מחקר מצא: כשחושבים לבד, הסיכוי ליצירת חדשנות גדל פי שניים מאשר בצוות

בסקר גלובלי של חברת מקינזי טענו 70% ממנהלי חברות ממגוון רחב של תעשיות כי חדשנות היא אחד משלושת הגורמים החשובים ביותר עבורם כדי לייצר צמיחה. אך הצהרות לחוד וביצועים לחוד. מחקרים רבים מהשנים האחרונות מעידים שבחברות רבות קצב החדשנות דווקא בירידה. מדוע זה כך? ייתכן בהחלט שהדרכים שבהן הן מנסות לייצר אותה לא מספיקות.

אז מהי השיטה הטובה ביותר לייצר חדשנות? למנהלים שמבקשים לעודד יצירתיות בקרב העובדים יש דילמות רבות, ובראשן השאלה - האם לעודד אנשים לגבש לבד רעיונות או שעדיף לתת את המשימה לקבוצה? ואם בוחרים בקבוצה - האם עדיף שבקבוצה יהיו אנשים בעלי רקע דומה או שונה? וכיצד כדאי לנהל את התהליך, באינטראקציה פנים אל פנים או לא הכרחי?

בעבר רבים חשבו שחדשנות והמצאה הן תולדת גאונות של אדם בודד. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות כאלה. אדיסון המציא את הנורה, בל את הטלפון, ברנרס־לי את הבסיס לאינטרנט ורשימת הדוגמאות עוד ארוכה. מנגד, יש לא מעט דוגמאות לפיתוחים שהם תוצאה של חשיבה משותפת: ביל גייטס הקים את מיקרוסופט עם פול אלן, וסטיב ג'ובס בנה את מעצמת אפל עם סטיב ווז'ניאק.

צוות עלול להיות גם בעייתי

אז מהי בכל זאת הדרך הטובה ביותר לייצר חדשנות? אין כמובן כלל אצבע שנכון תמיד, אבל מחקרים שניסו לבחון את הנושא מצאו שכדי להגיע לרעיון יצירתי רצוי שמספר אנשים מתחומים שונים יהיו מעורבים. בעיקר חשוב שיהיו משולבים מגוון תפיסות ודרכים לפתרון בעיות.

לכאורה השיטה נשמעת נכונה וטובה, אך הניסיון מלמד שחשיבה בצוותים כאלה עלולה לפעמים להיות בעייתית. חשיבה משותפת של אנשים מתחומים שונים, עם רקע שונה והשקפות שונות, עלולה לעורר חיכוכים וקונפליקטים, שיכולים לעכב את ההגעה להסכמה - וליצירת מוצר או פתרון משותפים. האם ניתן לצמצם אותם?

ניתן לקיים חשיבה קבוצתית פנים אל פנים, וירטואלית או באמצעות מחשב. מחקרים רבים ניסו לבחון את האפקטיביות של תהליכים שיתופיים ליצירת רעיונות יצירתיים וחדשנות, אך רובם לא נערכו במקומות עבודה של ממש.

במחקר שערכנו ניסינו לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לערוך חשיבה בקבוצות בארגון. במסגרת המחקר, שהתבצע באחת מחברות ההייטק הבינלאומיות הגדולות בארץ, התבקשו קבוצות של מהנדסים ואנשי תוכנה לפתור בעיות אמיתיות מעולם העבודה. העובדים התחלקו לצוותים של כארבעה אנשים ועבדו על פתרון כמה סוגיות שונות באופנים שונים (לבד, בהתייעצות מלאה, בהתייעצות חלקית ועוד).

לחשוב לבד, ואז לשבת יחד

לאחר שניתחנו את הממצאים - הגענו לכמה תובנות מעניינות על חשיבה יצירתית:

1. מרוב דובים לא רואים את הרעיון. במשך שנים סברו כי החשיבה בקבוצה טובה יותר, אולם לעיתים הדיון בקבוצה יכול לפגום ביצירתיות. במחקר מצאנו כי כאשר קבוצות עבודה נפגשות ומשוחחות בחופשיות פנים אל פנים, הן מגיעות למחצית מהרעיונות שעולות כשאותם אנשים חושבים לבד. האינטראקציה פנים אל פנים לא רק הפחיתה ב־50% את מספר הרעיונות שעלו בקבוצה, הם אף דורגו בידי מומחים כהרבה פחות יצירתיים. כמו כן, מצאנו שהבעיה החריפה ככל שהקבוצה הייתה גדולה יותר.

2. להתחיל לבד ואז לשתף את הקבוצה. למרות הממצאים על חשיבה בקבוצה אין להסיק מכך בהכרח שחשיבה לבד טובה יותר בכל מצב. מהמחקר שערכנו נראה שתהליך חשיבה משולב, שמתחיל בחשיבה עצמאית ומסתיים בחשיבה קבוצתית, הוא היעיל ביותר. נוסף על כך, מצאנו שכאשר נתנו לקבוצה לעשות סיעור מוחות באמצעות נייר או מחשב ורק אז לשתף את הקבוצה, התוצאות היו טובות יותר לעומת חשיבה עצמאית - מספר הרעיונות עלה ב־20%.

3. לשמור על רעננות וייחודיות. ממצא מעניין נוסף שעלה במחקר הוא שהחלפה של חברי הקבוצה מדי פעם מגבירה את היצירתיות בקבוצה. כאשר צוותים עובדים זמן רב על בעיות, נוצרת אחידות בצורת החשיבה. החלפה של אחד מחברי הקבוצה מכניסה דם חדש ומעודדת זוויות חשיבה שונות.

 ד''ר רוית כהן מיתר / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

עם זאת, לא כל החלפה של חבר בקבוצה מועילה. מצאנו שכשעובד מצטיין או מנהל עוזבים, נרשמת ירידה בהצלחה של הצוות. בצוות של ארבעה־חמישה עובדים ההמלצה שלנו היא להחליף אחד מהם, ולא את המצטיין כמובן, פעם בשנה.

לסיכום, בעידן שבו חשיבה בצוותים היא צורת עבודה שכיחה יש חשיבות רבה לבנייה נכונה שלהם ושל תהליכי החשיבה בצוות. לחברות שיאפשרו לאנשים לחשוב לבד ובהמשך לייצר אינטראקציה קבוצתית יש סיכוי טוב יותר להיות חדשניות ופורצות דרך.