוק שהוא לא חפץ להישאר לקדנציה שנייה עד 2028.

מבנק ישראל נמסר, כי "כפי שהנגיד מסר לפני מספר שבועות, הוא יקבל את החלטתו באזור חגי תשרי". בסביבת הבנק מציינים כי הנגיד הוביל את המערכת בתקופה של אירועים חסרי תקדים, וביניהם הקורונה, חמש מערכות בחירות, הרפורמה המשפטית ועוד. עם זאת, הם מזכירים מספר אתגרים נוספים שנותרו בפניו, כגון מיגור האינפלציה.