בניגוד לעמדת גורמי הביטחון והיועמ"שית: הממשלה אישרה את ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות

נתניהו יצא מישיבת הממשלה לפני ההצבעה על הקמת הוועדה • הממשלה העניקה לוועדה סמכות לדון גם בתיקים מתנהלים בבית המשפט, זאת בניגוד לעמדת היועמ"שית שטענה כי ישנו "חשש להשפעה פסולה" על הליכים אלו, ביניהם תיקי נתניהו • גם גופי הביטחון התנגדו בשל חשש לפגיעה בעבודתם וחשיפת שיטות ואמצעים • צפויה עתירה לבג"ץ נגד מתן הסמכויות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הממשלה אישרה היום (א') בצהריים את הצעת שר המשפטים יריב לוין להקים ועדת בדיקה ממשלתית לשימוש ברוגלות, לתת לה סמכויות לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה והפרקליטות ולבחון תיקים המתנהלים בבית המשפט. זאת בניגוד לעמדת גופי הביטחון בהם השב"כ, המועצה לביטחון לאומי והמשטרה, ועמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שהתנגדה לעיסוק בתיקים המתנהלים בבית המשפט. שם הוועדה שאושר הוא "ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה".

לראשונה: הורשע בשוחד של מיליונים ואיבד את חלקו בדירה 
נציב שירות המדינה ידון בבקשת דוד אמסלם לפטר את מיכל רוזנבוים 

לפי ההצעה שאושרה, ליועצת המשפטית ולפרקליט המדינה יש אפשרות
לפנות לגבי "טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עלולה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה", אך הוועדה תקבל את ההחלטה.

היועמ"שית לא מתנגדת להקמת הוועדה, אלא לסמכויות שניתנו לה - אפשרות לדון בתיקים המתנהלים בימים אלו בבית המשפט ובחקירות קיימות. זאת בנימוק כי לפי החוק, הסמכות להקמת ועדת הבדיקה מוגבלת לתחומי האחריות של שר המשפטים. חקירות פליליות ותיקים מתנהלים בבית משפט אינם בגדר סמכויותיו, ולכן הממשלה לא יכולה להעניק לוועדה סמכויות אלו. החשש הוא להשפעה פסולה על ההליכים המתנהלים.

"קיימת הפרדה מוסדית ברורה בין אחריותו המיניסטריאלית של שר המשפטים לבין גופי החקירה והתביעה", כתבה בהרב-מיארה שבוע שעבר. בהקשר לתיקי נתניהו, הבהירה היועמ"שית כי אם יאושרו סמכויות החקירה, "קיים חשש לניגוד עניינים של ראש הממשלה בשל השפעתה האפשרית של עבודת הוועדה על התיק הפלילי המתנהל נגדו". הדבר גם מעורר, לעמדתה, "חשש לשיבוש מהלכי משפט ופוגע בעצמאות עבודתם של גופי אכיפת החוק".

בתגובה, לוין תקף בחריפות את עמדתה: "הניסיון של גוף ושל העומדת בראשו להכתיב את גבולות הגזרה של בדיקה, אשר נוגעת לפרשה שהוא עצמו מעורב בה, ושהתנהלותו עתידה להיבדק במסגרתה, הוא דבר שלא יעלה על הדעת. ניגוד העניינים בו הייעוץ המשפטי לממשלה מצוי זועק לשמיים". 

חשש בקרב מערכת הביטחון

גופי הביטחון התנגדו בטענה כי קיים חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון, בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את הגופים במאבק בפשיעה.

שמונה עורכי דין הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה. לטענתם, הקמת הוועדה נגועה במניעים זרים והיא נועדה למטרה אחת להתערב בהליכים פליליים. בין עורכי הדין: נדב וייסמן, נוגה רובינשטיין וחיים רביה.

מלשכת שר המשפטים יריב לוין נמסר כי הקמת הוועדה נדרשת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. לדברי לוין: "פרשת הרוגלות היא מהחמורות שנחשפו בשנים האחרונות. חשיפת האמת בעניין, ומניעת אירועים דומים של פגיעה אנושה בזכות אזרחי ישראל לפרטיות, היא חיונית וחשובה מאין כמותה. אני מצר על הסתייגות חלק מהגורמים המעורבים בפרשה החמורה לבדיקה מעמיקה של הנושא, חרף ניגוד העניינים החריף בו הם מצויים. אני סמוך ובטוח שחברי הוועדה, בראשות שופט מחוזי בדימוס, יעשו את עבודתם בחרדת הקודש הראויה לוועדה כה רגישה. אני מודה לחברי הוועדה, לכבוד השופט בדימוס דרורי, לעו"ד רובינשטיין ולמר בן חנן, ומאחל להם הצלחה גדולה במשימה החשובה המוטלת עליהם".