הנתון הנדיר שסוחף את וול סטריט ואת תל אביב

לעליות החדות בבורסה בת"א בשבוע האחרון, שמחקו כמחצית מהירידה במדדים מאז החלה המלחמה, נלווית ירידה דרמטית במדד הפחד המקומי. עם פרוץ המלחמה בדרום זינק המדד (VTA35) ויותר מהכפיל את עצמו. בשיא, שבוע לאחר מכן, עמד על שער של כ־29 נקודות - הגבוה ביותר מאז מרץ 2022 (החודש הראשון למלחמת רוסיה־אוקראינה). עם זאת לקראת סוף אוקטובר, החל המדד - שמשקף את סטיית התקן ל־20 ימים הגלומה באופציות על מדד ת"א 35 - לרדת. נכון להיום הוא עומד על 19 נקודות, המשקפות ירידה של 33% מהשיא (טרם המלחמה עמד על כ־15 נקודות).

● משווי שיא של מיליארד שקל לפחות מ-40 מיליון: מסלול הקריסה של חנן מור 
● וול סטריט פתחה את נובמבר בעליות. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך? 

גם בוול סטריט מדד הפחד (VIX) שהיה במגמת עלייה, שינה כיוון לאחרונה. אחרי שעלה בכ־65% מסוף אוגוסט ועד 20 באוקטובר, ירד ה־VIX מאז בכ־31%, כשבשבוע שעבר אף נרשם נתון יוצא דופן: ירידה של 4.8%-8.2% בכל אחד מימי המסחר.

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים, מסביר כי "מדד הפחד זה בסך הכול שם יפה לסטיית תקן. יש מודלים מתמטיים מאוד מורכבים שמודדים את סטיית התקן של שוק המניות. ככל שהסטייה יותר גבוהה, מדד הפחד יותר גבוה, ולהפך".

"השאלה - מה הנזק הכלכלי של האירוע"

באשר לירידה האחרונה במדדי הפחד של וול סטריט ות"א, אומר פגוט כי "אם נסתכל על ארה"ב, הרי שנתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי הקטינו את הסיכון להעלאת ריבית נוספת. מה שהכי הפחיד את השוק היה המשך העלאות הריבית מצד הבנק המרכזי (פד). ראינו ירידת תשואות בארה"ב ואיתה גם ראלי בשוק המניות, שנלוו לירידה במדד הפחד.

"בישראל, יש למעשה תנועת מלקחיים: מצד אחד, בשוק בעיקר מגיבים לארה"ב. כל זמן שאין הידרדרות בזירה הביטחונית, השוק סוחר 'עם עין אחת' לזירה הביטחונית אבל המגמה מוכתבת על ידי ארה"ב", מציין פגוט.

"במקביל היה לנו את נאום נסראללה ביום שישי, שנתפס כיחסית אופטימי בכל הקשור לזירה הצפונית, שבתורו תרם לירידה במפלס הפחד ובסטיית התקן. הוא השפיע גם על מחירי האנרגיה בעולם. העולם מסתכל על המזרח התיכון לראות שהמלחמה לא מתרחבת. כך שיש כאן השפעות גם מצד גורמים מקומיים וגם מגורמים גלובליים".

כלומר כל עוד המלחמה מוגבלת לעזה, זה מוריד את מדד הפחד?
פגוט: "נכון. למי שלא מתעסק בשוק ההון זה אולי נראה קצת קשוח, איך יכול להיות שהחיילים שם, אנשים מחוץ לבתים והבורסה יציבה? אבל צריך לזכור שיש לנו המון ניסיון עם מצבים ביטחוניים מורכבים לאורך השנים. בסוף, השוק שואל מה הנזק הכלכלי של האירוע.

"אזכיר שבאינתיפדה השנייה, אחרי כל פיגוע השוק היה רועד, ובהמשך אם זה נתפס כמשהו נקודתי ללא משמעות כלכלית גדולה, התגובה הייתה משתנה. אני חושב שהיום רוב הסוחרים מקבלים את התסריט של הנגיד: מלחמה ממוקדת בעזה, 3-4 חודשים - לפי מחלקת המחקר של בנק ישראל, ובהתאם לכך הם סוחרים".

"לא לשכוח להסתכל על סטיית התקן באג"ח"

אילו מקרים קודמים היו שבהם הייתה עלייה חדה ואז ירידה חדה במדד הפחד?
"היה פיק ב־2008 שירד יחסית מהר. בדרך כלל, במקרים קיצוניים כשמדד הפחד עולה ולא יורד, יש התערבות של בנק מרכזי שדואג להרחבה כמותית, מוריד ריבית. בקורונה, הבנק המרכזי קנה אג"ח ממשלתיות. ראינו את זה גם בארה"ב אחרי ה־11 בספטמבר וגם בקורונה. כשדברים לא מסתדרים מהר, החוכמה של בנק מרכזי זה למנוע מצב שמשבר פיננסי הופך למשבר ריאלי. ברגע שמדד הפחד טס לשמיים ויש חשש ל'הידבקות' של המערכת הפיננסית - מאזני הבנקים, האשראי - והמדד נשאר גבוה, לבנק המרכזי אין ברירה אלא להתערב כדי לשדר לשוק שהוא דואג למערכת הפיננסית".

פגוט מדגיש כי "מדד הפחד מתמקד בשוקי המניות, אבל בנקודת הזמן הנוכחית השוק הכי חשוב בישראל בהקשר זה הוא שוק החוב. יש בארה"ב מדדים שמודדים את סטיית התקן בשוק האג"ח. כשמדברים על המלחמה אצלנו, צריך הרבה כסף לממן אותה, ולמרות שהנטייה היא להסתכל על שוק המניות - צריך להסתכל על סטיית התקן באג"ח ולבדוק האם היא מטפסת בצורה חדה".

ומה רואים שם?
"כרגע יש עלייה בתנודתיות, אבל לא רואים פתיחת מרווחים חריגה. אין משהו שמלמד על פאניקה, אבל בהחלט חשוב להסתכל על זה".