"התפקיד של ההייטק קריטי": מנכ"לי פאגאיה, סיסקו ואמדוקס על ההתמודדות במלחמה

"אנחנו מבינים את האפקט של המצב עלינו כמדינה, ככלכלה וכתעשייה, ותעשיית ההייטק חווה את המלחמה במספר וקטורים שונים", אמר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. "יש לנו 132 מגויסים מתוך 800 עובדים. תעשיית ההייטק מושפעת מאוד מהמלחמה, אבל יש לה תפקיד מרכזי ביכולת לקדם ולתחזק את העמידות העסקית המקומית". בפאנל, אותו הנחה נבו טרבלסי, כתב טכנולוגיה בגלובס, לקחו חלק גם הראל גבעון, מנכ"ל אמדוקס ישראל ומנהל חטיבת לקוחות EMEA, ויריב חסר, מנהל פעילות פאגאיה ישראל.

● ועידת ישראל | ראש רשות החדשנות, דרור בין: "כשהכסף הזר בורח, צריך כסף ישראלי שימשיך לתמוך"
● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"
● ועידת ישראל | יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות"

האם כמות העבודה צפויה לגדול או לפחות בצל המלחמה? 
הראל גבעון: "מי שרוצה לעבוד אצלנו, יכול לעבוד אצלנו. המטרה שלנו היא לאפשר לעובדים שלנו להמשיך לעשות, ואף לעשות טוב יותר, את מה שהם עשו עד ה־7 באוקטובר". הוא הוסיף כי "יש לנו שגרת מלחמה שיוצרת סולידריות בין מרכזים שונים של אמדוקס בעולם לישראל. זה יוצר אחווה וחדשנות, ואנחנו מרגישים נחוצים ותורמים".

כיצד ניתן לשדר יציבות מקומית לתעשייה הגלובלית בתקופה זו?
יריב חסר: "פאגאיה עובדת רק בשוק האמריקאי, ומתחילת המלחמה קיבלנו המון אמפתיה וסימפתיה. אפילו קיבלנו הצעה לדחות התנהלות מול אחד הבנקים הגדולים בארצות הברית - הוצעה לנו הארכה וסירבנו לקבל אותה. אנחנו רוצים להיות שותפים עסקיים, אבל לא נזקקים, וזה המסר שלנו". חסר הוסיף כי "25% מהעובדים שלנו נמצאים במילואים, אז עשינו תעדוף משימות, אבל לא התמהמהנו, ועלינו לאוויר מבחינת המוסדות הפיננסים הגדולים בארצות הברית. העמידות הזאת היא משהו שחשוב לשדר אותו ולשמר אותו לאורך הדרך. זאת, כמובן, לצד הדאגה לאנשים שלנו. אני חושב שזה פחות נכון להציג את האתגרים שלנו החוצה, יש לנו אחריות לשמור על הפאסון".

טכנולוגיה היא לא חזות הכל

האם אתם חושבים שצה"ל וכוחות הביטחון הסתמכו יתר על המידה על טכנולוגיה?
יריב חסר: "אני אגיד משהו שאולי פחות בקונצנזוס, אבל כשאני מסתכל על עולם הבינה המלאכותית ועל עולם עיבוד המידע, לדעתי בינה מלאכותית לא שבויה בקונצנזוס. יכול להיות שהיינו צריכים בינה מלאכותית כדי לעבד את כל הסימנים שהיו לפני, בגלל שהטכנולוגיה הזאת יכולה להציג אבחנה נקייה יותר של המציאות ופחות מוטה לקונספציות. בינה מלאכותית היא גורם מאזן ומתקן לחולשות האנושיות ובשימוש נכון יש לזה הרבה מקום".

אורן שגיא הציג גישה שונה בנושא: "אמנם אני מנכ"ל של חברה טכנולוגית, אבל התחלתי את השירות שלי הכי עמוק בבוץ, בצבא. מערכות מחשוב ודאטה סנטר ובינה מלאכותית לא מחליפים בסוף את האדם שבטנק, את הצורך להיות בכוננות אנושית עם שחר, אנחנו צריכים ללמוד להיות לצד המכונות, אבל לא לתת להן להחליף אותנו, וזאת חלק מהקונספציה שאנחנו צריכים לבדוק".

הראל גבעון: "הבנו שטכנולוגיה היא חשובה, אבל היא הפכה למטרה ולא לאמצעי. טכנולוגיה לא יכולה להחליף מנהיגות, קבלת החלטות וערכים. היא לא יכולה להיות חזות הכל והיא לא יכולה לנבא את מה שאנחנו כבני אדם חושבים ומרגישים".

תחום הגיוון בישראל הוא תחום שחשוב לחברות ישראליות. איך הוא בא לידי ביטוי במלחמה בסדר גודל כזה?
אורן שגיא: "אם לא נדע לבנות את הגשרים ולפוצץ את בועת ההייטק שנמצאת בין הרצליה לתל אביב, אז לא נצליח לא כחלום ציוני ולא בחדשנות". שגיא הוסיף כי "אתמול היינו באופקים והשקנו פארק מדע טכנולוגי. הפריפריה חטפה קשה מאוד ב־7 באוקטובר וזקוקה להייטק. כמו שעשינו בשדרות, צריך לשכפל את זה". 

הראל גבעון: "אני חשוב שגיוון והכלה זה אחד הלקחים הכי מרכזיים שהתקופה הזאת הביאה עמה. אם נסתכל על הפעילות של אמדוקס בישראל, יש לנו רק שלושה משרדים. גיוון והכלה עושים את אמדוקס חברה טובה יותר, עם אנשים טובים יותר. אני רואה את אמדוקס ובכלל את החברות הגדולות בארץ כקיבוצים החדשים, ואם לא נשכיל לקחת את זה ולהביא את אותם אנשים, לחבק אותם, זה יהיה כישלון שלנו. אני באמת מזמין חברות לבוא, להקים משרדים ולהביא את החדשנות, להביא את המחקר והפיתוח, ואז נוכל להפריח את השממה גם באזורים הללו". גבעון הוסיף כי "אנחנו מעסיקים מאות עובדים מהמגזר הערבי בנצרת, ברעננה ובמשרדים אחרים. לדוגמה, חגגנו חג מולד, והעובדים והמשפחות הקדישו חבילות שי עם מוטיבים של חג המולד למשפחות מהעוטף".

יריב חסר: "באוגוסט האחרון, פתחנו את הסניף של החברה בסכנין מתוך אמונה בגיוון ובהכלה, כמו גם אפס הנחות. אנחנו מקבלים אנשים מצוינים ועובדים בצורה מצוינת. אצלנו עובדים מסכנין מגבים עובדים שנמצאים במילואים, יש ערכים של רעות ושל הכלה, ואנחנו רואים את הרווח הגדול גם לחברה הישראלית וגם לחברה המקצועית והעסקית עצמה". אורן שגיא הוסיף כי "יש כאן הזדמנות לבנות מחדש. תעשיית ההייטק חייבת להנהיג את שינוי המנהיגות וסדרי העדיפויות".

מאחריות תאגידית לשירות אזרחי

כיצד תיראה תעשיית ההייטק אחרי המלחמה?
הראל גבעון: "אני חושב שאחרי המלחמה אנחנו צריכים לעבור מאחריות תאגידית לשירות אזרחי. ההייטק צריך להיות גוף משמעותי גם בחינוך וגם בעשייה בפריפריה. אנחנו גוף שיודע להוביל דברים משמעותיים, ואם לא ננצל את הכוח שלנו, אנחנו נפספס בגדול. ישראל היא נכס ולא נטל, ואנחנו צריכים את כולם פה ואת כל החברות".

יריב חסר: "אני מצטרף לתחושת החובה והאחריות, אני גם אופטימי. אני עדיין עושה מילואים, ואני רואה את החדשנות ואת היצירתיות שמתרחשת כבר היום, תוך כדי לחימה, שמן הסתם תתורגם לחדשנות גם בתעשייה האזרחית, ואני רואה את ההזדמניות שיווצרו מתוך זה". חסר הוסיף כי "חובה עלינו, כתעשיית הייטק וכקהילה חפצת חיים, למצות את היכולות שלנו. המודל האזרחי שמשלב בתוכו עשייה עסקית, המודל המשולב הזה, הוא דבר שחובתנו לאפשר ולמנף ולמצוא את ההזדמנויות לעתיד". אורן שגיא הוסיף כי "הקמנו פלטפורמה שנקראת 'עסקים בתקומה' ויש בה כיום 160 חברות שמתגייסות ועוטפות את יישובי העוטף. אנחנו מנסים לחשוב איך עוזרים לאותם יישובים לבנות את עצמם מחדש וטוב יותר".

שלושת משתתפי הפאנל סיפרו גם על הפעילויות ההתנדבותיות בחברות שלהם:
אורן שגיא: ב־8 באוקטובר, קיבלתי טלפון מהמנכ"ל העולמי של סיסקו, והוא שאל אותי "מה אתה צריך?", מתוך אמירה שאינה משתמעת לשתי פנים שסיסקו עומדת עם ישראל. תרמנו 2 מיליון דולר עם מאצג'ינג לארגונים השונים והענקנו 20 ימי חופשה נוספים להתנדבות בקהילה, כמו גם פעילויות הכוללות השקת מרכז חדשנות באופקים או ליווי אנשי קיבוץ רעים. אנחנו לא מחיליפים את הממשלה אבל אנחנו עושים את הפעולות שהממשלה לא עושה. אנחנו עומדים לצד ישראל גם בשעתה הקשה, ואנחנו רואים הירתמות מקצה לקצה של הארגון".

הראל גבעון סיפר כי אמדוקס שיכנה את המשפחות המפונות של העובדים שלה במלונות. רבים מעובדי אמדוקס הם תושבי הדרום, עד כדי כך שהחברה היא המעסיקה הגדולה ביותר בדרום. "הנכסים הכי גדולים של אמדוקס אלו האנשים שלנו והטכנולוגיה שאנחנו מפתחים. החלטנו לאמץ את שדרות ולהתמקד בהבאת הייטק לשדרות ולהגדיל את הפעילות בעיר".

יריב חסר אמר כי "אחד המעשים המרגשים בעיני זה דווקא הקשר עם העובדים האמריקאים של פאגאיה, שנרתמו והכינו חבילות סיוע לאנשי העוטף מניו יורק. זה מאוד מרגש כי זה לא משהו מתחייב. זה חיזק את הקשר בינינו". חסר הוסיף כי "פאגאיה היא חברה של בינה מלאכותית, של טכנולוגיה. היינו חלק מאקוסיסטם של כמה חברות הייטק, לקחנו חלק במיזם של איתור חטופים ורתמנו את הנכסים שלנו לטובת כך".

*** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות