פיצויים | בלעדי

באוצר מזהירים: רוב הכסף בקרן הפיצויים ייגמר בחודש הלחימה הראשון

קרן הפיצויים של מס רכוש אמורה הייתה לממן את המענקים לעסקים והנזק ליישובים שנפגעו מהמלחמה • אלא שגורמים באוצר מעריכים שיותר ממחצית מהסכום שבקרן, ייגמר עד סוף החודש

נזק לבית בשדרות בעקבות ירי רקטות מעזה / צילום: Reuters, Amir Cohen
נזק לבית בשדרות בעקבות ירי רקטות מעזה / צילום: Reuters, Amir Cohen

קרן הפיצויים של מס הרכוש הפכה בשנים האחרונות לקופה הקטנה של הממשלה. היא השתמשה בה כמקור עוקף תקציב מדינה כשרצתה להפחית את מס הבלו על הדלק, או כשביקשה לבטל את המס על הכלים החד־פעמיים. עם פתיחת הלחימה, הקרן תפסה את קדמת הבמה. ממנה צפויים לצאת המענקים לעסקים בכל רחבי הארץ, כמו גם הפיצויים לתושבי העוטף ואשקלון. אלא שגורמים באוצר אומרים כעת לגלובס כי רוב הסכום שנצבר בקרן ייגמר כבר בחודש הלחימה הראשון.

כולם חזרו לדבר על המודל הגרמני לחל"ת: מה הוא אומר ומה מלמד הניסיון האירופי
אחרי הביקורת: עסקים באשקלון יקבלו פיצויים מלאים, ייתכן שאופקים הבאה בתור

עד פרוץ המלחמה נצטברו בקרן כ־18 מיליארד שקל. לפחות 5 מיליארד שקל מתוכם יוקדשו לפיצוי הנזק הישיר שנגרם ליישובים והערים שנפגעו במהלך הלחימה. עוד 4.5 מיליארד שקל מתוכם אמורים לפצות את העסקים - וזו הערכת חסר. כל זה, כאמור, רק בחודש אוקטובר. מתווה הפיצוי לעסקים שהציג שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חטף ביקורת קשה בציבור, שהתבטאה גם בדיון על ההצעה בוועדת הכספים. כעת, ההערכה היא שעלות המתווה עוד תתנפח.

סמוטריץ' נכנס לתפקיד שר האוצר בתחילת השנה ללא תקציב מדינה מאושר וללא יכולת להקצות כספים להחלטות חדשות. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, התחייב סמוטריץ' לבטל את המס על הכלים החד-פעמיים, לדרישת המפלגות החרדיות. לשם כך הוא נדרש לאתר מקור תקציבי, כנגד אובדן הכנסות המדינה. בהיעדר תקציב מסודר, החליט שר האוצר לגרוע 2.25 מיליארדי שקל שהיו מיועדים לקרן הפיצויים. הכסף הזה כבר נגמר, לאחר שנעשה בו שימוש למימון ביטול חוק כלי הפלסטיק, וכן לצרכים אחרים.

עם זאת גורם בכיר אחר במשרד האוצר מנסה להרגיע, וטוען כי אין חשש לפגיעה במתן המענה לתושבים. לדבריו, "גם אם הייתה תנועה מהקרן, כל מה שנחסך בה, עדיין רשום בה". הוא מדגיש כי "יש מענה בקרן ככל שיידרש, בהתאם לסכום הנצבר".

בשווקים חוששים מהחוב של ישראל

בינתיים, בשווקים ובסוכנויות הדירוג מביעים חשש מהאופן בו הממשלה תממן את נזקי המלחמה. בתוך שבוע, שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם אותתו על סיכון להורדת הדירוג של ישראל - אם הלחימה תתפתח לאירוע רב־זירתי ממושך. הראשונה הייתה פיץ' שהכניסה את ישראל ל"מעקב שלילי". זמן קצר לאחר מכן הודיעה מודי'ס על מהלך דומה. את סבב הדירוג השלימה S&P אמש (ג'), עם הצעד המשמעותי ביותר עד כה - הורדת תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית".

בשווקים, כך נראה, לא התרגשו יותר מדי מההודעה של S&P. הבורסה בישראל התעוררה אומנם לירידות קלות, אבל עברה לעליות עד שעות הצהריים וגם בשער הדולר נרשמה יציבות יחסית (אם כי הוא עדיין גבוה). בשוק מסבירים שהמשקיעים לא חיכו לחברות הדירוג, ולמעשה כבר מתמחרים פגיעה משמעותית יותר - של הורדת דירוג האשראי עצמו.

"נכון יותר לאוצר לגייס כרגע חוב לטווח קצר"

אם דירוג האשראי של ישראל אכן יירד, הוא עלול להקשות על המשק לטווח הארוך, בדמות התייקרות החוב הממשלתי. זה משמעותי בעיקר לאור המלחמה, כשצרכי השעה מכתיבים הגדלה ניכרת של הגירעון. כל אחוז שנוסף לגירעון מצריך מהחשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, לגייס כנגדו עוד כ־18 מיליארד שקל. כאשר סביבת הריבית גבוהה ממילא, הורדת דירוג אשראי עלולה לייקר משמעותית את החזרי החוב של המדינה.

גורם בכיר בשוק ההון מסביר כיצד משפיעה המלחמה עד כה על האג"ח הממשלתי של ישראל. "מצד אחד, התשואות דווקא ירדו בטווחים הקצרים והבינוניים, כך שהממשלה יכולה לגייס בזול יותר, אבל זה בגלל הציפייה להורדת הריבית של בנק ישראל".

לדבריו, הקושי של המדינה טמון "בטווחים ארוכים יותר, באג"ח הדולרי, שם פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בצורה משמעותית". לפני המלחמה, המרווח בין תשואות האג"ח הישראליות למקבילן האמריקאיות עמד על 85 נקודות בסיס. כעת, התשואות בישראל כבר גבוהות בכ־155 לעומת האג"ח שמנפיקה ארה"ב.

"זה אומר שכשהממשלה תלך לגייס בחוץ לארץ, היא תצטרך לשלם רק על הפער הזה 0.7% יותר לשנה, שזה הרבה. בראייה הזו, נכון יותר לאוצר לגייס כרגע חוב לטווחים קצרים יותר, שיעלה פחות כסף".

ב־S&P הציגו תחזית עדכנית לגירעון של ישראל, שיטפס על פיה לכ־5.3% תוצר בממוצע לשנים 2023־2024. נזכיר כי הממשלה אישרה את תקציב המדינה הדו־שנתי במאי האחרון, לפי תחזית גירעון ממוצע של 1.2% בלבד. עוד לפני המלחמה היה ברור שהיעד אינו ריאלי ושהגירעון עוד ימשיך לטפס, עובדה שמתחדדת ביתר שאת לנוכח הוצאות המלחמה, שיקום העוטף, הפיצויים למשק והירידה בהכנסות ממסים.