פרופ' רועה הוא פסיכולוג קליני וראש החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה. ד"ר ברזלי היא מרצה בכירה בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה ופסיכולוגית קלינית במחלקה לרפואה פסיכולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. פרופ' צור-ביתן היא מרצה בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה ופסיכולוגית קלינית במחלקת מיון והשהייה של המרכז לבריאות הנפש שלוותה
אירועי ה-7 באוקטובר ייצרו מציאות חדשה גם עבור תחום בריאות הנפש בישראל. היקף הטראומה חסר התקדים יצר אתגר אדיר למערכת בריאות הנפש שנמצאת ממילא על סף קריסה, וצורך במתן סיוע מיידי לאוכלוסייה עצומה בהיקפיה ומגוונת במצוקותיה.
● המדינה נערכת להחזיר 23 אלף תושבים לעוטף כבר בינואר. האם השטח ערוך לכך?
● בעקבות המלחמה: משרד הבריאות דורש תוספת מיידית של עד 10 מיליארד שקל
● איך מתאוששים מטראומה לאומית? עצות הפסיכולוג הבכיר שגדל בנחל עוז
כמו יוזמות אזרחיות רבות, גם בתחום בריאות הנפש מטפלים רבים התגייסו לסייע לאנשים שנפגעו מהאירועים באופן ישיר או עקיף ונעקרו מביתם לתקופת זמן לא ידועה. אלה כללו בין השאר מתן מענה נפשי ראשוני על-ידי צוותים מתחלפים בתוך בתי המלונות המארחים את המפונים. ההצלחה הראשונית לספק צרכים בסיסיים ודחופים כמו קורת-גג, מזון ואפילו עזרה נפשית ראשונית, מאפשרת להתפנות לחשוב, לזהות ולמצוא מענים הולמים לאתגרים הבאים.
גם חודש לאחר פרוץ האירועים, היקף הצרכים הנפשיים של אוכלוסיות המפונים בפרט, אך גם מעגליהם הראשוניים והשניוניים, מוגבר לאין-ערוך בהשוואה לימי שגרה. זאת כתוצאה מהתמשכות האירועים שיצרו את הקרע הטראומטי, המרכזיים ביניהם השכול וסוגיית החטופים והמחשבה שאינה מרפה עליהם ובני משפחתם שעבורם הזמן עמד מלכת.
טראומה אקוטית כרונית
בבריאות הנפש נהוג לעשות הבחנה בין האקוטי לכרוני, אך במפגש עם העקורים נתקלנו בטראומה אקוטית כרונית - מתח בעצימות גבוהה שאינו מרפה ומתקשה להגיב גם לאסטרטגיות טיפוליות שהוכחו כיעילות בעבר.
הפער התהומי בין הידע הקיים בנוגע לטיפול בטראומה לבין הצרכים הנפשיים של אוכלוסיית העקורים דורש הסתגלות מהירה ונכונות לפרק מבני חשיבה ישנים לטובת חדשים.
למקצוע הטיפול הנפשי יש מסורת של ניחוח ניטרלי וסטרילי השונה שנות אור מההמולה הרועשת המאפיינת את העבודה עם המפונים בבתי המלון. כך, הטיפול בשגרה מתאפיין בריחוק מהסביבה מתוך רצון לגלות, לפגוש ולהתחבר ל"עצמי האמיתי" - בעוד שעבור העקורים הסביבה כל-כך נוכחת ומוחשית, שאין בכלל טעם לנסות להתכחש לה. כך תכופות, במפגשים עם מפונים, מצאנו את עצמנו חשופים בחלל הפתוח יחד איתם, פגיעים כמוהם לכל רעש, הפרעה או סכנה, ממתינים ביחד שהמציאות שוב תגדע את האינטימיות שמנסה ללא הרף להתהוות.
אירוע רב-נפגעים נפשי
במישור הרחב יותר עולה הרושם שעדיין מתקיים אירוע רב-נפגעים נפשי, כזה שדורש מיון והערכה ראשונית ולאחר מכן הפניה לטיפול תואם. היעדרו של תהליך סדור להקצאת המשאבים הפסיכולוגים והתנדבותיים האדירים שהופנו לטובת טיפול במפונים, התבטא בכך שכל מי שנמצא מספק מענה לכל צורך נפשי שעולה. כך, פסיכיאטר מגיע לטפל במריבות בין בני משפחה שחולקים חדר אחד, פסיכולוג מבוגרים עובד עם ילדים וההפך.
אנשי מקצוע מנוסים ביותר מצאו את עצמם לפרקים חסרי תעסוקה, בעוד שאנשים באזורים שונים משוועים לעזרה, ואין מושיע. ליווי יציב והמשכי נצרך כל-כך בעבודה עם אנשים שאיבדו כל שבב של המשכיות ויציבות בחייהם, ושהחוויה ש"הופקרו" דומיננטית אצל רבים. בהיעדרו נוצר מצב אבסורדי שבו אנשים אלה היו צריכים לספר שוב ושוב את סיפורם, כל פעם לאדם זר אחר, או להסביר את ההיסטוריה הרפואית, בהיעדרו של תיעוד מאורגן.
לייצר אור בתוך החושך
לנוכח אתגרים אלה בלטה קרן אור אחת שיוצא באופן עקבי מצוותי הטיפול, אנשי הרווחה וכלל הצוותים ההתנדבותיים. הנכונות לעשות הכול - כולל הכול - כדי להכניס חיות באזור השקוע באובדן, שכול וצער. זה כולל לשחק בספונטניות עם ילדים בזמן שההורה זקוק לרגע לספר את מה שעבר עליו, להשתהות עם נהגי מוניות באילת שנסערים מהשיחות שהיו עדים להן, לסחוב מזוודות של משחקים לחדרי הילדים, ללכת לקריאות ברגל ממלון למלון, להדביק מדבקות של חדרי טיפול, להוות מוקד טלפוני ומרכזייה.
סימני חיות בלטו גם בהקמה של מרפאת "השלום" של שירותי בריאות כללית לטובת המפונים באילת, שנולדה יש מאין במרכז מסחרי ישן, ובין-לילה הפכה למרפאה פעילה שבה הורים וילדים נכנסים במצוקה ויוצאים רגועים יותר, אנשים נכנסים סוערים וחוזרים מיוצבים יותר. כל אלה מצביעים על כך שיש ביכולתנו לייצר אור גם בתוך כל החושך, ולהביא תקווה, נכונות, אומץ ודבקות במטרה, להתאושש.
מרפאת השלום באילת / צילום: פרופ' דנה צור ביתן
בתפר הזה בו אנו נמצאים היום, בין המיידי לקבוע, בין פרץ התנדבות אזרחית למתן מענה ממוסד וארוך-טווח, יש צורך דחוף להביט קדימה ולהיערך לעתיד, גם אם הוא לוט בערפל ובלתי אפשרי לנבא. זה כולל תכנון מתן הליווי לקראת החזרה הביתה למי שיתאפשר או מעבר למגורים אלטרנטיביים, אך יציבים ונורמטיביים יותר ממלון. אנשים זקוקים לקביעות, המשכיות ושייכות, ואין תחליף לבית, לסביבה הטבעית ולקהילה.
ברור שצריך לעשות זאת בזהירות מרבית ותוך שיקול-דעת ודאגה לשלומם של האנשים, אבל במקביל אסור להתרגל או לנרמל את החיים בבתי מלון או להתעלם מ"תופעות הלוואי" המשמעותיות, הכוללות בין היתר תלישות, רגרסיה, היעדר שיגרה ו"מוסדיות".
לחזק את הקהילה
אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר של התמודדות מיטבית עם המצב החדש הוא קיומה של הקהילה ותפקידה בהתמודדות, בניית חוסן ויצירה של שגרה חדשה. בזמן הקצר שחלף ישנן אינספור עדויות משכנעות לכך שתהליכי ההחלמה של המפונים מהאירועים הקשים תלויים במידה רבה ביכולתם לשמר, לבנות ואף לחזק את הקהילה.
תפקידה של הרשות המקומית, המכירה את האנשים ואמונה על מתן מענה רציף לצרכים המשתנים של הקהילה, הוא קריטי. צרכים אלה זקוקים למענה הן במישור הפרטני, דרך החזרת הבעלות, האוטונומיה, הגבולות האישיים והפרטיות לחייהם הנפשיים של הפונים; והן במישור הארגוני הרחב, דרך מתן מרחבים מוגנים, בטוחים, יציבים ופחות חדירים במיוחד לאלה שחוויה זו קרסה עבורם.
תשומת-לב מיוחדת צריכה להינתן לתתי-אוכלוסיות שבסיכון ומתן מענה לצרכיהם הייחודיים. אלה כוללים בין השאר אנשים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם, צעירים הפגיעים במיוחד להפרת השגרה והיעדר מסגרת לימודים וחברתית, בני נוער הפגיעים לפיתוי "לברוח" לחומרים ממכרים ושעות מסך אינסופיות, ואנשים ממעמד חברתי כלכלי נמוך ומשאבים מוגבלים.
הזדמנות לשינוי
מתוך הכאב והצער ישנה גם הזדמנות לעשות שינוי משמעותי במערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל. במשך שנים כה רבות המערכת משוועת למשאבים, מתקשה לגייס עובדים ולייצר סביבה טיפולית אופטימלית, יעילה, נתמכת-ראיות ומנוטרת.
אם לא היה די במגפת הקורונה בכדי להעלות את המודעות לחשיבות בריאות הנפש הציבורית בישראל, ייתכן כי האסון שפקד אותנו הוא זה אשר ישים קץ להזנחה המתמשכת של תחום חשוב זה, ויביא ליישום הלכה למעשה של דברי ארגון הבריאות העולמי, לפיו "אין בריאות ללא בריאות הנפש".
שינוי זה צריך להתבטא בראייה רחבה וארוכת-טווח של צורכי בריאות הנפש בקרב אוכלוסיות מגוונות, הנגשת התערבויות מבוססות מחקר על-ידי אנשים שהוכשרו לכך, דגש על חוסן קהילתי, מעורבות מקבלי השירות בתהליכי קבלת החלטות והרחבה משמעותית של נותני השרות ושיפור תנאיהם.
הנחמה היחידה אולי, שניתן לראות במצב הנוכחי היא ההזדמנות לתקן, לבנות מחדש ולשפר את הקיים. זו שעתה של תחום בריאות הנפש הציבורית להתקדם ממערכת מיושנת בה המושג "תורי המתנה" הפך להיות הכלל ולא היוצא מן הכלל - למערכת המספקת מענה מהיר, רציף, תואם לצורכי הפונה, יעיל, רגיש תרבות וניתן לניטור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
