פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מי ששימש כמנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל עד חודש דצמבר אשתקד, אומר בשיחה עם גלובס כי הצעד החריג של בנק ישראל נבע מהאירוע הביטחוני החריג שכמותו טרם הכרנו.
● השקל בשפל, בנק ישראל מתערב: כך מסקרים בעולם את התגובה הכלכלית למלחמה
● השקל מתרסק: איך זה ישפיע על האינפלציה ועל הריבית?
איך רואה אתה רואה את התוכנית שהציג בנק ישראל?
"היסטורית ההתערבות של בנק ישראל הייתה בכיוון ההפוך (רכישות דולרים, ח"ש). בכל פעם ההסברים שניתנו על ידי בנק ישראל היו שמתערבים כשיש בעיות בתפקוד השוק. הנגיד למשל שמר על ערך הדולר בזמן המשבר העולמי של 2008, וגם בהמשך לאחר גילוי הגז הטבעי. ההסבר לרכישות הדולרים היה קל יחסית. הוא נבע מעודף במאזן התשלומים של ישראל וגם כניסת של תנועות הון יחסית גדולה לאורך השנים".
● שאלות ותשובות | בנק ישראל מתערב במט"ח: למה עכשיו והאם זה יעבוד?
● בנק ישראל חושף: זו הסיבה שהוחלט להתערב בשוק המט"ח
● הסקטורים שייפגעו מהמלחמה ואלו שיצמחו: היכן כדאי לשים את הכסף
מדוע בוצעו רכישות הדולרים לאורך השנים?
"שנים רבות אמרו בבנק ישראל שרמת הרזרבות של מטבע החוץ היא לזמן חירום. זה מוסיף הרבה נקודות למדינה. חברות דירוג האשראי רואות שהמדינה ערוכה למצבי חירום. לאורך שנים הרמה של הרזרבות היתה הולמת למצבים כאלה. זה מספר שנים היה כבר דיון אם הרמה של רזרבות המטבע של ישראל, היא כבר מעבר למה שצריך לתקופות חירום. בנק ישראל לא התבטא בנושא בצורה ברורה. צריך להבין שבשיא הרזרבות הגיעו ל־52% מהתוצר, זה משמעותי מאוד ובהחלט מאפשר כעת פעולה הפוכה".
מה הוביל לצעד הזה?
"במצב שנוצר כיום של אירוע שנקווה שהוא זמני של מלחמה, בהינתן שמקור האירוע מביא לפיחות חריף בשקל, הגיוני שבנק ישראל יתערב במכירת מטבע וגם בעסקאות החלף (סוואפ). משום שהשוק לא פועל באופן סביר. יש ביקוש חריג למטבע חוץ שנובע מהסיבה הזאת. אפשר להגיד שבמהלך הקורונה בנק ישראל התערב אז, משום שהדולר קפץ באופן חריג, רק שהוא עשה זאת בעסקת החלף. הפעם בנק ישראל גם מוכן למכור מטבע חוץ".
אחרי ה־11/9 הנגיד גרינספן הוריד את הריבית. מדוע בנק ישראל לא מוריד את הריבית?
"אנחנו יוצאים ממצב שבו האינפלציה היא כבר מעל היעד (היעד: 1%־3%, והאינפלציה באוגוסט הייתה בקצב שנתי של 4.1%, ח"ש). בנק ישראל מחויב לפי החוק שחוקק בתחילת שנות ה־2000 לפעול לעמוד ביעד האינפלציה. גובה הריבית מוסבר במצב האינפלציה, שלא קשור ישירות מלחמה, חוץ מעניין הפיחות בשער המטבע".
תוכנית רכישה כזאת היא לא פתח למניפולציות זרות בשקל?
"מה שהיה מיוחד בהודעה זה הסכום. הוא הזכיר לי את תקופת הקורונה (אז ננקבו סכומים בתוכניות ההתערבות של בנק ישראל בסוואפ, ח"ש). היתרון בלהזכיר סכום גדול זה שבעצם אתה מדבר על סכום שהוא מספיק להשפיע על השוק. מי שרוצה לעשות משהו ספקולטיבי לא יכול ללכת נגד 30 מיליארד דולר. לכן זה מאוד אפקטיבי להשפעה בימים הקרובים. זה אומר שבנק ישראל מחויב שהשוק יפעל בסבירות".
"עם זאת, הצעד הזה נעשה כנגד אירוע שהוא זמני. כשמתחילים מלחמה אי אפשר לדעת כמה זמן תהיה או אם יהיו מוקדים נוספים בצפון. עדיין על פי ההיסטוריה הקיימת, זה נתפס בגדול כאירוע שאמור להיות יותר ארוך אולי מהסבבים הקודמים אבל עדיין זמני. הזכרת הסכום נותנת סוג של גבול שבנק ישראל מחויב לו".
הדולר עדיין זינק במהלך המסחר ביום שני. זה לדעתך מספק לנוכח גודל התוכנית?
"התוכנית הזו רק מתחילה, וזו גם פעולה חדשה. כל תנועה בשוק שהיא לא תנודה חדה מאוד אפשר לראות כמשהו מספק. להערכתי ההתמקדות של בנק ישראל היא במלחמה שפרצה שהיא מקור אי הוודאות. אם נזכרים במלחמת לבנון השנייה שהיתה בקיץ 2006 לכמה שבועות. בהתחלה הבורסה ירדה ובאמצע זה התהפך כי התחילו להעריך שהמלחמה מסתיימת. ואז הבורסה התחילה לעלות. למרות המלחמה ההיא הייתה קשה, אבל הבורסה שינתה כיוון"
"מה שקרה כאן הוא שחמאס הפתיע אותנו לגמרי, בצורה שאי אפשר היה להאמין. אבל מצד שני היכולות של חמאס להמשיך בנימה של תקיפה נמוכה יותר. אני לא איש ביטחון, אבל בהערכה זהירה עברנו לשלב שמי שתוקף זה ישראל. כל הדברים האלה נותנים תחושה שאפשר לתפקד כנגדם. אני חושב שהרקע למהלך הוא הראייה שזהו משהו זמני".
למה בנק ישראל לא התערב בשנה החולפת?
"מינואר 2023, ראינו פיחות מתמיד בשקל, שכל הזמן פגע באינפלציה. המחשבה שלי היתה שבבנק ישראל היו מספיק חכמים להסתכל על מקור הפיחות בשקל, שהיה סוגיה פוליטית, שבנק ישראל לא יכול להשפיע עליה וזה מה שהוביל אותו להערכתי שלא התערב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
