הנגיד קורא לבצע שינויים בתקציב ועוקץ את שר האוצר: "השווקים מסתכלים עלינו, הם רוצים לראות אחריות"

"השווקים והציבור מסתכלים עלינו. ככל שנשדר שאנחנו מסוגלים להתמודד עם הגידול בתקציב הביטחוני, אז השווקים יתמכו בנו" - כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בשיחה עם עורכת גלובס, נעמה סיקולר, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. כשנשאל לגבי החלטת הריבית הקרובה שלו, אמר הנגיד כי האירוע הביטחוני הגדול והקשה עדיין בעיצומו, ותמונת ההשלכות שלו על האינפלציה עדיין תנודתית, ולכן יש צורך להתנהל באחראיות. 

● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"
● ועידת ישראל | יו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק: "תקציב המדינה לא נבנה על סמך רציונל כלכלי אלא אינטרס פוליטי" 
● ועידת ישראל | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "זה לא מובן מאליו להיות עיתון שפועל פה כבר 40 שנה"

ב-1 בינואר 2024, צפוי נגיד בנק ישראל לקבל את החלטת הריבית הקרובה שלו. הריבית הנוכחית עומדת על 4.75%. בשתי החלטותיו האחרונות, מאז שפרצה המלחמה, בנק ישראל לא שינה את גובה הריבית.

"האינפלציה יורדת לתוך טווח היעד"

אז מה תהיה החלטת הריבית הקרובה?
הנגיד ירון פתח ואמר: "זה מצוין שאתם עושים את הכנס הזה. ברור לכולנו שאנחנו באירוע מאוד כבד. עצם הקיום של האירוע הזה, ההמשכיות של המשק, הוא קודם כל מאוד חשוב. זו נקודת הפתיחה של דבריי. ליבנו עם המשפחות והנופלים, אנו מאחלים החלמה לפצועים ושהחטופים יחזרו במהרה. 

"לגבי הריבית, ראינו מדד מחירים לצרכן טוב (מדד נובמבר ירד יותר מהצפי, ח' ש'). אנחנו לאורך כל הדרך לא מסתכלים רק על מדד מחירים כזה או אחר. אבל במדד הזה היו אלמנטים של דמי השכירות שירדו, כשהם בדרך־כלל דביקים. החדשות הטובות הן שאנחנו במסלול של ירידת האינפלציה לתוך טווח היעד. עם התהליך הזה, נוכל להגיע למצב של הרחבה מוניטרית - הורדת ריבית. מתי זה יתחיל? לא פה הפורום לדבר על זה.

"אני כן רוצה להגיד שני דברים: הראשון הוא שסביב ציפיות האינפלציה יש שונות הרבה יותר גדולה כיום. אנחנו רואים למשל בסקטורי החקלאות והנדל"ן זעזועי היצע, וזה עלול להוביל ללחצים אינפלציוניים של עליות מחירים; אבל בתחומי הפנאי והתרבות יש זעזועי ביקוש, לכן הם עלולים לשכך את האינפלציה.

"מה ישפיע יותר בעוד חודש-שלושה חודשים? אנחנו גם לא יודעים מתי יסתיים האירוע הנורא הזה. האם הוא ייגמר בינואר? או אולי יימשך יותר? אנחנו בסביבה מאוד גדולה של אי־ודאות. לכן, באופן טבעי, צריך לנהוג באחריות גם פיסקאלית וגם מוניטרית. איך זה מתייחס לתקציב המדינה? השווקים והציבור מסתכלים. ככל שנשדר שאנחנו מסוגלים להתמודד עם הגידול הביטחוני, השווקים יתמכו בנו".

לדברי ירון, "אני נפגש עם הנגיד האמריקאי, ג'רום פאוול, ועם מרבית נגידי הבנקים בעולם. אני יכול להגיד שהמשק הישראלי נכנס לאירוע הנוראי הזה כמשק חזק, כמעט לפי כל הקריטריונים: יחס חוב-תוצר של 60% (חוב לתוצר), גירעון חזוי נמוך, צמיחה צפויה שהיא גבוהה ביחס למדינות אירופה וארה"ב. רזרבות המט"ח היו גדולות מכדי להתמודד עם ההתנפלות על שער החליפין שלנו. כשמסתכלים על אירועים ביטחוניים בעבר, רואים שהמשק הישראלי בדרך־כלל ידע להתמודד איתם".

"מערכת הביטחון תצטרך להתייעל"

מה צפוי לתקציב המדינה?
"יהיו לנו הוצאות נוספות בתקציב הביטחון. אנחנו מדברים קודם כל על סדר גודל של 200 מיליארד שקל בהוצאות של 2023-2025. אלה הוצאות ישירות של המלחמה. אבל בניגוד לקורונה, שאז הייתה 'קופסה' בתקציב, וידענו שאנחנו חוזרים למצב כמו שהוא לאחריה - פה אנחנו נישאר עם תקציב ביטחון מוגדל לאורך שנים.

"מערכת הביטחון תצטרך 'לחדד עפרונות' - כלומר אי־אפשר לתת לה את כל מה שהיא תבקש, וזה אומר להתייעל. אבל התקציב שלה כנראה יגדל. לכן, נהיה חייבים לעשות התאמות בתקציב המדינה ולקזז את זה. ראוי שנקזז בטווח הפרמננטי בדברים שאינם תומכי צמיחה. נצטרך לעשות התאמות בסדרי הגודל האלה, משום שהשווקים מסתכלים עלינו. הם רוצים לראות שיש לנו אחריות פיסקאלית בסוף האירוע הזה, שאנחנו באמת נוכל לחזור ליחס חובתוצר שיתחיל לרדת".

התחזיות הכלכליות של בנק ישראל מאוד אופטימיות, גם ביחס לשאר הגופים שבודקים את ישראל. אתם לא לוקחים בחשבון התלקחות משמעותית בצפון?
"אנחנו עובדים עם כל הגורמים, כולל הביטחוניים. אני מזכיר שסיימתי את השירות הצבאי בתור סרן ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. תחזית הצמיחה של בנק ישראל היא לצמיחה של 2% ב-2023 ובאותו שיעור בשנת 2024. התרחיש שלנו הוא שהמלחמה נמשכת לינואר ויורדת בעצימות שלה.

"בגדול, התרחיש הוא שהמלחמה תהיה בגזרה הדרומית, אבל אין מלחמה בצפון. זה התרחיש, ואלה הן התחזיות לפיו. הייתה לנו תחזית שיצאנו איתה שבוע וחצי לאחר תחילת המלחמה באוקטובר, והיא הייתה קצת יותר אופטימית, משום שהתרחיש הצבאי היה קצת שונה. התחזית של בנק ישראל עיגנה את רוב התחזיות סביב המספרים הנוכחיים. היא עיצבה את השיח סביב נקודה יותר בריאה". 

"אסור לתת למלחמה להפוך למשבר פיננסי" 

בנק ישראל היה פעיל בשוק המט"ח. מה צפוי בשוק הזה?
"השיעורים שאנחנו לומדים מעולם הכלכלה הם שאסור לתת לאירוע חיצוני להפוך לאירוע כלכלי, משום שזה הופך למשבר פיננסי. כמו במקרה של פרוץ הקורונה, שהייתה אירוע בריאותי שהפך לאירוע כלכלי. לכן, אנחנו באירוע ביטחוני שהפך לאירוע כלכלי, ואסור לתת לו להפוך למשבר פיננסי. כשאירועים כאלה הופכים למשבר פיננסי, יש להם אפקט דומינו".

תכניס אותנו למה שעמד מאחורי ההחלטה על רכישות הדולרים בתחילת המלחמה.
"אנחנו מאוד מעורים בשווקים, כולל בשווקים הפיננסים שמתחילים לפעול בתחילת יום שני (שעון ישראל), כמו אוסטרליה. היה מסחר במטבעות שבו כבר ראינו את הדולר באזור ה־4.2 שקלים. ראינו גם מחירים אחרים על לוח המסחר. ברור לנו פה שאנחנו לא מנסים ליצור תקרה מסודרת, החשיבות היא לתת לשווקים את הנוחות ואת היציבות. הדבר הראשון היה לאו דווקא התמודדות עם האינפלציה, אלא עם היציבות. אני חושב שהצעד שביצענו (מכירת דולרים בסכום של עד 30 מיליארד דולר, ח' ש') נתן יציבות בשוק האג"ח והמניות.

"אחר־כך נרשמה התייצבות מסוימת בזירה הביטחונית. הציפיות לאירוע צפוני ירדו. מאז, השקל אכן התחזק. החשיבות הייתה לייצב את השווקים. אין שום סיבה לפעול בקונטקסט אחר. המתווה שיצרנו כמעט יומיים לאחר מכן, היה מתווה לדחיית הלוואות, והוא היה מאוד חשוב. באותה נקודה נתנו לאנשי העוטף ודאות. אפשר לחשוב על זה כמעין הורדת ריבית נקודתית". 

"ה'מאני טיים' זה תקציב 2024"

האם הדיון סביב התקציב לא פופוליסטי?
"הכספים הקואליציוניים באופן כללי גדלו לאורך השנים. בסוף בכלכלה יש תקציב, ויש סדרי עדיפויות. יש סדרי עדיפויות בנקודת זמן ולאורך זמן. בנקודה כזו, בסוף זו החלטה של נבחרי הציבור. אני חושב שאפשר היה לעשות יותר, אני חושב שה'מאני טיים' זה תקציב 2024. אנחנו לא יודעים בכמה תקציב הביטחון יסתכם, אבל צריך לקחת את ה-20 מיליארד שקל (של הכספים הקואליציוניים), ולברור שזה באמת מה שנחוץ. ככל שזה יהיה המספר - כנגדו צריך למצוא מקורות אחרים. זה יכול לכלול גידול בהכנסות, שינוי בנקודות זיכוי וגם בצד ההוצאות.

"כאן נכנסים סדרי העדיפויות. אנחנו יודעים שכלכלה שצומחת היא כלכלה עם תשתיות, חינוך לדור הבא - בטח במדינה כמו שלנו, שבה ההייטק מוביל. אנחנו בתקופת ה-AI, דחיפות השינויים וההסתגלות של העובדים לשוק העתידי תצטרך להיות יותר גדולה, ולכן הצורך בלימודי ליבה יותר חשוב. הכנסת עוד מגזרים לשוק העבודה".

במלחמה צריך פעולות קצרות-טווח. ראינו מחשבות של האוצר על מיסוי קרנות השתלמות. מה היית מייעץ לשר האוצר?
"לא איכנס לתפריט הספציפי. מסרתי תרשים גאנט איך צריך לפעול. בתקרת הוצאה של 515 מיליארד שקל בתקציב 2024, מגיע מצב כמו שאתה בא לארגן חתונה, ומבקשים ממך 400 אלף שקל, ואז רוצים עוד 30 אלף שקל לסידורי פרחים. אתה מהר מאוד מאבד את העוגן. לכן בהוצאות המלחמה אנחנו אומרים: שימו אותן בקופסה. אסור שהכסף הזה ילך למקורות אחרים.

"מנקודת המוצא וחוק הגירעון, שמדבר על 2.25% שיעור גירעון, אלה עולמות שמבטיחים להתכנס עם יחס חוב-תוצר לאחר המלחמה. כנגד העלאה בהוצאות הביטחון הפרמננטיות, נצטרך למצוא קיזוזים, גם בצד ההוצאות וגם בצד ההכנסות. כשירצו לשמוע מאיתנו מה אנחנו חושבים, זה כבר השיח בשלב הבא".

יש בצד השני מי שמוכן להקשיב?
"המילה 'מאחד' היא משהו מאוד חשוב בימים אלה. אם המילה הזו היא שם קוד ל'לא נצליח לעשות כלום' - אז זו המילה הלא נכונה".

איך אתה חווה את האירועים בארה"ב, האנטישמיות - כמי שהיה באחת האוניברסיטאות (ירון היה באוניברסיטת פן)?
"מההתנסות האישית שלי, לא הרגשתי אנטישמיות בתקופה שהייתי. אוניברסיטת פן הייתה ידועה כמקום נוח לקהילה היהודית. אני חושב שכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה חייבת לוודא שלא יהיה מצב שיהודי לא ירגיש נוח להסתובב בקמפוס שלה. אם צריך לשנות את הקוד בהתאם - שישנו את הקוד". 

***גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI , סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות