הייתכן דיאלוג מוסלמי-יהודי? התנועה הסופית-ישראלית מוכיחה שכן

ד"ר שוֹעִי רז הוא חוקר ומלמד פילוסופיה והיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב; יוצר, מתרגם, עורך ובלוגר

האסלאם מצטייר, פעמים רבות מדי, כדת עוינת ליהדות. גם חלקים בלתי מבוטלים מהציבור היהודי במדינת ישראל רואים בדת המוסלמית איום קיומי. מנגד, חשוב לציין, כי הר הבית, ירושלים, וחלקים גדולים משטחי הסכסוך אכן מוגדרים באסלאם, ובפרט באסלאם הסוּנִי, כאדמות קדושות. חלק מהמסורות הקשורות לכך חוזרות לנביא האסלאם, מֻחַמָּד, ולמאספי מסורות שהובאו משמו. בעיני מרבית המוסלמים בעולם, המסורות הללו קדומות וקדושות, ממש כפי שהיהודים מתייחסים למסורות דומות מפי נביאי ישראל או כדברי תורה שבעל-פה.

● בין פריז לניו יורק: איך לתכנן נכון את המרחב העירוני?
● מדוע הוגים יהודיים לאורך השנים גינו את ההומניזם?
● הכלכלן הנודע שחשב שכסף הוא אחד ממכשירי החירות הגדולים ביותר של האדם

אף על פי כן, יהודים ומוסלמים חיו בשלום בארץ הזאת ברציפות משלהי המאה ה-15 ועד שלהי המאה ה-19 והעליות הציוניות. ניתן לשער שתרמה לכך רבות העובדה שמן המאה ה-14 ועד לשלהי המאה ה-19 הייתה הריבונות האסלאמית בשטחי הארץ מסורה, בדרך כלל, למרותם של אנשי דת ס͞ופיים, שנהגו בדרכי שלום עם הקהילות היהודיות. כבר בספר מסעותיו של הנוסע המרוקאי הגדול אבן בטוטה (1369-1304 לספ'), תוארה הארץ, על מסגדיה הגדולים בירושלים, כמי שתושביה חיים בהּ בשלווה אלו עם אלו. כך למשל, סיכם הנוסע היהודי משה בן יצחק אבן לַטִיף את ביקורו בירושלים בשנת 1490 לספירה במילים: "הערבים שְׁלֵמִים הם אִתָּנוּ. לא יכּוּ לְעוֹלָם, ולא יְבָזוּ על הרוב".

ספרים מומלצים

● אדון השלום: לקט תפילות לשלם במסורות היהדות, הנצרות והאסלאם

עריכה: פרופ' אבי אלקיים, השיח' ע'סאן מנאס͞רה והרב רוברטו ארביב
הוצאה: אדרא
שנת הוצאה: 2015
מס' עמודים: 352

 אדון השלום

● צוּפיוּת ויחסי יהודים-מוסלמים: דרך אברהם - הדרך הצוּפִית הישראלית

כותב: יפיע קתרין רנדל
תרגום: נעם רחמלביץ'
הוצאה: אדרא
שנת תרגום לעברית: 2021
מס' עמודים: 351

 צוּפיוּת ויחסי יהודים-מוסלמים

● שניים שהם אחד: הסיפור של עומר רייס והזַאוִּיַה בעכו

כותב: זאב בן אריה
הוצאה: פראג הוצאה לאור
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 189

 שניים שהם אחד

● השיח' הצוּפי מירושלים: חייו ומשנתו של השיח' מחמד האשם אלבע'דאדי

כותב: ח'אלד אבו ראס
הוצאה: אדרא
שנת תרגום לעברית: 2023
מס' עמודים: 382

 השיח' הצוּפי מירושלים

מיהם הם הסופים ומהי משנתם?

הס͞וּפִים הם זרם מיסטי רוחני באסלאם הסוּנִי והשיעי שראשיתו ההיסטורית במאה התשיעית לספירה בין מצרים, עיראק, איראן ואוזבקיסטן. החבורות הס͞וּפִיוֹת הורכבו בתחילה ממיסטיקונים סגפנים נוודים, אשר הפנוּ עורף לחברות המעמדיות והחומרניות שישבו בערים האסלאמיות המרכזיות. רק לאחר מכן, החל במאה העשירית ואילך, הם נכנסו גם לערים, והשפעתם נודעה גם על מרכזי התרבות האסלאמיים. הס͞וּפִים חיברו פרשנות סוד על הַקֻּרְאָן, יצרו ספרות ענפה שבהּ תיעדו התגלויות, חלומות וחזיונות, והחלוּ להוביל דרכי השתלמוּת רוחניות חדשות, שלא היו מוכרות עד אז באסלאם האורתודוכסי.

במקומות שבהם נהנו הס͞וּפִים משלטון אסלאמי אוהד או סובלני, התאפשר להם לנהל בפרהסיה את הטקסים הייחודיים להם, שנתפסו לא-אחת כחורגים מציוויי הדת הממוסדת. במקומות שבהם השלטון היה קנאי נערכו הטקסים, בהוראת השֵיח'ים, בהסתר ובהיחבא. ס͞וּפִים רבים הוצאו להורג על ידי קנאי האסלאם, על שום שדעותיהם ומעשיהם חרגו מהשורה.

עם כל זאת, חיברו השיח'ים הס͞וּפִים הגדולים מאות רבות של יצירות רוח מיסטיות, ששימשו את בני הדורות הבאים בביסוס ובארגון הס͞וּפִיוּת לְטָרִיקוֹת (טָרִיקָה = דרך רוחנית/מסדר). הקבוצות המאורגנות נסובו סביב אישיותם של שֵיח'ים, דרך ריטואלים מיוחדים שהתוו לחברי קבוצתם, ולעתים גם דרך חניכה אישית של ליווי התלמיד, המבקש להתקדם בדרך השתלמותו הרוחנית, צעד אחר צעד.

"דרך אברהם", הדרך הסופִית הישראלית

"דרך אברהם, הדרך הַסּ͞וּפִית הישראלית" החלה את דרכהּ בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20, כתולדה ממפגש בין פרופ' אבי אלקיים, נצר למשפחת מקובלים ירושלמית ומשפחה אנדלוסית-מרוקאית-עזתית שנאלצה לעקור ב-1920 ליפו; הרב רוברטו ארביב, רב מסורתי ממוצא איטלקי שאביו היה רב אורתודוכסי ברומא; וד"ר חַ'אלִד אֲבּוּ רַאס, בן כפר עֵילוּט, מוסלמי ס͞וּפִי, שלמד אז באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר אבו ראס סיפר לפרופ' אלקיים על דרכו באסלאם, והציע להפגיש בינו ובין השיח' שלו, עַבְּד אַלְסﱠַלַאם מַנַאסְ͞רַה, ראש המסדר הקאדרי בנצרת. פרופ' אלקיים, שהעניין האישי שלו בדרך הס͞וּפִית נבט כמה שנים קודם לכן בזמן כתיבת הדוקטורט שלו, החל בנסיעות תכופות בין נצרת, ירושלים, עכו, עזה, עמאן, קהיר ותורכיה, על מנת להיפגש עם שיח'ים ס͞וּפִיים וללמוד מפיהם. ברם, פרוץ אינתיפאדת אלאקצא עיכב את אפשרויות המפגש והלימוד המשותפים. אלו התחדשו בסדרת מפגשים שהתקיימה בשנה האקדמית 2003-2002 באוניברסיטת בר אילן בחסות מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה, בראשותו של פרופ' אלקיים, ואחר כך במפגשים קבוצתיים שנתקיימו במשך שנים אחדות מדי שבוע בשבוע בתל-אביב וביפו, ובסדרת אירועים רבי משתתפים שהתקיימוּ במרכזים הס͞וּפִים בנצרת ובעכו.

אלקיים, ארביב ובני/בנות הקבוצה יצרו קשר מיוחד עם השיח' מנאס͞רה ובנו, איש הרוח והמשורר, עַֹסָאן מַנַאסְ͞רַה, שניהם מתלמידי השיח' הירושלמי הגדול מֻחַמָּד הַאשִׁם אַלְבַּעְ'דַאדִי (1995-1905); ועם השיח' עֹמַר רַיִיס (2019-1959), שהיה נציגו העכואי של ראש המסדר השָׁאדִ'לִי-יַשְׁרוּטִי החי בעמאן, בירת ירדן. אלו אירחו מפגשים רוחניים שנערכו בנצרת ובעכו, והתארחו כדוברים במפגשים רוחניים שנערכו במרכז הארץ וביישוב הקהילתי נווה שלום. כל אלו יצרו אחווה בין-דתית משותפת המוכנה לקבל לשורותיה את כל מי שנכון לפתוח ליבו לדרך.

"דרך אברהם" ממשיכה לקיים מספר פעמים בשנה מפגשים רוחניים משותפים. מאז 2015, החלו אנשי "דרך אברהם" בפרסום ספרים, בהם: ספר תפילות; ספרי הגות ומחקר על הרוחניוּת הס͞וּפִית; מהדורות תרגום מדעיות של קלאסיקות ס͞וּפִיוּת. כך נולדה קהילה אינטלקטואלית אסלאמית-יהודית וערבית-ישראלית משותפת. מדובר בתופעה אינטלקטואלית מרתקת, לא רק משום שהיא מייצגת אפשרות לדיאלוג רוחני לא שכיח, אלא, בראש ובראשונה, משום שהיא המשך ישיר של תרבות ס͞וּפִית-יהודית שהתקיימה מאות בשנים במרחב הזה באחווה ובכיבוד הדדי.

***גילוי מלא: הכותב הוא חבר ב"דרך אברהם" מזה כעשרים שנה.