להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
ההסברה הישראלית שוב בכותרות על רקע הראיון שנתנה אתמול יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי החמאס. מעקב אחרי הרשתות החברתיות בעולם מגלה כי מדובר בקרב מתמשך, שבו מדי יום עולות לא מעט טענות כלפי ישראל, חלקן שקריות או מפוברקות. אספנו כאן כמה דוגמאות מהעת האחרונה.
לא נגד כל האזרחים. ראיון שנתן ל־CNN חייל בשם בצלאל טליה, שאמו מרסל נרצחה על ידי חמאס ב־7 באוקטובר, הפך בימים האחרונים לנשק בידי מתנגדי ישראל. הטענה שמופצת בשפות רבות ובכל הרשתות החברתיות המרכזיות היא שטליה אמר במהלך הראיון כי "המלחמה (של ישראל) היא לא רק נגד חמאס, אלא היא נגד כל האזרחים". כך, למשל, בתגובה לציוץ בפורטוגזית שפרסם אדם שמגדיר את עצמו כמומחה לישראל, ובו הקלטה שמוכיחה כיצד חמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי, הגיב לו פעיל פלסטיני: "תפסיק לשקר, שמענו את השותף שלך בצלאל טליה", תוך שהוא חוזר שוב על הציטוט שהזכרנו.
אלא שדבריו של טליה, מתברר, נערכו כך שהם הוצאו בבוטות מהקשרם. בודקי העובדות של AFP חזרו אל תמליל הראיון ושם מצאו כי המשפט המלא הוא: "המלחמה היא לא רק נגד חמאס, אלא היא נגד כל האזרחים שלא רואים אותנו כבני אדם, שרוצים להרוג אותנו". בהמשך הוא אף מסביר מדוע הוא מרחיב את ההגדרה שלו, וזאת על רקע מה שראה: "אזרחים מעזה שבאו לקיבוץ על אופניים כדי להרוג ולהשמיד" כך ש"לא מדובר רק בלוחמים".
מעשים נגד ילדים. העובדה שחמאס רצח במהלך המתקפה שלו גם ילדים קטנים, ואף חטף לעזה עשרות קטינים, הפכה את נושא הילדים במלחמה לסוגיה מרכזית בקרב על דעת הקהל. בהקשר זה הופצו לאחרונה תמונות של ילדה קטנה שעל פניה מופיעים מה שנראה כפצעים קשים, כשהטענה היא שהיא נפגעה מאש צה"ל. "הפנים הללו של ילדה תמימה מתגלים כחזקים יותר מהצבאות של 57 מדינות האיסלאם", נכתב באחד החשבונות הפלסטינים ששיתפו את התמונה. אלא שבדיקה של אתר Full Fact מראה כי הילדה הזאת "מככבת" כבר כמה שנים בתעמולה הפלסטינית, וגם במהלך מבצע "שומר החומות" (מאי 2021) למשל היא הוצגה כמי שנפגעה מהפצצה של צה"ל. בפועל מדובר בילדה אמריקאית בשם ביאנקה, כיום היא בת 5, שמראה פניה הייחודי נובע מכתמי לידה שכינויים הרפואי הוא "כתם יין־פורט" (Port-wine stain). בשנה שעברה, כותבים ב־Full Fact, עמוד פייסבוק שמנוהל על ידי משפחתה של ביאנקה עדכן לגבי מצבה, ואף התייחס לכך שתמונתה הופצה כילדה פלסטינית שנפגעה מאש ישראלית. "אנחנו עדיין לא מאמינים שזה קרה", נכתב שם.
זה לא המקרה היחיד ברשת שבו יוחסה לאחרונה לישראל פגיעה בילדים שאינה קשורה למציאות. פוסטים אחרים שתפסו תאוצה בימים האחרונים כוללים סרטון שבו נראה לכאורה "הצבא הישראלי כשהוא מטיל פצצות על ילדים פלסטינים שהתאספו כדי לשתות מים". על רקע התמונת הקשות מוסיף הצייצן: "מדינות שתומכות בישראל צריכות להתבייש בעצמן ובכך שהן תומכות בטרור". באתר Asianet News בחנו את הווידאו והגיעו למסקנה שמדובר בסרטון שצולם בסודאן. לפי חשבון טוויטר בשום "סודאן ניוז", מה שרואים בסרטון הוא לוחמי מיליציה שהתאספו במקום כדי לתדלק את האופנועים שלהם ואז הופצצו מהאוויר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.