הפער בין המדד הכללי לבין מדד מחירי הפירות והירקות הוא זניח?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אבי דיכטר
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: ynet
ציטוט: "אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי, [אבל] לפי הלמ"ס, ירקות ופירות הוסיפו [למדד המחירים לצרכן] 0.15% בלבד"
תאריך: 20.12
ציון: מטעה

בשבוע שעבר, שר החקלאות אבי דיכטר כינס מסיבת עיתונאים בה שטח את תוכניתו לגבי החקלאות הישראלית. כאשר דיכטר סיפר שאחד מיעדיו הוא הגדלת הייצור החקלאי המקומי, הוא התייחס לטענה רווחת על יוקר התוצרת הישראלית: ""אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", אמר. אולם, לדבריו, "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד. האגדה שהייבוא מוריד מחירים והייצור מעלה מחירים יצרה לנו בעיות משמעותיות". כאן דיכטר גם הציג גרף, ממנו עולה שבעוד שמדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות התייקר ב-10.43% מאז 2016, מדד המחירים לצרכן התייקר ב-10.58% באותה תקופה. בדקנו האם הנתון שציין דיכטר אכן מעיד על המחיר הזול של התוצרת החקלאית.

טענה זו נטענה כבר לפני מספר חודשים על ידי משרד החקלאות - בראשו, כאמור, עומד דיכטר - ברשתות החברתיות (בפייסבוק ובטוויטר). אז, נטען בפרסומי המשרד: "לאורך העשור האחרון, מדד מחירי פירות וירקות לא השפיע כלל על מדד המחירים לצרכן" וכן ש"בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן" (ההדגשה במקור)". כבר אז בדקנו את הטענה - וכעת נתחקה שוב אחר הנתונים.

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מדד המחירים לצרכן היה בנובמבר 2023 גבוה ב-12.75% בהשוואה לממוצע בשנת 2016 (השנה הראשונה שמופיעה בגרף שהציג דיכטר). לעומת זאת, מדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה חדה יותר - והיה גבוה ב-24% ביחס לממוצע 2016. כלומר, העלייה של מדד מחירי הפירות והירקות הייתה חדה יותר בלמעלה מ-11 נקודות אחוז (נ"א) בין 2016 לנובמבר 2023. וחשוב להדגיש שזו אינה נקודת זמן מקרית: מאז אפריל 2018, בכל חודש מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן. בין השנים 2016-2022, הממוצע השנתי של מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה מהממוצע השנתי של מדד המחירים לצרכן בכ-4.86 נ"א בממוצע. על פני תקופה זו, מדד המחירים לצרכן רשם עלייה שנתית של כ-1.4%, בעוד שמדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה שנתית של כ-2%.

אז בהינתן שמחירי הפירות והירקות רשמו עליות חדות יותר ממדד המחירים לצרכן, איך יכול להיות שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן? כפי שהסברנו בעבר, התשובה נעוצה בעובדה שההוצאה על פירות וירקות היא מלכתחילה בעלת משקל נמוך מסך ההוצאה לצריכה. מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. במסגרת מדד המחירים לצרכן נמדדים עשרה סעיפי צריכה ראשיים, ביניהם פירות וירקות. לכל סעיף יש "משקולת", כלומר חלק יחסי שונה שמשקף את החשיבות שלו במדד. וכאן ניתן לראות שהמשקל של סעיף הפירות והירקות הוא די נמוך - והוא תופס כ-3.4% בלבד מהמדד. לשם השוואה, הסעיפים בעלי המשקלים הגדולים ביותר הם דיור (26%), תחבורה ותקשורת (17.5%) ומזון ללא פירות וירקות (15%).

לכן, היות שהפירות והירקות מלכתחילה אינם בעלי השפעה ניכרת על מדד המחירים לצרכן, ניתן היה לצפות מראש ש"החסרתם" מהמדד לא תביא לשינויים משמעותיים בהתנהגות המדד. במילים אחרות, מהעובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן, לא נובעת המסקנה שמחירי הפירות והירקות לא עלו מעבר לעליית המחירים הכללית. כפי שראינו, הנתונים סותרים טענה מעין זו ומראים שמחירי הפירות והירקות עלו יותר מסל הצריכה הכללי.

מטעמו של שר החקלאות אבי דיכטר נמסר: "אמנם מדד הפירות והירקות עלה יותר, אך השפעתו על כיס הצרכן הייתה קטנה. לפירות וירקות יש השפעה מזערית על יוקר המחייה בישראל, לעומת דיור, אנרגיה, חינוך והוצאות נוספות בסל ההוצאות החודשי. לראיה, בסקר של הלמ״ס לשנת 2019, ניתן לראות כי משקל מוצרי המזון הטריים בסל ההוצאות המשפחתי עומד על כ-8%, כאשר רק הפירות והירקות מהווים 2.4% ממשקל המדד".

לסיכום: העובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן אינה מעידה על כך שהפירות והירקות לא התייקרו משנה לשנה. למעשה, מאז 2016, השנה הראשונה שהופיעה בנתונים של דיכטר, ההתייקרות של הפירות והירקות הייתה חדה יותר מההתייקרות של "סל הצריכה" הכללי. לכן דבריו של דיכטר מטעים.