כל רכב שלישי חשמלי עד 2030? ספק אם התשתיות בישראל ערוכות לכך

תחזית משרד האנרגיה צופה כי שליש מכלי הרכב בישראל יהיו חשמליים • אלא שיש לקחת בחשבון כמה קשיים בדרך: רשות החשמל תתקשה להתמודד עם העומס ועמדות הטעינה לא מספיקות

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock
רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

מסמך התחזיות לשוק הרכב החשמלי בשנים הקרובות, שפרסם השבוע משרד האנרגיה, משרטט תחזית אופטימית לגבי השוק. אם התחזיות יתממשו, כבר בשנתיים הקרובות נראה זינוק משמעותי נוסף בביקוש לכלי רכב חשמליים, פרטיים ומסחריים, ועד סוף העשור כמעט שליש מכלל כלי הרכב על כבישי ישראל יהיו חשמליים.

החל מ-250 אלף שקל: מותגי הרכב החשמלי שבדרך לישראל
●  העסקה בין קבוצת שלמה לג'ארד קושנר עשויה לבשר על פתיחת ענף הרכב למשקיעים זרים  

עם זאת חובה להוסיף הסתייגות מהותית. תחזיות ארוכות־טווח מבוססות על בסיס יציב יחסית, עם סביבת רגולציה מסודרת ואופק תכנון כלכלי בהיר, שמאפשר לזהות ולהעריך מגמות ארוכות טווח. באיחוד האירופי זה יכול לעבוד, אבל ספק אם גם אצלנו, במציאות של שער דולר שנוסק בהתמדה ושל מס קנייה על רכב חשמלי, שבינואר 2024 ישלים עלייה של יותר מפי שלושה בתוך שנתיים. ב־2025 הרכב החשמלי עשוי להפוך למוצר מותרות יקר מאד ולא נגיש, והביקוש לו יכול להיבלם.

מהצד השני, אם מחירי הנפט יזנקו לפי התחזיות, והממשלה תכיר בכך שהמשך סבסוד הבנזין אינו בר־קיימא מבחינה פיסקאלית (ובוודאי סביבתית), הביקוש לרכב חשמלי יעלה משמעותית על פי התחזיות. בנוסף, בעוד שני עשורים, לפי התחזית, כל כלי הרכב שיימכרו בישראל יהיו חשמליים, אבל תחזיות לטווח כזה הן בגדר ניחוש.

האם התחזית ריאלית?

פלח הרכב החשמלי הפגין צמיחה מסחררת של למעלה מ־200% בין 2021־2023, ומתחילת השנה אנחנו כבר מתקרבים ל־40 אלף מסירות. אך על פי התחזית, ניתן להקיש שמכירות כלי הרכב החשמליים ב־2024 וב־2025 צפויות לצמוח לכ־70 אלף יחידות בשנה בממוצע, ואולי יותר אם לוקחים בחשבון את שיעור הגריעה הטבעי (תאונות טוטאל־לוס).

האם התחזית הזו ריאלית? לשנת 2024 מספר של 50־70 אלף מכירות הוא לא בלתי הגיוני. היבואנים בונים כיום מלאים של יותר מ־50 אלף כלי רכב חשמליים, אולי יותר, שיגיעו לארץ וישוחררו ממכס עד סוף השנה, לפני עליית מס הקנייה. כלי הרכב הללו יעלו על הכביש במחצית הראשונה של 2024 במחירים "הישנים" (פחות או יותר), ולכן הביקוש להם כמעט לא יושפע. אולם כאשר השוק יחווה עליית מדרגה משמעותית במחירים, זה ישפיע בוודאות על ירידה בביקוש. זאת, אלא אם כן יופיעו פתאום כלי רכב חשמליים עממיים עם טווח סביר ומחירים הגיוניים.

על פי אותה תחזית, מספר כלי הרכב החשמליים הפרטיים בישראל צפוי להסתכם ב־2030 בכ־1.29 מיליון יחידות. אבל כדי שזה יקרה יצטרכו להתרחש בשוק הרכב הישראלי זעזועים משמעותיים, דוגמת ירידה דרמטית בביקוש לרכבי בנזין ודיזל חדשים וקריסה בשווי היד השנייה שלהם - ובמקביל התפתחות שוק יציב מאד לרכב חשמלי משומש. אך ספק אם המדינה תרשה לעצמה ירידה של עשרות מיליארדי שקלים בהכנסותיה מבלו על בנזין.

 

העומס על רשות החשמל

למרות "הרעש" סביב כלי הרכב החשמליים בישראל, מספרם הכולל כיום מצומצם מאד, פחות מ־70 אלף, ולפיכך השפעתם על משק החשמל זניחה. על פי התחזיות זה עתיד להשתנות כאשר הכמויות יגדלו.

בתרחיש המרכזי של החיזוי, ביקוש השנתי לחשמל בישראל עבור טעינת כלי רכב חשמליים פרטיים צפוי לעמוד ב־2030 על כ־4 טרה־וואט שעה, לעומת כ־0.3 טרה־וואט שעה בלבד כיום. על פי הנחיות האיחוד האירופי והרגולציה האירופית, בשנה זו יידרש בישראל הספק של כ־1.3 מיליון קילו וואט עבור כלל עמדות הטעינה הציבוריות לכלי רכב פרטיים, בערך פי 10 ביחס להספק הקיים כיום. זהו זינוק דרמטי והוא אפילו לא מהווה את קצה הקרחון של הביקוש לטעינה, שכולל טעינה בבית הלקוחות או במקומות העבודה.

אז איך תתמודד רשת החשמל בישראל, שגם היום לעיתים נדחקת עד לקצה בתקופות של ביקוש שיא, עם כמה מאות אלפי כלי רכב, שיתחברו אליה בו זמנית במטענים ביתיים? בדוח מופיעים רעיונות ראשוניים כמו פטור מס על מטענים "מנוהלים", כלומר שנשלטים מרחוק ומאפשרים לווסת את הטעינה לשעות פחות עמוסות. זאת, לצד יעדים מעורפלים כמו "הסטת ביקושים לשעות השפל", והסדרת התקנת המטענים בבתים משותפים, שנמצאת כבר שנים בשלב של "הצעת חוק".

הפער בעמדות הטעינה

פי משרד האנרגיה, בישראל מוצבים כיום (לא בהכרח במצב פעיל) כ־625 עמדות טעינה ציבוריות מהירות וכ־4,300 שקעי טעינה "איטיים". כבר היום התפקוד של חלק מהעמדות הללו רחוק מלהיות אופטימלי. המשרד צופה כי כדי לתמוך במספר כלי הרכב החשמליים החזוי ב־2025, יידרשו לפעול בישראל באותה שנה כ־1,600 עמדות טעינה מהירות ו־4,300 שקעי טעינה ציבוריים "איטיים".

ב־2030 כבר יידרשו לפעול בישראל כ־9,000 עמדות טעינה ציבוריות מהירות וכ־24 אלף שקעי טעינה איטיים. מדינות באירופה שמתמודדות עם אתגרים כאלה פותחות את הארנק ומזרימות מאות מיליוני אירו להאצת הפרישה ולסבסוד. אצלנו התקציבים הם עדיין בסדר גודל של פחות מ־20 מיליון שקל בשנה, וגם הללו מגיעים לשטח די במשורה.