ישראל חושבת איך לסלק את איום מחבלי חמאס מעזה

בזמן שהכוחות בשטח מתכוננים למתקפה חדשה נגד מנהיגי חמאס ברצועת עזה, הדרג המדיני והביטחוני ניצבים מול השאלה מה לעשות לגבי אלפי המחבלים המייצגים את בסיס הכוח של הארגון.

על מנת לטפל באתגר זה, פקידים אמריקאים וישראלים דנים ברעיון של גירוש אלפי מחבלים בדרג נמוך מרצועת עזה, כדרך לקצר את המלחמה. הרעיון מזכיר את העסקה בתיווך אמריקאי שהרשתה ליאסר ערפאת ואלפי מחבלי אש"פ לברוח מביירות בזמן המצור של ישראל על העיר במלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה).

● האלוף שמסביר: כך תיראה הלחימה בעזה אחרי עסקאות החטופים
● המומחה שמעריך: מתי המלחמה תסתיים?
● WSJ | ארה"ב לוחצת על ישראל לשנות את תוכניותיה בעזה. מה היא דורשת?
● פרשנות: הלחץ על ישראל להסכים להפסקת אש הוא כמעט כבד מנשוא

הרעיון של גירוש מחבלי חמאס עלה בשיחות שמתפתחות בין ישראל וארה"ב לגבי ניהול הרצועה לאחר המלחמה ומה אפשר לעשות כדי להבטיח שהשטח לא ישמש יותר כבסיס למתקפות טרור נגד ישראל כמו זו שקרתה ב־7 באוקטובר, ההתקפה הרצחנית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

שלטון חדש בעזה

הצעה אחת למשול בעזה לאחר חמאס, שפותחה על ידי מכון מחקר של צה"ל והגיעה לידי הוול סטריט ג'ורנל, מתחילה ביצירת מה שנקרא "אזורים בטוחים ללא חמאס" שיישלטו על ידי שלטון חדש בעזה הנתמך בערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.

דיונים נפרדים בין ישראל לארה"ב לגבי הוצאת מחבלי חמאס ומשפחותיהם מחוץ לרצועת עזה נועדה לתת לחלק מהמחבלים אסטרטגיית יציאה ולהקל על הבנייה מחדש של עזה לאחר שהלחימה תיגמר.

למרות שהפסקת האש הזמנית, שהחלה ביום שישי, ממשיכה להחזיק מעמד, עדיין אין קונצנזוס לגבי השאלות היסודיות שיכולות לסיים את המלחמה. בנוסף, אין הסכמה בין ישראל, ארה"ב ומדינות ערביות לגבי מי ינהל את רצועת עזה או מי יספק ביטחון לשני מיליון התושבים הגרים בה.

ישראל וארה"ב לא רואות עין בעין לגבי איזה תפקיד אם בכלל יכולה הרשות הפלסטינית של מחמוד עבאס לבצע בניהול עזה. ועוד אין מפת דרכים למה שעתיד לקרות עם אלפי מחבלי חמאס ומשפחותיהם.

מודל ביירות: לאפשר למחבלי החמאס לעזוב את הרצועה

אפשרות אחת שארה"ב וישראל דנות בה היא הצעה להכריח מחבלים בדרג נמוך לצאת מרצועת עזה, כדי למנוע מארגון הטרור להתחזק מחדש.

לפני שהחלה המלחמה, העריכה ישראל שיש לחמאס כ־30 אלף מחבלים ברצועת עזה. הממשלה הבטיחה להרוג את מנהיגי חמאס הבכירים וכל חבר בארגון שהשתתף במתקפה ב־7 באוקטובר.

בצה"ל מעריכים שהרגו אלפי מחבלים מאז תחילת המלחמה. החשיבה איך לטפל במספר הרב של מחבלי חמאס שנותרו בחיים ובמשפחותיהם גרמה לקצינים לשקול את מודל ביירות.

ב־1982, כוחות צה"ל כיתרו את ביירות בניסיון להחליש את התבססות אש"פ בלבנון. המצור ארך חודשיים והפצצות ישראליות מתמשכות בביירות יצרו מתח בין ארה"ב לישראל. ארה"ב תיווכה הסכם לסיום הלחימה במסגרתו ישראל הרשתה לערפאת וכ־11 אלף מחבלים פלסטינים לעזוב את לבנון ולעבור לטוניסיה.

לא היו דיונים לאחרונה על לאפשר למנהיגי חמאס הבכירים כמו יחיא סינוואר ומפקד הזרוע הצבאי מוחמד דיף לצאת מרצועת עזה בגלל תפקידם בתכנון מתקפת 7 באוקטובר, בה נרצחו כ־1,200 ישראלים, רובם אזרחים.

יציאה מעזה תהיה שונה באופן מהותי למחבלים פלסטינים היום לעומת היציאה מלבנון ב־1982. בעוד שהמחבלים היו מבקרים בביירות, רצועת עזה היא ביתם.

בכיר ישראלי אחד אמר שלא ברור בכלל שמחבלי חמאס יבחרו באפשרות של גלות, אם תוצע להם. "אני לא חושב שהם רציונליים כמו שהיה אש"פ", אמר הבכיר. "זה ארגון יותר דתי, ג'יהדיסטי, שמחובר לרעיונות של איראן".

הבכיר אמר שאין "דיון מעשי" על הגליית מחבלי חמאס אבל הוסיף שאם ישראל תותיר את הארגון ללא ברירות אחרות, האפשרות הזו אולי תעלה. בכירי חמאס לא הגיבו לבקשות תגובה.

חלק ממחבלי חמאס עשויים לשקול את הרעיון אם ההנהגה תחוסל, אמרה רנדא סלים, מנהלת תוכנית פתרון סכסוכים ודיאלוג במסלול שני במכון המזרח התיכון. אבל הרעיון הזה ניצב מול מכשולים רבים שיכולים להפוך אותו ללא מעשי, אמרה.

ההצעה תצריך תמיכה ממדינות המוכנות לקבל אליהן את מחבלי חמאס, שמנהיגיהם מצאו ביטחון במקומות כמו טורקיה, קטאר, איראן, רוסיה ולבנון. ואז יהיה צורך לדון בשאלה אם המחבלים יורשו לעזוב יחד עם משפחותיהם. כמו כן זה יצריך את החמאס לסמוך שישראל שתכבד כל מחויבות שתקבל במסגרת עסקה כזו, כמו הסכמה לא לפגוע במחבלים שעזבו את רצועת עזה.

"אני לא חושבת שזה ריאלי היום בהתחשב במצב הסכסוך", אמרה סלים. "אבל דברים עשויים להתפתח בעתיד".

צה"ל בינתיים, עובד על ההצעה הנפרדת שחוזה הקמת של "רשות לשיקום עזה" בתמיכת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, שתפקידה יהיה לבנות מחדש רצועת עזה נקייה מחמאס.

ההצעה היא בעיקרה נקודת התחלה לדיונים שניצבים מול אתגרים עצומים, כולל עמדת ארה"ב, אליה ישראל מתנגדת, שכל ממשלה בעזה לאחר המלחמה צריכה להיות קשורה לרשות הפלסטינית. כמו כן נחוצות תמיכתן של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. בצה"ל סירבו להגיב לגבי התוכנית הזו.

דב ליבר השתתף בהכנת הכתבה.