בעקבות התקנות החדשות כל מי שהוכשר כ"רובאי 02" יוכל לקבל נשק?

מה שינו התקנות החדשות לרישיון נשק? לא בדיוק את מה שהובלט על ידי השר • המשרוקית של גלובס

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (סרטון בטיקטוק, 15.10.23) / צילום: דוברות הכנסת
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (סרטון בטיקטוק, 15.10.23) / צילום: דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

בשבוע שעבר, בצל המלחמה, אישרה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקנות המקילות את תנאי הסף לקבלת רישיון נשק. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התגאה בשינוי, ובסרטונים שהעלה ברשת הוא הדגיש בין היתר את השינוי הבא: "אנחנו מרחיבים את האפשרות לשאת נשק גם לרובאי 02 שלא סיים שירות צבאי מלא…" בסרטון נוסף שהעלה למחרת, שוב הדגיש השר את השינוי "פעם זה היה רק רובאי 07, היום זה אפילו רובאי 02". האם כמעט כל אדם ששירת בצה"ל יוכל לקבל כעת רישיון לנשק?

100 אלף איש כבר ביקשו רישיון נשק רק בשבועיים האחרונים. האם הם יקבלו? 

סעיף 21 לחוק כלי היריה מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות בדבר תנאי הכשירות וההכשרה למבקשי רישיון נשק פרטי, באישור הוועדה לביטחון פנים בכנסת. כפי שמצוין בדוח ועדת רונן שבדקה את הנושא, לאורך השנים השתנו הפרמטרים להחזקת כלי ירייה בהתאם למדיניות השר. השינוי המשמעותי האחרון בתקנות נעשה ב־2018 בתקופת השר גלעד ארדן, והוא אפשר לכל בוגר רובאי 07 לבקש רישיון לנשק. אז האם ירדנו כעת מרובאי 07 לרובאי 02? לא ממש. כפי שמסבירה פרופ' חגית לרנאו מאוניברסיטת חיפה, גם כעת, בדומה לתקנות הקודמות, אחד הפרמטרים המרכזיים שקובע את הזכאות הוא מקום המגורים או העבודה. התקנות אינן מפרטות באילו מקומות מגורים בדיוק מדובר, אלא מסתפקות בהגדרה עמומה, אך לדברי לרנאו לרוב מדובר ביישובים על קו התפר ובשטחים.

אלא שביישובים הללו ניתן היה לקבל רישיון נשק בקלות יחסית עוד לפני התקנות החדשות. כל מי שמתגורר ב"יישוב זכאי" היה רשאי לקבל רישיון (בהגיעו לגיל 21) גם אם עשה שירות לאומי או אזרחי של שנתיים. מי שמעל גיל 27 יכול להיות זכאי גם אם לא שירת בכלל. השינוי העיקרי שנוסף כעת בעניין זה נוגע לכך שגם אישה שהשלימה שנה אחת בלבד בשירות לאומי, תהיה זכאית לרישיון. לדברי עו"ד תמיר דורטל, הפעיל למען הגדלת רישיונות נשק "מדובר בשינוי שנועד להקל למשל על נשים המתגוררות בהתנחלויות", שרבות מהן עשו שירות לאומי של שנה בלבד. ומה לגבי שאר הארץ? דווקא כאן טמון השינוי המשמעותי ביותר בתקנות החדשות. עד היום, כאמור, נדרשה הכשרה צבאית של רובאי 07 ומעלה (הכשרה שמאפיינת בדרך כלל לוחמי חי"ר וסיירות). כעת כל בוגר צה"ל המחזיק בתעודת לוחם יהיה זכאי לרישיון. תעודה כזאת ניתנת גם לבעלי הכשרה של רובאי 03 ששירתו כלוחמים ביחידה לוחמת כלשהי (למשל, תותחנים) במשך תקופת זמן מסוימת. על פי פרופ' לרנאו, השינוי המדובר צפוי להגדיל באופן דרמטי את אחוז נושאי הנשק באוכלוסייה מכ־2% כיום עד לכ־20%, "וזה מעלה חשש כבד על ההשלכות של המהלך ביום שאחרי המלחמה".

מטעם השר בן גביר נמסר כי "מי שהיה רובאי 02 יכול כעת בניגוד לעבר להוציא נשק כבר בגיל 21 ולהוסיף כוח עמידה לישובים זכאים (שבהם הסכנה גדולה יותר). זאת תוספת לרפורמת הנשק שבה כל רובאי 03 ומעלה עם תעודת לוחם יכול להוציא רישיון נשק עד 20 שנה מרגע השחרור מסדיר או מילואים, בכל מקום בארץ. זה מאפשר למאות אלפים להתחמש ולהגן על עצמם ועל משפחתם".

בשורה התחתונה: דבריו של בן גביר מטעים. השינוי בתקנות לא יאפשר לכל בעל הכשרה צבאית של רובאי 02 להגיש בקשה לרישיון נשק, ועבור רוב תושבי המדינה הרף ירד לזכאות ל"תעודת לוחם" (שדורשת לפחות רובאי 03 ותנאים נוספים). ביישובים על קו התפר ובשטחים ממילא היה ניתן כבר לקבל רישיון ללא הכשרה צבאית כלל, והשינוי שנעשה שם כעת הוא מינורי יחסית.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: איתמר בן גביר

מפלגה: עוצמה יהודית

פלטפורמה: טיקטוק

ציטוט: "אנחנו מרחיבים את האפשרות לשאת בנשק גם לרובאי 02

תאריך: 15.10.23

ציון: מטעה

בשבוע שעבר, בצל המלחמה, אישרה ועדת הכנסת לביטחון לאומי תקנות המקילות את תנאי הסף לקבלת רישיון נשק. בסרטון שהעלה השר בן גביר לטיקטוק ערב התקנתן הוא הדגיש את השינויים הצפויים: "אנחנו מרחיבים את האפשרות לשאת בנשק גם לרובאי 02 שלא סיים שירות צבאי מלא, אלא שעשה שנתיים שירות-שנתיים וחצי שירות", הצהיר. "בכך אנחנו הופכים את הזכות לשאת בנשק לא רק לרובאי (...) עם תעודת לוחם - גם לרובאי 02". בסרטון נוסף שהעלה למחרת, שוב הדגיש השר את השינוי "פעם זה היה רק רובאי 07, היום זה אפילו רובאי 02".

האם כפי שמשתמע מהטיקטוק של השר כל מי שעבר הכשרה צבאית של רובאי 02 (ההכשרה שעוברים בטירונות החיילים העורפיים שאינם מתנדבים) יכול לקבל נשק?

סעיף 21 לחוק כלי היריה, תש"ט-1949 מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות בדבר תנאי הכשירות וההכשרה למבקשי רישיון נשק פרטי, באישור הועדה לביטחון פנים בכנסת. כפי שמצוין בדוח הוועדה לבדיקת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה (ועדת רונן), לאורך השנים השתנו הפרמטרים להחזקת כלי ירייה בהתאם למדיניות השר, כאשר השינוי המשמעותי האחרון בתקנות נעשה בשנת 2018 בתקופת השר גלעד ארדן, שאפשר לכל בוגר רובאי 07 להגיש בקשה לנשק פרטי בהגיעו לגיל 21.

אז איך הגענו מרובאי 07 לרובאי 02? בדומה לתקנות הקודמות - כדי לקבל רישיון נשק פרטי נדרש המבקש לעמוד בקריטריונים הקבועים ברשימה מפורטת. כפי שמסבירה פרופ' חגית לרנאו מבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, הרשימה מתווה שלושה מסלולים עיקריים: "המסלול המקצועי - הכולל בין היתר את אנשי מד"א והמשטרה; המסלול של בוגרי שירות צבאי; ואלו שזכאים על פי מקום המגורים או העבודה".

התקנות אינן מפרטות באילו מקומות מגורים מדובר, אלא מסתפקות בהגדרה עמומה לפיה יקבל רישיון "מי שמרכז חייו מתקיים במקום מגורים אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים רישיון". פרופ' לרנאו מציינת כי הרשימה המדוברת איננה מתפרסמת בפומבי, אך לרב מדובר ביישובים על קו התפר ובשטחים (כעת הודיע המשרד לביטחון פנים כי גם שדרות, נתיבות ואופקים יכללו ברשימה היישובים הזכאים).

המגורים והעבודה ביישובים אלו אכן מקנים רישיון נשק גם למי שלא עבר הכשרה של לוחם, למעשה הם מקנים רישיון גם למי שלא עבר כלל הכשרה צבאית - אך זהו איננו מהלך שהתווה כעת בן גביר. על פי התקנות הקודמות, כל אזרח המתגורר או עובד ביישוב זכאי רשאי להגיש בקשה לרישיון נשק פרטי גם אם עשה שירות לאומי או שירות אזרחי של שנתיים בהגיעו לגיל 21. מי שמעל 27 אף זכאי להגיש בקשה גם אם לא שירת בכלל.

השינוי בתקנות החדשות הם שכעת, על פי סעיף 2 (4) מבין המתגוררים והעובדים ביישובים אלו - גם מי שהשלים שנה אחת בלבד כלוחם, או אישה שהשלימה שנה אחת בשירות לאומי, זכאים להגיש בקשה בהגיעם לגיל 21. לדברי עו"ד תמיר דורטל, הפעיל למען הגדלת רישיונות נשק "מדובר בשינוי שנועד להקל גם על נשים המתגוררות בהתנחלויות, המצויות במצבי סיכון מיוחדים, שכן רבות מהן התנדבו בשירות לאומי שנה אחת בלבד".

אז אכן, גם מי שמעולם לא הוכשר להשתמש בנשק, זכאי לבקש רישיון באם הוא מתגורר ביישוב המתוח ביטחונית. אבל מה לגבי שאר הארץ? כאן טמון השינוי המשמעותי ביותר בתקנות החדשות. עד היום, כאמור, כדי לעמוד בקריטריון של משרתי כוחות הביטחון, נדרש המבקש להיות בעל הכשרה של רובאי 07 ומעלה. מדובר בבוגרי אימון מתקדם ביחידות החי"ר, הסיירות וחיל ההנדסה הקרבית. כעת, התקנות החדשות מאפשרות לכל בוגר צה"ל המחזיק בתעודת לוחם להגיש בקשה לרישיון נשק פרטי (כל עוד לא חלפו 20 שנים מיום השחרור מסדיר או משירות מילואים פעיל). מדובר למעשה בכל חייל קרבי שעבר הכשרה של רובאי 03.

על פי פרופ' לרנאו, השינוי המדובר צפוי להגדיל באופן דרמטי את אחוז נושאי הנשק באוכלוסייה. "על פי וועדת רונן, אחוז כלי הירייה הפרטיים ביחס לגודל האוכלוסייה עמד בשנת 2018 על 1.66%. מאז המספרים התקרבו ל-2%, והמשמעות היא שרמת הקורלציה בין נושאי הנשק לאלימות יחסית נמוכה. כעת, אני עלולים להגיע לכ-20% מהאוכלוסייה, וזה מעלה חשש כבד על ההשלכות של המהלך ביום שאחרי המלחמה".

מטעם השר בן גביר נמסר כי "מי שהיה רובאי 02 יכול כעת בניגוד לעבר להוציא נשק כבר בגיל 21 ולהוסיף כוח עמידה לישובים זכאים (שבהם הסכנה גדולה יותר). זאת תוספת לרפורמת הנשק שבה כל רובאי 03 ומעלה עם תעודת לוחם יכול להוציא רישיון נשק עד 20 שנה מרגע שחרור סדיר או מילואים בכל מקום בארץ. זה מאפשר למאות אלפים להתחמש ולהגן על עצמם ועל משפחתם".

לסיכום, השינוי בתקנות לא יאפשר לכל בעל הכשרה צבאית של רובאי 02 להגיש בקשה לרישיון נשק, ועבור רוב תושבי המדינה הרף ירד לזכאות ל"תעודת לוחם" (שדורשת לפחות רובאי 03 ותנאים נוספים). ביישובים על קו התפר ובשטחים ממילא היה ניתן כבר לקבל רישיון ללא הכשרה צבאית כלל, והשינוי שנעשה שם כעת הוא מינורי יחסית. לכן, דבריו של בן גביר מטעים

תחקיר: אביה שקלאר־חמו