מכתב חריף ששלחו פרקליטי בנק דיסקונט וחברת הפניקס לבנק לאומי, בעניין פעולתו מיום שלישי לפעול לכינוס נכסים בפרויקט "שדה דב", מלמד על סדקים ראשוניים שנפערו בין הנושים השונים של קבוצת חנן מור.
● שאלות ותשובות | מה יהיה על הנושים, רוכשי הדירות ומנהלי חנן מור לאחר פנייתה לבית המשפט
● פרשנות | למה דווקא בנק לאומי החליט למשוך את השטיח מתחת לרגלי חנן מור
המכתב מבקר בחריפות את הצעד של לאומי ומציין כי נעשה באופן חד צדדי, ושלא בהסכמת הקונסורציום. "ראיתם לפעול על דעת עצמכם", מציינים פרקליטי הפניקס ודיסקונט במכתב לבנק לאומי, "בניגוד לעמדת כל יתר חברי הקונסורציום, ובאופן החושף את יתר חברי הקונסורציום לתוצאות הכלכליות שעלולות להיגרם מהתנהלות מפרה זו."
גורמים בשוק ההון שמעורים בפרטים ציינו כי יש אינטרסים שונים לחברים בקונסורציום. לפי ההערכות לבנק לאומי יש שיעבודים טובים על הקרקעות השונות שבפרויקטים של חנן מור, שאינן קשורות לפרויקט שדה דב, ולכן הבנק יכול לפעול ולממש את השיעבודים בדרגת בטחון גבוהה יותר כדי למקסם את גביית החוב.
"הבקשה לאכיפת שיעבודים על ידי בנק לאומי מהווה הפרה של ההסכם בין המלווים"
מהמכתב עולה כי הצעד שבו נקט בנק לאומי, שהוא חברה בקונסורציום שהעמיד לקבוצת חנן מור הלוואה של 1.3 מיליארד שקל לרכישת המגרש ב"שדה דב", מהווה לכאורה הפרה של ההסכם בין המלווים בפרויקט. "אתמול (יום שלישי, 21.11) בשעות הצהריים נודע למרשינו מפרסומים בתקשורת על דבר הגשתה על ידיכם של בקשה לאכיפת שיעבודים ביחס לזכויות הלווה בפרוייקט שדה דב", נכתב במכתב לבנק לאומי. "רק בשעות הערב ראיתם להעביר אלינו עותק מהבקשה שהוגשה על ידיכם".
"למרבה הצער אין מנוס מלציין שעצם הגשתה של הבקשה לאכיפת שיעבודים על ידיכם מהווה הפרה של ההסכם בין המלווים", מציינים בדיסקונט והפניקס. מדובר בהסכם מתחילת השבוע (18.11), כשלדבריהם המהלך של לאומי מהווה "הפרה של חובות האמון המוטלות עליכם בקשר עם תפקידכם כנאמן בטוחות שכנאמן מחויב לפעול בהתאם להוראות ההסכם ולטובת האינטרסים של כלל חברי הקונסורציום בלבד".
במכתב מפורט כי לצורך הצעד בו נקט לאומי ביום שלישי, נדרשת החלטה ברוב של שני שליש בתוך הקונסורציום, מיתרת האשראי הבלתי מסולקת. עוד עולה כי בישיבות הקונסורציום האחרונות שהתקיימו השבוע, ב-19 וב-20 בנובמבר, הציעו בבנק לאומי לנקוט בהליכי כינוס בפרויקט "שדה דב".
ההצעה של לאומי, נכתב שם, "הועלתה באופן לקוני ולא ניתנו תשובות לשאלות ענייניות שהועלו על ידי חברי הקונסורציום ביחס לאופן, לוחות הזמנים, הריקברי הצפוי מהצעתם ועוד". עוד נטען במכתב של דיסקונט והפניקס כי באותן ישיבות "כל יתר חברי הקונסורציום סברו שבשלב זה לא נכון לפעול באופן מיידי למימוש השיעבודים, ושיש למצות קודם את השיחות שהחלו בניסיון לגבש הסדר, שיאפשר למקסם את תוחלת הפירעון בהסכמה".
במכתב מובעת ביקורת גלויה על הצעד שבו נקט לאומי ביום שלישי. שם נכתב כי "בנק לאומי היה היחיד שסבר שהגשת בקשה לאכיפת שיעבודים, תוך כדי מלחמה, מבלי שיש "תחת היד" (או אפילו באופק) קונה רלוונטי, בסביבה העסקית המאתגרת הקיימת כיום, ללא תוכנית פעולה סדורה, ובאופן המסכן את האפשרות להיפרע מתוך עודפי פרויקטים המוקמים על ידי חברה בקבוצה הערבה לחובות פרויקט שדה דב - מהווה את דרך הפעולה העדיפה לצורך מקסום גביית החוב".
המסר שעולה מהמכתב, להערכת גורם בכיר אחר בשוק ההון הוא שבנק לאומי נדרש למשוך את בקשת הכינוס שהגיש לבית המשפט, וכי לפחות לפי עמדת דיסקונט והפניקס, עדיף להגיע להסדר חוב מול קבוצת חנן מור מחוץ לכותלי בית המשפט.
המכתב נשלח לעורכי הדין של בנק לאומי אורי גאון ויניב אזרן, ממשרד ב. לוינבוק ושות', על ידי פרקליטי בנק דיסקונט עו"ד ירון אלכאוי, אמנון ביס וחנה אטיאס, ועו"ד של הפניקס, גיא גיסין ויעל הרשקוביץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.