חמ"ל בינלאומי: כך פעל ההייטק בארץ להתפטרות המיליונר האירי האנטי ישראלי

לאחר שבוע של פעילות ישראלית נמרצת ולחץ בלתי פוסק של משקיעים, מנכ"לים, עובדים ופעילים - התפטר מתפקידו היזם השנוי במחלוקת פאדי קוסגרייב, מנכ"ל ומייסד כנס הטכנולוגיה ווב סאמיט (WebSummit). זאת, לאחר שהיזם כינה את פעולות ישראל בעזה "פשע מלחמה", ללא גינוי מעשי חמאס. ווב סאמיט מתקיים בליסבון מדי שנה בנובמבר, ונחשב לאחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם.

● פרשנות | לולא יריב לוין, ספק אם פאדי קוסגרייב היה מתפטר מתפקידו
● הכירו את האיש שהצליח להרגיז את כל צמרת ההייטק הישראלי

האירוע בליסבון מתמקד בתעשיית התוכנה, כשהוא מכנס מדי שנה את צמרת המשקיעים והיזמים מעמק הסיליקון. בין הדוברים שהשתתפו בו בעבר נמנים אילון מאסק, מארק צוקרברג, סטיבן הוקינג, אל גור ובונו, סולן להקת U2. קוסגרייב, יליד אירלנד, צבר הון המוערך בכ־5 מיליון דולר מחברת הכנסים בבעלותו, ושכפל את ההצלחה של ווב סאמיט בליסבון גם לרשת של כנסים בינלאומיים בטורונטו, הונג קונג, בנגלור, ולאחרונה גם בקטאר.

אמנם התפטרותו מניהול הכנס איננה מנתקת את הקשר בינו לבין הרווחים שממשיכים לזרום לקופת חברת הניהול שבבעלותו, אך היא כן מספקת את תמונת הניצחון לה ציפו בישראל: עשרות דוברים זרים, ידוענים בולטים ותאגידי ענק כמו אינטל, אמזון, גוגל וטיקטוק שמבטלים את השתתפותם בכנס או את החסות הכלכלית אותה הבטיחו לספק. גם אם הכנס יתקיים, הוא יתקשה למשוך את 70 אלף המשתתפים, כפי שהבטיחו בהנהלה, ועשוי להנחית מכה כלכלית קשה על הארגון העומד מאחוריו, חברה בשם Connected Intelligence Limited, הרשומה בדאבלין.

שלבי המאבק

המאמץ הישראלי והבינלאומי נגד קוסגרייב לא הגיע ממקור אחד. למעשה, פעלו בנושא כמה פורומים במקביל, שמאחורי רובם יזמים ומשקיעים בולטים בהייטק הישראלי. אולם ניתן לומר כי מאחורי ה"חמ"ל" המרכזי עמדו כמה קבוצות: קהילת משקיעי ההון סיכון הישראלים, בהם גילי רענן מקרן סייברסטארטס, אדם פישר ועמית קרפ מקרן בסמר, גיל דיבנר מקרן אנגולר, אבי אייל וניר סבתו מקרן אנטרי, סרגיי גריבוב מקרן פלינט ושי מישל מקרן מרלין; קהילות של ארגוני יזמים בהשתתפות פעילים כמו אורן סימניאן, בעברו שופט ליגת העל שמנהל כיום קרן להשקעות בטכנולוגיות ספורט בשם קולוסיאום; חנן ברנד, איש רשות החדשנות ובעברו שותף בקרן JVP והיזם בן לנג.

אליהם הצטרפו גם ישראלים המנהלים תפקידים בכירים בחברות בינלאומיות, כמו צחי וייספלד מאינטל ואייל מילר - בעברו בכיר בגוגל שכיום מנהל את השלוחה הישראלית של סמסונג נקסט - אחת מנותנות החסות הגדולות לכנס.

המבצע נגד קוסגרייב, אשר רוכז באמצעות קבוצת הוואטסאפ של סימניאן, ברנד וכמה מהמשקיעים, התרכז בשלושה מישורים מרכזיים: הראשון נערך באמצעות פנייה ישירה ליזמים ישראלים אשר נועדו לשאת דברים בכנס, בהם אורי גושן, מנכ"ל AI21, אסף רפפורט, מנכ"ל וויז, זאב פרבמן מלייטריקס וגם אלכס בואזיז, מייסד דיל שהייתה לנותנת חסות בכנס; לאחר שהוכתר השלב הראשון בהצלחה - מרבית הדוברים שביטלו אף פרסמו זאת ברשתות החברתיות - החל הלחץ כלפי חוץ.

מאמצים שערכו משקיעים דוגמת גילי רענן, גיל דיבנר, אדם פישר ואבי אייל הביאו, לפי ההערכה, לביטולם של שותפי הון סיכון אמריקאים בכירים ובראשם קרנות כגון סקויה, אנדריסן הורביץ, אקסל ו־Ycombinator. אייל מילר, השותף הישראלי של סמסונג נקסט, אף תרם לביטול החסות שנהגה הקרן לתת לכנס מדי שנה. "זו פגיעה אנושה בכנס אפילו עוד לפני שקוסגרוב התפטר", טוען אחד הפעילים במאבק שביקש לדבר בעילום שם.

בשלב השלישי פעלו ישראלים בחברות בינלאומיות כגון אמזון, מטא, גוגל וטיקטוק. אלא שהראשונה להשתכנע הייתה דווקא אינטל. החברה מחזיקה בישראל את אחד ממפעלי הייצור החשובים שלה בקרית גת, הסופגת כמעט מדי יום איום רקטי מרצועת עזה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, נוצרי אדוק שידוע כאוהד ישראל, היה הראשון להסיר את תמיכתו מהכנס. "כל ענקיות הטכנולוגיה חיכו לראשונה שתיסוג אבל אף אחת לא רצתה לעשות את הצעד הראשון", אומר גורם המקורב לקמפיין.

אל המאמץ האזרחי הצטרף גם משרד החוץ בתיאום עם שגרירות ישראל בפורטוגל. תחילה ניסה ראש עיריית ליסבון, קרלוס מואדס, לתווך בין קוסגרייב לבין בכירים בשגרירות הישראלית במדינה, אך כאשר אלה ביקשו שלא לשוחח עם היזם האירי, אישר ראש העיר, שידוע כאוהד ישראל, פעולות מחאה נגד הכנס. עד לפני פיטוריו של קוסגרייב, תוכננו הפגנות למול אולם הכנס, שכעת לא ידוע מה גורלו.

פעילות המחאה נגד קוסגרייב לא הסתיימה עם התפטרותו של היזם, שנחשבת לאקט קוסמטי. בחמ"ל נשבעים להמשיך ולהילחם בכנסים נוספים מבית היוצר שלו, ולפעול נגד מובילי דעה אנטי־ישראלים נוספים.