כיצד לעשות עסקים בצורה אתית? פרשת כי תצא מסבירה

אתיקה עסקית אינה רק נוגעת לעשיית עסקים על פי חוק • כך התורה מעצבת דפוסי מחשבה שירחיקו אותנו מאפשרות של מרמה

''המלקטות'', ציור של ז'אן־פרנסואה מִילֶה, 1857 / צילום: Shutterstock
''המלקטות'', ציור של ז'אן־פרנסואה מִילֶה, 1857 / צילום: Shutterstock

איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ב־aish ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות

תקציר הפרשה

בפרשת כִּי תֵצֵא (ספרים דברים, פרק כ"א, פסוק י' עד פרק כ"ה, פסוק י"ט) מצוות רבות מכל תחומי החיים. במרחב הציבורי, במרחב המשפחתי, בין איש לרעהו וביו אדם לאלוהיו, ואפילו בין בני האדם לטבע. הנה מבחר דוגמאות לסוגיות שבפרשה.

פרק כ"א משפט הבכורה: מה עושים כשהבן הבכור הוא דווקא בן האישה השנואה? בן סורר ומורה: מה קורה שהורים מרימים ידיים מחינוך בנם העבריין?

פרק כ"ב חובת השבת האבדה. שילוח הקן: איך לקחת ביצים וגוזלים מקן בלי לצער את האם. בין איש לאישה: טיפול משפטי בחשדות במשפחה ובפגיעות מיניות.

פרק כ"ג פסולי חיתון: עם מי לא מתחתנים ולמה. שמירת טהרת ונקיון המחנה בעת המלחמה. איסור הסגרת עבד נמלט. איסור זנות. דין הלוואה בריבית. חובת קיום נדרים.

פרק כ"ד גירושים ונישואים ומה שכרוך בהם. הלוואה ומשכון. מתנות עניים מיבול השדה.

פרק כ"ה הגבלה על מלקות עונשין. היחס לבהמות העבודה. חוק היבום למקרה שאח נפטר והותיר אישה ללא ילדים. מחיית זכר עמלק.

מתוך אתר "929 - תנ"ך ביחד: מיזם לקריאה ישראלית משותפת ורבת קולות בתנ"ך"

אתיקה עסקית חשובה לחברה תקינה, אבל מה הגבולות שלה? אנחנו לא נגנוב רעיונות ממתחרים, לא נערים על לקוחות בכוונה תחילה, לא נתכנן להתחמק מתשלום לספקים, אלא שככל שבני אדם מתרצים את הרצונות האנוכיים שלהם, כך מתחזק אפקט "עיגול הפינות", הגורם להם להרגיש נוח יותר עם רמאויות ועם מעשים לא אתיים. מה נדרש כדי שנוכל להסתכל במראה ולומר לעצמנו בביטחון שאנחנו עושים ביזנס בצורה אתית?

השאלה הזו הופכת מורכבת במיוחד בדורנו המתאפיין בחברות גדולות וחזקות שדרכי ההשפעה שלהן על הלקוחות מתוחכמות במיוחד. חוקרים המתמחים בכלכלה התנהגותית מקבלים משכורות יפות כדי לתמרן אנשים לקנייה מיותרת. זה חוקי, ובמונחים של העולם העסקי זה אולי אפילו לא נוגד את כללי האתיקה. אבל האם זה באמת משהו שנוח לנו לחיות איתו?

לנטרל את פוטנציאל ההונאה

בפרשת השבוע, כִּי תֵצֵא, מוגדרים גבולות האתיקה העסקית, שכדאי לקרוא אותם בעיון: לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים י"ג - ט"ו).

פסוקים אלה מדברים על המידות והמשקולות שהיו נהוגים בעבר. עד כמה חמור לזייף בעניין זה כדי לזמן לעצמנו רווח? היהדות מרחיקה לכת: לא רק שאסור לנו לשתמש במשקולות לא מדויקות, אסור אפילו שהן יהיו לנו בכיס. למה בעצם?

על פי התורה, אתיקה עסקית אינה רק נוגעת לעשיית עסקים לפי החוק והכללים המקובלים. היא שואפת לעצב לנו דפוסי חשיבה, שירחיקו מאיתנו כל אפשרות של מרמה. לפי המסורת היהודית (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), השאלה הראשונה ששואלים אחרי מותו של אדם היא האם הוא "נשא ונתן באמונה?". עשיית עסקים ביושר היא דרך חיים שלמה, לא רק תקנון שמקפידים עליו באופן שטחי. מי שחי חיים של "משא ומתן באמונה", לא מחזיק ברשותו מידות ומשקולות מזוייפים. זה פשוט צורם לו מדי.

מהי שעת המבחן של האדם

על סף הכניסה לארץ משה מדריך את העם כיצד לבנות חיי מסחר המושתתים על יושר ואמת. במסחר תמיד יש חלקים בהם ניתן לרמות, חלקים שדורשים רמה גבוהה של ישרות אישית ונאמנות, וזוהי שעת המבחן של האדם.

לא מזמן ראיינתי את הבעלים ומנכ"ל "טימברלנד" לשעבר, ג'ף שוורץ. הוא סיפר כיצד ביקש מהעובדים שלו לייצר פרסומת בלי ששומעים או רואים את המילה טימברלנד; פרסומת שתעביר את החוויה שהיא במהותה טימברלנד. "תדמיין את אותו דבר לגבי בית חולים בישראל" הוא אמר לי, "שאנשים יכנסו אליו, ומבלי לראות שלטים בעברית, הם 'ירגישו' שהם בבית חולים במדינה יהודית ודמוקרטית".

עולם העסקים היהודי צריך לשאוף לדבר הזה בדיוק. לא מסתפקים בלדבר על צדק ויושר - קודם כל חיים את הערכים האלה. כל עסקה מול כל חברה ועסק במדינה יהודית ודמוקרטית, כל התנהלות איתה, יעבירו בלי מילים את המסר: כאן נושאים ונותנים באמונה. כאן עושים עסקים בגישה היהודית.