מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"

מנכ"ל קבוצת הביטוח והפיננסים הפניקס, אייל בן סימון, מאמין מאוד במשק הישראלי, כך אמר היום בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, בשיחה עם כתב גלובס רועי ויינברגר.

ויינברגר שאל את אייל בן סימון מה להערכתו חושבים משקיעים מחו"ל על מדינת ישראל בעת זו, מה מצבו של המותג "ישראל" בתפיסה הבינלאומית, והאם קל או קשה יותר בעת זו בפעילות מול גופים זרים. בן סימון השיב: "המותג 'ישראל' נפגע, לצערי. אבל אני אופטימיסט, אני חושב שהוא בר־תיקון". 

● ועידת ישראל | הנגיד קורא לבצע שינויים בתקציב ועוקץ את שר האוצר: "השווקים מסתכלים עלינו, הם רוצים לראות אחריות"
● ועידת ישראל | יו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק: "תקציב המדינה לא נבנה על סמך רציונל כלכלי, אלא אינטרס פוליטי"
● ועידת ישראל | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "זה לא מובן מאליו להיות עיתון שפועל פה כבר 40 שנה ולהמשיך קדימה בכל הכוח"

בן סימון קרא לממשלה לסייע למי שפונה מביתו ולעסקים. "המותג 'ישראל' נשען על שלושה צירים: הציר הביטחוני שנפגע, ציר חברתי וציר כלכלי. התקציב יעלה, צריך הגנה יותר טובה לגבולות וזה פוגע בממד הסיכון של ישראל. פרמיית הסיכון עלתה. אין לנו ברירה, את זה אנחנו חייבים ליישר, כי בעיניים של משקיעים זרים - האלמנט הביטחוני חשוב. הסולידריות שראינו - הציר החברתי - מאוד חשובה, אבל יושבת על שסע מאוד עמוק. כל עוד לא נדע ללכת בשילוב ידיים, על אף השוני בינינו, יהיה לנו קשה לבסס חברה טובה.

בסופו של דבר, הציר הכלכלי. אני רוצה ללכת שנה אחורה: הפניקס מוחזקת על־ידי משקיעים זרים, כולל בעלי השליטה. אחד מהם בא ואמר יש פה גן עדן כלכלי. אמרתי לו, עם כל הכבוד, מדינה של 10 מיליון? אמר לי תסתכל על אירופה, המזרח הרחוק. ישראל בפתח של עשור כלכלי מטורף. דבריו, לא דבריי. שנה אחרי - נאבקים עם שנה קשה כלכלית. האינדיקטורים עדיין חזקים. הרזרבות של בנק ישראל גבוהות, הכלכלה מאוד חסינה, אבל יותר מהכול, בציר הכלכלי - וזה משהו שאמר לי משקיע, יש משהו מיוחד בישראל שקשה מאוד להגדיר.

אחד, יש פה טאלנט, כשרון אדיר ביחס לכמות האוכלוסייה; ושניים יש רצון עז. אבל כדי שנחזור לאותו מותג מוביל - חייבים להבין שאנחנו צריכים סולידריות לא רק באספקט החברתי, אלא גם בשילוב המגזר העסקי עם הכלכלי. שילוב זרועות הרבה יותר חזק. שנדע שקבלת ההחלטות מושכלת ויושבת על בסיס רחב. זה יבנה את המותג הישראלי הרבה יותר טוב, גם אם נעלה אחוז בחוב תוצר".

בעידן של חוסר ודאות מה הממשלה צריכה לעשות כדי לייצר יותר ודאות למשקיעים?
"אני פוגש רבים מראשי המשק. אחד הדברים שלא הפתיעו אותי, זה ההתגייסות של המגזר העסקי לתרומה אדירה מהיום הראשון. זרמו מיליארדי שקלים כמעט בלי חשבון. לי זה היה די טבעי. שני אלמנטים משחקים פה תפקיד: כולנו מרגישים אחריות כבדה לישראל, ושנית, הצמיחה של המשק - כשאנחנו נתרום, אנחנו נקבל בחזרה. ככל שנתרום יותר, נקבל יותר. התרומה הכי גדולה היא להחזיר עצמנו לעבודה בקצב מלא.

אני רוצה לציין לחיוב את בנק ישראל. הוא הבין את האירוע ביום הראשון. כדי שהמגזר העסקי יוכל לעבוד בצורה נכונה, נדרשת ודאות ושקיפות. גם הממונה על שוק ההון קרא לייצר דיאלוג. החוכמה לא נמצאת רק בצד אחד. שמעתי במסדרונות הממשלה שהמגזר העסקי הוא סוג של אויב. אבל אנחנו 'מאפשרים'.

צריכים ודאות, חזון - שזה משהו שחסר לנו כמדינה. חברה עסקית בלי חזון לא יכולה להסתכל קדימה, הממשלה צריכה חזון. ודבר שלישי זה דרך. באיזו דרך אנחנו הולכים? אני כגוף עסקי נשאל על כך הרבה. לכן, שיתוף פעולה בין המגזר העסקי יחד עם מקבלי ההחלטות, הפקידות והדרג הפוליטי יכול לייצר כלכלה הרבה יותר חזקה".

"אם נדע להתגבר על השסע, השנים הבאות יהיו חזקות"

אתם כל הזמן אומרים ש"זה הזמן להשקיע בישראל", האם זה באמת הזמן? למה?
"קודם כל, כן. הפניקס השקיעה מיליארדים במשק הישראלי בשנים האחרונות. אי אפשר להגיד שלא מאמינים או מבינים. מבחינה ריאלית, אני אישית, וכולנו, מאמינים מאוד גדולים בכלכלה הישראלית, וממשיכים להשקיע במה שקורה במדינת ישראל. אני מאמין שיש לנו תקומה חזקה.

אבל יש גם את העולם הפיננסי. שוק ההון תיקן, הוא באותה רמה של לפני המלחמה. יש פה אופטימיות זהירה, אך רמת חוסר הוודאות גבוהה. מתעוררים כל בוקר לבוקר קשה, הרוגים, חטופים. לכן, המשק הישראלי חזק, שוק ההון חזק, עדיין ישראל מתומחרת נמוך מהשוק האמריקאי, מכפיל ממוצע 12-13 לעומת 22-23 בארה"ב. נכון שהשווקים שונים, אבל הפער עדיין עצום. יש עוד המון ערך שאפשר לייצר בשוק הישראלי. כמובן, הרבה תלוי במקבלי ההחלטות ובהתפתחויות הביטחוניות".

ויינברגר הפנה שאלה לקהל: לאחר שאתמול הבורסה סגרה את הפערים מתחילת המלחמה, האם הבורסה בת"א תסגור ב-2024 את תשואת החסר מול וול סטריט? נראה שהתשובות היו מעורבות.
"זה שיש הרבה שמאמינים שהבורסה תסגור את הפער, זו אמירה חזקה של אמונה במדינה. רואים את זה מההתגייסות. אנשים לא היו תורמים אם לא היו מאמינים שיחזור אליהם בצורה זו או אחרת. אני שותף לאמונה בכלכלה הישראלית. נכון שהיו בעבר שנים אבודות, בין היתר, כי קבלת ההחלטות לא הייתה טובה. אם נדע להתגבר על השסע, השנים הבאות לא יהיו אבודות אלא חזקות".

כיצד אתה רואה את תפקיד הגופים המוסדיים בשיקום העוטף והמשק הישראלי אחרי המלחמה?
"לפני השיקום, התפקיד הוא תיווך פיננסי על ציר מאוד ברור: אנחנו מסתכלים בצורה כלכלית, לייצר את התשואות הטובות ביותר למשקיעים ולחוסכים. יש לנו יכולת להיות שותפים אמיתיים בכל הקורה במשק, לרבות העוטף. כפי שהיינו שותפים באנרגיות מתחדשות, תשתיות. כמו שחוסך פנסיוני מסתכל 30 שנה קדימה, בוודאי פרויקטי תשתיות מייצרים תשואה ארוכה. אבל החוזה ברור: ההחלטה צריכה להיות כלכלית, לא על בסיס גחמה כזו או אחרת. נסתכל על הפרויקטים בצורה כלכלית. זה נכון יותר ומייצר יעילות יותר גבוהה. כפי שאמרתי, הבנייה הזאת בסופו של דבר חוזרת אלינו ולכן התפיסה צריכה להיות כלכלית. אנחנו יכולים להיות שותפים חזקים להמון מהלכים גדולים שיקרו במשק הישראלי".

מה חשיבותו של נושא האשראי עבור כלכלה חזקה, ומה חשיבותו עבור משקי הבית? ומה נדרש מהמדינה לעשות בנושא?
"קשה לדבר על אשראי מול כל צמרת בנק הפועלים. אשראי זה הדלק האמיתי של הכלכלה. מדינה בלי אשראי בריא, זמין יעיל ושקוף - לא יכולה לצמוח. יש פה לקונות, פיזור האשראי לא מספיק טוב. מצד שני, כדי לפצח את העולם צריך מקצועיות. לגופים המוסדיים לקח זמן, והיום הם מחזיקים כ-50%. בצד הצרכני והעסקי עדיין אין שוק מספיק עמוק. צריכים להתקיים כמה דברים: מידע, היכולת לתת אשראי מבוסס על מידע, ראינו מה קרה כשגופים קטנים צללו. לגופים המוסדיים יש יכולות גבוהות, נגישות לקהל עצום, למידע, יכולת גיוס מקורות. עדיין נדרש סיוע מהממשלה לפתוח את התהליך. נדרש הרבה יותר סיוע בעולם העסקים הקטנים והבינוניים. מאמין שיש מקום רחב להשתתפות המוסדיים בעולם האשראי".

אתם ביצעתם לאחרונה מהלך משמעותי תחת גמא - הקמתם חברה בת לאשראי צרכני למשקי בית והכנסתם תחת גמא את פעילות האשראי לבנייה למגורים. מה עומד מאחורי המהלך, מה האתגרים והיתרונות של הפניקס במהלך ומה צריך לעשות כדי להתחרות בבנקים?
"הפניקס בנתה עצמה להיות גוף פיננסי מוביל בשוק הישראלי ואשראי היא אבן חזקה בתחום. התחלנו לבסס את גמא כגוף האשראי שלנו. זיהינו תחרות מוגבלת בעולם העסקים הקטנים והבינוניים. נכון שהאשראי יתפזר הרבה יותר. ישראל בנויה על העסקים הקטנים והבינוניים, זה המנוע האמיתי של הכלכלה ולשם אנו מכוונים.

היום הבנקים מחזיקים 75% מהאשראי הצרכני. יש עוד המון עומק. אני מאמין שהפניקס ומוסדיים אחרים יהיו שחקנים משמעותיים בעולם האשראי".

מה המשמעות של המהלך הזה לגבי רכישת השליטה בכאל?
"צריך כל פעם לשאול רגולטור אחר. הממונה על התחרות טרם אישר. הייתי מציע לכולם לשבת יחד ולקבל החלטה. תהליכי קבלת ההחלטות צריכים להיות הרבה יותר רציניים. אנחנו שוקלים שיקולים מבחינה כלכלית. התחייבנו לייצר מעל 12% תשואה על ההון, אם נדע לעשות זאת נשתתף, אם נגיע למסקנה שהרכישה יקרה מדי לא נהיה שם. המחויבות היא לבעלי המניות ולחוסכים שלנו".

איך מתרגמים את האופטימיות לתכל'ס?
"אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית. ראינו מה קורה כשהחברה עוברת פירוק ורואים מה קורה כשמתאחדים מחדש. לחבר את הגופים העסקיים לתוך קבלת ההחלטות. לפתוח דיאלוג כן בין הממשלה לאזרחיה ובתווך הגופים העסקיים".

***גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI , סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות