מאדם נוימן ועד קבוצת חג'ג': המפסידים הגדולים מההתרסקות של מניית סלינה

מניית חברת מתחמי האירוח צנחה ב-41% ביום, בעקבות הסרת חסימה על חלק ניכר ממניותיה טרם המועד הצפוי • בין מי שהשקיעו בסלינה, שאיבדה 99% מהשיא, נמנים רונלד כהן, לן בלווטניק, גיגי לוי ואדם נוימן, מייסד WeWork, לצד מיזם עם קבוצת חג'ג'

רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה / צילום: ענבל מרמרי
רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה / צילום: ענבל מרמרי

לפני 10 חודשים השלימה חברת מתחמי האירוח הישראלית סלינה  את המיזוג שלה לחברת SPAC מארה"ב, והחלה להיסחר בנאסד"ק לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר אחרי הכסף. סלינה עשתה זאת כבר אחרי שטרנד ה־SPAC נחלש באופן משמעותי, ובלי הפחתה בשווי - למרות השינויים בשווקים בזמן שחלף מאז שהודיעה על המיזוג ועד השלמתו.

עם זאת, ביום המסחר הראשון שלה, כפי שקורה לפעמים בחברות שמתמזגות ל־SPAC שיש בהן מיעוט של מניות סחירות, המניה זינקה במאות אחוזים לשווי של למעלה מ־4 מיליארד דולר. השיא הזה לא החזיק מעמד, ומאז מניית סלינה איבדה כמעט 99% מערכה. בסוף השבוע, לאחר שהמניה צנחה ביום שישי ב־41%, היא ננעלה במחיר שפל של כל הזמנים, 43 סנט, המשקף לחברה שווי של 46 מיליון דולר בלבד.

 

הירידה החדה ביום שישי הגיעה על רקע עדכון תשקיף שהגישה סלינה והסרת החסימה על 52% ממניות החברה, חודשיים לפני הזמן שנקבע מראש. התשקיף נוגע לעד 8.6 מיליון מניות שבעלי מניות קיימים יוכלו למכור, בכפוף למימוש אופציות.

בהנפקות או מיזוגים נהוג לקבוע תקופה בת מספר חודשים שבה לבעלי המניות שהחזיקו בהן לפני העסקה אסור לסחור במניותיהם. זאת במטרה להשיג יציבות במחיר המניה ולא לגרום ל"הצפה" של מניות שנמכרות בבת אחת, ועלולות להוריד את שווי החברה תוך זמן קצר. במקרה של סלינה החסימה נוגעת למניות של בעלי מניות שהחזיקו מעל 5%, שבהתאם להסכם עם ה־SPAC היו חסומות ולא ניתן היה לסחור בהן, והן הוסרו מחסימה ביום שישי האחרון - במקום ב־27 באוקטובר הקרוב (שנה לאחר השלמת המיזוג). החברה העריכה שהסרת החסימה תספק נזילות רבה יותר ותפשט את מבנה ההון שלה.

המייסדים נשארו חסומים

בין הגופים שהחסימה על מניותיהם הוסרה נמצאים גם הגופים שבאמצעותם מחזיקים מייסדי החברה, רפאל מוסרי ודניאל רודסבסקי, במניות החברה. עם זאת, המייסדים הודיעו שהם מקבלים על עצמם באופן וולונטרי את המשך החסימה. בדיווח על הסרת החסימה נכתב כי כל מכירה של מניות החברה המוחזקות על־ידי בעלי המניות הגדולים עלולה להוביל לירידה חדה במחיר המניה, ובכך לפגוע ביכולת החברה לגייס הון על־ידי הנפקת מניות נוספות. למרות זאת, ציינה סלינה, חלק מבעלי המניות הגדולים עשויים להשיג תשואה חיובית על השקעתם במכירת המניות, משום שנכנסו להשקעה במחירים נמוכים יותר (טרום ההנפקה), כך שהסרת החסימה יכולה לייצר להם תמריץ לממש את ההשקעה. עם זאת, ירידת המניה לשפל הובילה לכך שנכון להיום, גם המשקיעים הגדולים והוותיקים בחברה רושמים הפסד "על הנייר" מההשקעה.

בין המשקיעים בסלינה לאורך השנים ניתן לציין את סר רונלד כהן, לן בלווטניק, גיגי לוי וכן אדם נוימן, מייסד חברת חללי העבודה המשותפים WeWork, שמחזיק כיום ב־8.4% ממניות סלינה. בין סלינה ל־WeWork יש לא מעט קווי דמיון. בשני המקרים, מדובר על חברות שעוסקות בתחום הכלכלה השיתופית, מנהלות מתחמים (של אירוח ונופש או של עבודה) ופונות לדור הצעיר, שמהווה קהל היעד שלהן.

בשני המקרים החברות רשמו התרחבות מהירה במספר האתרים שלהן, אך לא היו רווחיות. שתיהן גם מוזגו לחברות SPAC ומחקו למשקיעים כמעט את כל כספם מיום שהפכו לציבוריות. במקרה של WeWork, שכחברה פרטית זכתה לשווי של 47 מיליארד דולר, צורפה לאחרונה לדוחותיה הערת עסק חי וכיום שוויה הוא 111 מיליון דולר בלבד.

חברה אחרת שקשורה לסלינה היא קבוצת הנדל"ן חג'ג'. ב־2021 היא חתמה עם סלינה על הסכם שיתוף פעולה שבמסגרתו חג'ג' אמורה לרכוש נכסים ולממן את ביצוע ההתאמות הנדרשות להפעלתם כמלון, ואז תשכיר אותם לסלינה. היקף ההשקעה יעמוד לפי ההסכם על מאות מיליוני שקלים. עד סוף מאי השנה חג'ג' השקיעה כ־91.6 מיליון שקל בשיתוף הפעולה, והתחייבה לעוד 44 מיליון שקל.

פיטורים וסגירת מתחמים

עוד לפני התשקיף והירידה במניה שגרר, נראה היה שמצבה של סלינה פחות מזהיר מהתחזיות האופטימיות שניתנו לפני המיזוג ל־SPAC. בין היתר החברה העריכה שהכנסותיה יזנקו ב־90% בממוצע מדי שנה עד 2025, והצפי ל־2023 למשל היה להכנסות של 506 מיליון דולר. בינתיים לפחות נראה שזה עוד רחוק - ברבעון הראשון השנה ההכנסות היו 54.2 מיליון דולר, ההפסד הנקי הסתכם ב־30.3 מיליון דולר וה־EBITDA היה 0.4 מיליון דולר.

סלינה הודיעה לפני חודשיים על פיטורי 350 עובדים - מתוך כ־2,800 שהיא מעסיקה במעל 100 אתרי אירוח ברחבי העולם, ולראשונה בתולדותיה סגרה חמישה מתחמים הפסדיים. המהלכים הללו נעשו בניסיון לשפר את השורה התחתונה, ולא לצמוח בכל מחיר - בהתאם לשינוי בטעמי המשקיעים שחל מאז שסלינה הצטרפה לשוק. במקביל, סלינה הודיעה אז על השקעה מצד GUS - חברה אירופית פרטית שפונה גם היא לקהל היעד של סלינה, סטודנטים וצעירים. ההשקעה היא בסך עד 50 מיליון דולר, ומורכבת מ־10 מיליון דולר בחוב להמרה, שאליהם יתווספו בהמשך סכומים נוספים בכפוף לגיוסי הון ותנאים אחרים.

סלינה השיגה את אישור רוב בעלי המניות לעסקה, אך ליזמי ה־SPAC המחזיקים ב־10% מהמניות, הייתה אפשרות לבטל את ההסכמה אם החסימה על המניות לא הייתה מוסרת. בדיווחיה כתבה סלינה כי "החברה מאמינה שהסרת החסימה חשובה למאמצי הגיוס". העסקה אושרה באסיפה ביום שישי.

מסלינה נמסר בתגובה: "לצורך השלמת הגיוס שסלינה פרסמה בחודש יוני, התקיימה אסיפה בה אושרה העסקה ברוב של 84% מבעלי המניות שהביעו אמון באסטרטגיה החדשה של החברה. מתוך גיוס בגובה 185 מיליון שקל, 60 מיליון כבר הועברו לסלינה במהלך החודשיים האחרונים. הנהלת סלינה ממשיכה לפעול לפי אסטרטגיית החברה, במטרה להשלים את הגיוס ולשפר את התוצאות למשקיעים".