בנוכחות סמוטריץ': כ"ץ יציג מחר לנתניהו את אפשרויות הגדלת יצוא הגז

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ יציג מחר (ג') לראש הממשלה בנימין נתניהו את אפשרויות הגדלת יצוא הגז בנוכחות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - כך נודע לראשונה לגלובס.

בחודשים האחרונים כ"ץ וסמוטריץ' התעמתו במכתבים ובמסרים, כאשר שר האוצר הזהיר מפני איבוד הביטחון האנרגטי של ישראל, ואילו שר האנרגיה שתומך בהגדלת היצוא תקף בחזרה, ואף באירוע שהתקיים בתחנת הכוח רוטנברג לאחרונה, סיפר כי אמר לסמוטריץ': "זה המכתב הכי מוזר שחתמת עליו בחייך הציבוריים". 

● האנליסט שמאחורי החלטת הדירוג האחרונה של ישראל: "זה לא יום הדין" 
● מארבעה יוצא אחד: אלה המועמדים המובילים למנהל רשות המסים 

הישיבה המשמעותית של ראש הממשלה עם שני השרים תעסוק בשתי שאלות: כמה גז תייצא ישראל במטרה לשמור על עצמאות אנרגטית, וכיצד היא תעשה זאת כדי למקסם את התועלות מהגז הטבעי שברשותה.

לגבי שאלת היקף היצוא האפשרי, מספר האפשרויות אינו רב: המטרה היא למצוא את האיזון הנכון בין הגברת היצוא שמשפרת את מעמדה הגאו-פוליטי של ישראל לבין שמירה על עצמאות אנרגטית, במטרה שישראל לא תמצא עצמה תלויה ביבוא גז. התייחסות לסוגיה זו בתור מספר כזה או אחר שיבטיח את העצמאות האנרגטית או לא, אינה מדויקת, משום שלצד מספר ה-BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי שמתירים ליצוא, נשאלות גם שאלות רבות חשיבות - כגון באיזה קצב מותר לייצא, ומהו תנאי ההיתר קובעים ביחס למשק המקומי. 

מה רוצים ב"תמר" וב"לוויתן" 

במסגרת התוכניות שהוגשו למשרד האנרגיה, השותפות במאגר "תמר" מעוניינות להגדיל את קצב ההפקה מ-11 BCM ל-16 BCM, במהלך שיתבסס על אספקת 4 BCM נוספים למצרים שחוששת ממחסור. הבקשה הזו עשויה להיות מאושרת כבר מחר, וכך כבר כעת תוגדל מכסת הייצוא הכוללת של תמר מ-28 BCM ל-76 BCM.

במקרה של מאגר "לוויתן", כבר בתוכנית שהוגשה למשרד ב-2016 אושרו שני שלבים: בתחילה, כפי שקורה כיום, 12 BCM, ובשלב השני - 21 BCM. אולם השותפות ב"לוויתן" מתכוונות בין השנים 2027-2025 להגדיל את ההפקה ל-14 BCM, כאשר שני BCM נוספים יסופקו למשק המקומי .

על הפרק עומדות מבחינת ישראל כמה אפשרויות להגדלת היצוא באופן משמעותי ולגביהן לא צפויה הכרעה מחר, ובעיקרן הנזלה במים הכלכליים של ישראל, הנזלה בקפריסין, חיבור צינור לטורקיה, החייאת תוכנית צינור הגז איסטמד לקפריסין וליוון או המשך ההתבססות על יצוא דרך מצרים.

מתקן הנזלה (LNG) או מתקן הנזלה צף (FLNG) מאפשר לקחת את הגז המופק, ובמקום להיות תלויים בהובלה בצינורות שמוגבלות באורך, להפוך אותו לגז מונזל, להעמיס אותו על ספינות - ולזכות ביכולת להוביל את הגז לכל מקום בעולם. לכן, השותפות במאגר "לוויתן" מעוניינות להקים מתקן הנזלה צף סמוך לאסדה, שבאמצעותו ניתן יהיה לייצא 7 BCM בשנה במשך 20 שנה.

בעקבות ההשקעה הכלכלית הנדרשת הבלתי מבוטלת, השותפות פנו למשרד בבקשת היצוא הגדולה ביותר שהוגשה עד היום בישראל, לאישור מכסה של 175 BCM לאורך 25 שנה שתחזיר את ההשקעה. הדילמה שעומדת בבסיס השאלה האם לאפשר מכסה שכזו, בדומה לכל הגדלת יצוא, היא האם צעד כזה לא יקדם מחסור. לפי נתוני "לובי 99", שמתבססים על הערכה כי לצד עלייה מתמדת בביקוש במשק המקומי (12.7 BCM ב-2022), תחול ירידה בעתודות הגז, ישראל עלולה לאבד את העצמאות האנרגטית בשנת 2038.

מטעם שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץנמסר הערב כי בפגישה המשולשת הוא יציג נתונים שכוללים את אומדן היקף מאגרי הגז הקיימים, צריכת השוק המקומי עד 2048 עם שולי ביטחון להבטחת אמינות האספקה, ואת פוטנציאל יצוא הגז הטבעי האפשרי בהתאם לנתונים אלה. "דרך יצוא הגז הטבעי ויעדי הייצוא ייקבעו בהמשך בהתאם לסמכות שר האנרגיה, בהתייעצות עם רה"מ בנימין נתניהו עפ"י שיקולים אנרגטיים ומדיניים", נמסר.