"אין מספרים קדושים": הכלכלן הבכיר שחושף תוכנית להצלת המשק

שבוע הלחימה הראשון במלחמה המרה שפרצה בגבול עזה עומד לקראת סיומו, כאשר השווקים הפיננסיים מנסים להעריך את הנזקים שיספוג המשק הישראלי כתוצאה ממנה. ברור שמדובר באירוע משמעותי ביותר, אך ערפל הקרב מקשה להעריך את מלוא השלכותיו. מדד הדגל של הבורסה המקומית, ת"א 35, איבד במהלך השבוע כ־6% מערכו.

● ראיון | גיורא איילנד: אם רוצים אי פעם לראות את החטופים בחיים - זה מה שצריך לעשות
● דעה | עמוס ידלין: זה התרחיש הכי מסוכן של המלחמה, וכך יש להיערך אליו
● דעה | "אירוע תקדימי כל קנה-מידה": האלוף שבטוח - כך המלחמה צריכה להסתיים

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ומבכירי הפרופסורים באוניברסיטת תל אביב, מפרסם בבלעדיות בגלובס את התוכנית שגיבש לשיקום המשק מנזקי המלחמה.

מה עובר בראשך בימים אלה של מלחמה?
"הנושא שהכי מעסיק אותי בימים אלה הוא לא הכלכלה אלא הדאגה וההזדהות עם כלל משפחות הלוחמים, הנפגעים והשבויים. יש לי ארבעה קרובי משפחה מקיבוץ ניר עוז שעדיין נעדרים ואין לנו כל מידע עליהם. אני מתקשה להבין כיצד מלחמה כזאת נחתה עלינו במדינה כה עוצמתית כמו ישראל. אך אין לנו ברירה אלא לנצח".

באשר להשפעות המלחמה על הפעילות הכלכלית, אומר ליידרמן כי "ראשית, למשך ולאופי המלחמה תהיה השפעה מכרעת על עומק הפגיעה במשק. מחקרים רבים והניסיון בעבר מעידים כי ככל שהמלחמה תארך זמן רב יותר, כך הפגיעה במשק תהיה נרחבת יותר. ידוע גם שהקשר הזה בין אורך הלחימה לפגיעה בכלכלה עלול להיות לא לינארי. וכמובן, ככל שהמלחמה תתרחב ליותר חזיתות, כך גם הפגיעה במשק תהיה גדולה יותר".

האם יש לך תחזית להשלכות המלחמה על הצמיחה?
"מוקדם להעריך כמותית את ההשפעות על צמיחת המשק ב־2024 ו־2025. יש לנו מידע רב על אובדן הצמיחה והתוצר באפיזודות שונות בעבר, כגון מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון, שתי האינתיפאדות, מבצעים צבאיים שונים ומשבר הקורונה.

"עם זאת, אנו מעריכים שמדובר כאן באפיזודה שונה לחלוטין. זהו מצב חדש שאין לו תקדים מבחינת הפגיעה במשק; יש קשת שלמה של תרחישים אפשריים, ממלחמה קצרה רק בגזרה הדרומית, ועד לתרחיש אימים של מלחמה ממושכת בשילוב גזרות נוספות. זה הזמן לעבוד עם תרחישים שונים ולהעניק להם הסתברויות שונות. אנו רק ביום החמישי למלחמה ויש לקוות שהתמונה תתחיל להתבהר".

אילו הם הענפים העיקריים שצפויים להיפגע מהמלחמה?
"צפויה התמתנות ניכרת בצריכה הפרטית, במיוחד בשירותים. וזאת לא רק בשל הפגיעה בתוצר ובהכנסה, אלא גם מההיבט הפסיכולוגי. עוגמת הנפש, חוסר הוודאות, האפשרות של שירות מילואים ממושך של חלק מהציבור, כל אלה צפויים להשפיע על סנטימנט הצרכנים. לצד זאת ייפגעו ענפי התיירות, המסחר, שירותי תחבורה, מופעים, מסעדות. בדומה למשבר הקורונה, תיתכן פגיעה בעצמאיים ובעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר אלה הפועלים ברמות מינוף גבוהות".

"אמון גבוה של הציבור בחוסן הפיננסי"

ביום שני הודיע בנק ישראל על תוכנית דרמטית למכירת עד 30 מיליארד דולר במטבע זר לייצוב השקל. ואכן השקל התאושש מעט, וביחס לרמתו בשישי שעבר, ערב פרוץ המלחמה, נסחר מול הדולר (שהתחזק מאז בכ־2.6%) סביב 3.96 שקלים.

מה דעתך על הצעד שביצע בנק ישראל בשוק המט"ח?
ליידרמן: "חשוב לברך על ההחלטה של בנק ישראל להתערב, במידת הצורך, בשוק המט"ח על מנת להבטיח פעילות סדירה של השוק. גם ההחלטה להאריך את כהונת הנגיד אמיר ירון לפחות בתקופת המלחמה, ואני מקווה שגם מעבר לכך, היא גורם מייצב. מערכת הבנקים יציבה ויש מספיק נזילות במערכת. התנהגות ציבור המשקיעים בישראל, כולל המוסדיים, מצביעה על אמון גבוה בחוסן הפיננסי והכלכלי של המשק. חשוב לשמור על מדיניות כלכלית שקולה ונכונה שתשמור על 'הנכס' הזה".

מה בנוגע לעלות הכלכלית של המלחמה?
"כמו בכל מלחמה, גם לנוכחית יש ויהיו השפעות ישירות ועקיפות. המלחמה תגדיל באופן ניכר את הוצאות הביטחון בשנים הקרובות, כולל רכישת ציוד, תחמושת ומערכות מתקדמות בהתאם לצרכים החדשים. הוצאה ישירה נוספת היא התשלום עבור ימי מילואים למגויסים. על רקע רמות הריבית בעולם, צפויה גם עלייה בנטל תשלומי הריבית על החוב הציבורי כאחוז מהתוצר. בצד כל אלה, צפויה ירידה בהכנסות המדינה ממסים ועלייה בגירעון בתקציב".

כיצד ניתן לממן את הגידול הזה בגירעון?
"סביר לטעון שמעבר לשאיפה לממן חלק מהגירעון על ידי סיוע מארה"ב (הנשיא ביידן אישר השבוע הקצאת 8 מיליארד דולר לסיוע צבאי וביטחוני, ח' ש'), ויהיה כזה, מותר למדינה במלחמה להגדיל את הגירעון בהיקפים המוערכים כנכונים. זאת לשם הבטחת הפעילות התקינה של המשק, ביצוע פעולות השיקום והכנתו להתאוששות וחזרה לצמיחה בעתיד הקרוב".

לאיזה גובה הגירעון צריך להגיע?
"הכוונה היא לגירעון של 3% מהתוצר, או 5%, או אף 8%, אין כאן מספרים קדושים (טרם פרוץ המלחמה הוערך הגירעון בשנת 2023 ב־1.5% מהתוצר). כפי שנאמר בזמן הקורונה, המדינה צריכה לעשות כל מה שצריך -Whatever it takes - להשגת היעדים הללו. עם זאת, חשוב לוודא שהגידול בהוצאות ובגירעון יהיו זמניים, עד לנורמליזציה של הפעילות במשק. אני גם בטוח שיש סעיפי תקציב שונים שאושרו ושאינם תומכים בצמיחה של המשק, ואינם הכרחיים לביצוע במציאות החדשה. מדיניות כזאת תתקבל בהבנה מלאה על ידי המשקיעים מחו"ל ומישראל וכן בקרב חברות דירוג האשראי".

"שיתוף גורמי מקצוע פרטיים ובלי פוליטיזציה"

מה עוד אתה מציע במישור המדיניות הכלכלית?
"חרף האי־ודאות לגבי התפתחות המלחמה בהמשך, במקביל לתקציב חירום זה הזמן להתחיל להכין תוכנית כלכלית כוללת עם אסטרטגיה לשיקום המשק מהמלחמה. חשוב להתחיל לתכנן בצורה מקצועית ופרטנית את כל ההיבטים הקשורים לשיקום היישובים שנפגעו או נהרסו בדרום, שיקום התשתיות, מערכת הבריאות, כל המערכות האזרחיות הזקוקות לטיפול".

כיצד אתה מציע לעשות זאת?
"אפשרות אחת היא להטיל על בנק ישראל (הנגיד הוא היועץ הכלכלי לממשלה) ואגף התקציבים באוצר לרכז את העבודה, תוך גיוס סיוע ממכוני המחקר השונים וכלכלנים, מהנדסים וגורמים מקצועיים באקדמיה ובמגזר הפרטי. חשוב לשוחח עם המגזר הפרטי ולהבין בכל מקום וענף מה הפגיעות העיקריות ומה יהיו הצרכים בדרך לנורמליזציה. באופן מקצועי ורצוי ללא פוליטיזציה של ההמלצות".

מה לדעתך הנגיד צריך לעשות בהחלטת הריבית הקרובה (ב־23.10)?
"מוקדם עדיין להעריך כיצד המלחמה תשפיע על האינפלציה בטווח הקצר והבינוני. כמו שקיימים גורמי אינפלציה חדשים, כגון פיחות השקל, יהיו גם גורמים בכיוון ההפוך על רקע הירידה הצפויה בצריכה הפרטית, בתיירות ובסעיפים אחרים.

"בדומה למדיניות הפיסקלית, גם כאן מותר למדינה הנמצאת במלחמה לחרוג באופן זמני מיעד האינפלציה שנקבע. נכון להיום, אין התפרצות בציפיות האינפלציה, וציבור המשקיעים מודע לקיומם של נכסים צמודים למדד ולשער החליפין שיכולים לסייע בגידור סיכוני האינפלציה.

"אשר להפחתת הריבית, מוקדם לשקול זאת. הריבית כיום היא ברמה הנכונה למצב המשק, וביחד עם המדיניות בתחום המט"ח - היא תורמת להבטחת היציבות הפיננסית", מסכם ליידרמן.