עידן ספי זינגר מתחיל: אלו הם האתגרים שעומדים בפני יו"ר רשות ני"ע הנכנס

בימים הקרובים (סוף אוגוסט או תחילת ספטמבר) יתחיל עידן חדש ברשות ניירות ערך, עם כניסתו של ספי זינגר לתפקיד היו"ר. זינגר, המכהן כיום כשותף במחלקת חברות וני"ע במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, יתחיל קדנציה של חמש שנים, לאחר כמעט חצי שנה שבה התנהלה הרשות ללא יו"ר קבוע, מאז סיום כהונתה של ענת גואטה.

● האם אנבידיה היא הטסלה החדשה? אלה ההימורים של סוחרי האופציות
● דוחות חברות הבנייה: איפה נרשם השינוי החד ביותר ומי מכרה 5 דירות בלבד ברבעון?

בשוק ההון המקומי, שסובל בשנה האחרונה מחוסר יציבות ומביצועי חסר ניכרים לעומת הבורסות שמעבר לים, בהשפעת הטלטלה הכלכלית הגלובלית אך גם כתוצאה מהאי ודאות הפוליטית־כלכלית בישראל בעקבות קידום הרפורמה במערכת המשפט, משוועים ליציבות, ולא פחות מכך - לאכיפה קפדנית יותר ולצידה הקלות רגולטורית שיאפשרו כניסת שחקנים חדשים לשוק.

גלובס שוחח עם שורה של בכירים המכירים ומלווים את השוק על מנת לשרטט את מפת האתגרים העומדים בפני יו"ר הרשות, שהגדרת תפקידו היא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך".

פתיחת השוק

אחת המשימות המרכזיות של זינגר היא לקדם פתרון לאתגר מתמשך של הרשות: ליצור שוק הון אטרקטיבי.

עו"ד רועי תורג'מן, שותף במחלקת שוק ההון במשרד נשיץ ברנדס אמיר, מציין כי "רשות ני"ע יכולה לעשות זאת בין היתר באמצעות שמירה על האיזון בין הצורך להקל ברגולציה, על מנת לעודד שחקנים חדשים להיכנס לשוק ולמנוע מהקיימים לצאת ממנו, לבין הצורך להגן על המשקיעים. נראה שבתקופה כזו של סטגנציה בשוק, יש מקום לשוב ולבדוק אפשרות להקל על השחקנים הקיימים בשוק ההון, להפחית את החסמים בפני שחקנים חדשים ולייצר מכשירים פיננסיים חדשים", מציע תורג'מן. "כל זאת כמובן מבלי לפגוע במשקיעים, ונראה כי יש דרכים לעשות זאת. כמובן עדיף שזה ייעשה גם בשיתוף עם גופים נוספים כמו הבורסה ורשות שוק ההון".

עו"ד רפי שפירא, מנהל משותף של המחלקה המסחרית במשרד ש. פרידמן אברמזון, מוסיף בהקשר זה כי שוק ההון רווי ברגולציה - הוראות, גילויים ושלל רב של דיווחים, אשר דקדוק בכל אחת מהדרישות מגלה שהיא מוצדקת כשלעצמה, אך במכלול השלם מוחמצת מטרת היסוד.

"במשך שנים ארוכות מנסה הרשות, לא בהצלחה יתרה, לפשט את מבנה הגילוי ולהתמקד במה שבאמת נחוץ וחשוב. עדיין מבנה הגילוי הקיים מסורבל, ממושך, מייגע ומתאים למתי מעט שלשמם בעצמם מתבקש הגילוי מלכתחילה. נחוצה ראייה חדשה, כזו שתסתכל על הדברים מראשיתם כדי להימנע מלבצע 'תיקון טלאים' חדש, נוסף על הקיים".

יצירת אמון בתוך הרשות עצמה

זינגר מגיע מחוץ לרשות ני"ע, ולא כמינוי פנימי, ויצטרך לזכות באמונם של עובדי הרשות כדי לקדם את המדיניות שלו.

"על פניו, הוא נראה כמי שאין לו ניסיון בתחום שוק ההון, שעליו אמונה הרשות", אומר עו"ד שפירא. "לפיכך זינגר יצטרך לייצר אמון אל מול הגורמים הבכירים ברשות, כאלה שראו עצמם כמועמדים לתפקיד, וכאלה שייתכן וחשים כי ליחידה המובחרת הזו לא נבחר מועמד בעל שיעור קומה מקביל לחלק מקודמיו.

"הדבר תלוי במידה רבה ביכולתו של היו"ר הנבחר לייצר אמון ויחסי עבודה תקינים; להיות קשוב וענייני; ומעל הכול לשמור מכל משמר על עצמאות הרשות ועל מניעת התערבות חיצונית בפעילותה".

חיזוק האכיפה

במהלך השנים האחרונות הופנתה ביקורת רבה כלפי רשות ני"ע בכל הנוגע לאכיפה, או להיעדרה. זו התחזקה על רקע קריסתן של כמה חברות ציבוריות בתחום האשראי החוץ בנקאי, דוגמת יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, בשל אי סדרים כספיים. די להזכיר את תיק הדגל של הרשות בתקופתה של גואטה - החקירה שנפתחה בפברואר 2019 בקול רועם, בגין חשדות כלפי הפיננסייר הוותיק מנחם ויינברג, שנגעו לעבירות שימוש במידע פנים במניותיהן של מספר חברות בעיקר בתחום הביומד. תיק זה הסתיים בקול ענות חלושה כשהפרקליטות ביקשה עבודות שירות וקנס בלבד לויינברג.

שפירא טוען כי "דומה שבתקופה האחרונה תחושת הנוכחות של הרשות בשוק פחתה משמעותית, הן ברמה היזומה - דוגמת טיפול בגופי השקעה ומיזמי השקעה שונים שאינם עומדים על פניו בדרישות הדין, והן מבחינת תקיפות האכיפה ותחושת ההרתעה הנדרשת בשלל רב של תחומים שתחת אחריותה. נדרש גורם אשר ינטר את השוק וידליק נורות אדומות מעל מיזמי השקעה שונים שמפורסמים ואינם עומדים בנורמות הנדרשות.

"בשנים האחרונות הרשות מציגה איחור ניכר אל מול השוק - פחות יוזמה ויותר בדיקה בדיעבד. לעתים אחרי שמשקיעים סיכנו את כספם, ואף במקרים שלא ניתן יהיה לקבלם בחזרה. זהו ממשק קריטי בין הרשות לציבור המשקיעים - ונדמה כי על הרשות להעלות הילוך בתפקודה כגורם אוכף, בודק ומרתיע בזמן אמת".

צמצום הסיכון בהנפקות חדשות

ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל, מציין שלושה אתגרים, עם קשר ביניהם, לראש הרשות שנעוצים בעיקר בסקטור הטכנולוגיה. ראשית הוא מונה שינוי דרמטי של מבנה ודרך הצגת הדוחות הכספיים והדרישות מחברות טכנולוגיה - מאנרגיה מתחדשת ועד סייבר.

"מלבד כמה פרמטרים בודדים שקיימים בדוח, דוגמת ההון העצמי, ההתחייבויות או התזרים מפעילות שוטפת, אין כמעט מידע שדרוש למשקיע, בוודאי המשקיע הקטן. לדוגמה, באנרגיות מתחדשות ישנה חשיבות מכרעת להבנת ההסתברויות למימוש הפרויקטים; האם אושרה תב"ע? האם טורבינות הרוח כבר הותקנו? מרבית המידע כיום ניתן בהתנדבות ולא באופן אחיד, דבר שעלול להוביל להטעיית הציבור. כך גם בתחום הסייבר, למשל הנתון של כמות משתמשים שהינו קריטי אצלן, הוא וולונטרי בלבד ומוצג באופן המתאים לחברה", אומר רוטמן. "משום כך על הרשות להכתיב כללי משחק ברורים לחברות הטכנולוגיה, ולפרט את הנתונים שעליהן לפרסם".

אתגר שני שאותו מציין רוטמן הוא הצורך בקביעת פרמטרים ברורים להנפקות חדשות. "גל ההנפקות בשנים 2021-2020 הכניס לבורסה חברות טכנולוגיה צעירות שחלקן היה (ועודנו) ללא הכנסות, ובוודאי לא רווחים. החברות הללו יצרו חלומות והבטחות שחלקם הגדול לא מומש. הרגולטור חייב להתערב בקביעת כללים ברורים לגבי הנפקות הייטק. בהקשר זה, גם הבורסה צריכה לקבל החלטה אסטרטגית אמיצה: האם היא בורסה לחברות טכנולוגיה או לחברות בוגרות בעלות מוצר. ציבור המשקיעים למד על בשרו בשנה האחרונה שאי אפשר גם וגם".

האתגר השלישי, לדברי רוטמן, הוא הנגשת מידע לציבור לגבי חברות קטנות על ידי הרגולטור ולא מטעם גוף עסקי כמו הבורסה: "הרשות חייבת לקחת ברצינות את הצורך בהנגשת מידע רחב יותר תוך שקיפות מלאה, על חברות בעלות מוצר בודד או כאלה ששווי השוק שלהן נמוך מ־250 מיליון שקל (המוגדרות 'חברות קטנות')".