גדי רוזנטל, ממחברי דוח קואליציית ארגוני בריאות הנפש: "אוכלוסיות לא מקבלות טיפול"

במהלך כנס גלובס שעסק באתגרים של מערך בריאות הנפש בישראל, התקיים פאנל בו השתתפו ד"ר קרן גינת, מנהלת בית החולים מזור לבריאות הנפש, גדי רוזנטל, יו"ר עמותת משפחות בריאות הנפש, יוני בוגאט, מנכ"ל מכון סאמיט, ופרופ' שאולי לב-רן, מייסד שותף ומנהל אקדמי, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.

● דוח חדש קובע: מערכת בריאות הנפש בישראל היא מהמוזנחות במערב 
● 4 מיליארד שקל לבריאות הנפש? "בואו נראה שמחצית מהסכום שהובטח מגיע ומיושם" 

כפי שהסבירו אנשי המקצוע, המלחמה והאירועים הקשים שאירעו בתחילתה צפויים לטלטל את מערכת בריאות הנפש, אשר מלכתחילה סובלת ממשבר עמוק.

דוח חשוב וראשון מסוגו שהוכן בידי הצוות הכלכלי של קואליציית ארגוני בריאות הנפש בסיוע של חברת רציונל; ובמימון הקרן הפילנתרופית של ד"ר יעל אלמוג זכאי ומשפחתה, בוחן את כלכלת בריאות הנפש בישראל, ומצביע על כך שטרם המלחמה, ההוצאה הציבורית לבריאות הנפש עמדה על 4.1 מיליארד שקל, המהווים 5.8% מההוצאה על בריאות.

● כלכלת בריאות הנפש בישראל: תמונת מצב, השוואה בינלאומית, היקף והרכב רצויים, אתגרים והמלצות | הדוח המלא

רוזנטל, אשר היה שותף בכתיבת הדוח, הסביר כי ממצאיו מעידים על כך שיש לישראל דרך משמעותית לעשות על מנת לצמצם את הפער מול מדינות ה־OECD.

"הדוח מראה כי ההוצאה הציבורית הממוצעת במדינות המערביות על בריאות הנפש עומדת על 11% מכלל ההוצאה הציבורית לבריאות. לפי מפתח זה, על ההוצאה הציבורית לבריאות הנפש בישראל לעמוד על כ־7.8 מיליארד שקל בנתוני התקציב של שנת 2022. על כן, נדרשת תוספת של 3.7 מיליארד שקל לשנה, לא כולל את התוספות המשמעותיות לשכר הנדרשות להשבת אנשי מקצוע מהסקטור הפרטי לשירות הציבורי".

"תרבות של עוני"

"בבריטניה אומרים שאין בריאות בלי בריאות נפשית" ציין רוזנטל. "יש במערכת הרבה כשלים שצריך להתייחס אליהם, יש חסר ענק בתחום השיקום, ואוכלוסיות שלמות שכמעט ולא מקבלות טיפול במערכת הציבורית". עוד הוא מציין, כי אחד האתגרים המשמעותיים איתה מתמודדים בענף היא התחלואה הכפולה. "מדובר באנשים שסובלים מתחלואה נפשית במקביל להתמכרות. הטיפול בנושא מפוצל בין משרדים שונים וחסר מאוד".

ד"ר קרן גינת, מנהלת בית החולים מזור לבריאות הנפש שנותן מענה לכל אזור הגליל, ציינה מספר פערים איתם היא מתמודדת, כחלק ממה שהיא מכנה "תרבות של עוני": "התשתיות, הצפיפות במחלקות, העליבות, התנאים הירודים. לא ככה המצב צריך להיראות. כשמגיע אדם מבוהל ומפוחד שלקחו אותו מביתו בניגוד לדעתו ורצונו, ומגיע למחלקה מתפוררת שאין בה מספיק אנשים לטפל בו, זה אירוע מבהיל. יחד עם זאת, יש גם מהות של להיות ולעשות עם המטופל מעבר לתרופות".

לדבריה, "כדי להגיע לסטנדרט של 25 מטופלים במחלקה צריך תוספת של כ־100 תקנים רק בבית החולים שלי. וכל זה עוד לפני השביעי באוקטובר". אומרת ד"ר גינת, ומיד מסבירה כי למצב יש מחירים כבדים.

"יש לנו אירועי אלימות עם המטופלים. כשפרצה המלחמה בתי החולים התגייסו ושלחו למלונות את הגב החזק ביותר. כל אחד מבתי החולים קיבל אחריות על עשירית מאזורי המפונים. יחד עם זאת, קשה להחזיק מטפלים לאורך זמן בעקבות השכר הנמוך. לאורך זמן חמלה עולה כסף, אנחנו חייבים לבנות רציפות".

יוני בוגאט, מנכ"ל מכון סאמיט, עמותה שעוסקת בקידום ושיקום צעירים נפגעי נפש, מתחבר לדבריה של ד"ר גינת. "אנחנו נמצאים כל הזמן בחסר, קשה לחשוב איך להעניק את המיטב לאותם אנשים שבאו עם אתגרים גדולים, ומגיע להם להיות מטופלים כראוי. הבסיס הוא מאוד דל.

"השיקום בתוך הקהילה מתבסס על הקשר האישי בין איש טיפול למשוקם, וכמעט ואין פסיכולוגים וותיקים שנשארים בשירות הציבורי, זו מכה גדולה". בוגאט הבהיר בנוסף כי בלי תרומות לא יוכל להיות טיפול, וציין כי הוא מעריך שיצטרך לגייס יותר כספים מבעבר.

ניצול משאבים יצירתי

"אחד הדברים שחוזרים על עצמם זה הצורך ביצירתיות, כלומר לא רק לקבל יותר משאבים אלא גם להיות יצירתיים בשימוש בהם" אומר פרופ' שאולי לב-רן, מייסד שותף ומנהל אקדמי, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.

"נצטרך להיפרד מקונספטים ישנים ולהנגיש טיפול כדי שיגיע למאות אלפי אנשים. נצטרך להזין טכנולוגיות שיאפשרו שימוש ב־20% מהמשאבים עבור אנשים שסובלים ממקרים קלים עד בינוניים, ו־80% לאלה שדורשים התערבויות משמעותיות יותר".

עוד הוסיף פרופ' לב-רן, כי יש להקדיש תשומת לב גם לאנשים שלא פונים לעזרה אך זקוקים לה. "לפעמים אלה שלא פונים נמצאים במצב הכי קשה, נצטרך לעשות פעולות כדי לאתר אותם. השידוך של לאתר אנשים ולשייך למסגרות הנכונות, יסייע לניצול נכון של המשאבים. לא משנה כמה משאבים יגיעו נצטרך להתאים את המענה".

לדבריו, למרות האתגר, הטכנולוגיה יכולה לתת לכך מענה חלקי באמצעות מידע שמגיע מקופות החולים.

מלבד החובה המוסרית, השקעה בבריאות הנפש היא גם אינטרס כלכלי של מדינה. "החזר ההשקעה הוא מאוד גבוה, כדאי להשקיע היום כדי לחסוך מחר" הוסיף פרופ' לב-רן.

ד"ר גינת סיכמה: "ככל שזה ישמע מוזר, הגדלת ההשקעה הציבורית בתחום מאוד כדאית למדינת ישראל. המשקל של בריאות הנפש מוערך בשבעה אחוזי תוצר על פי מחקרים אחרונים".

***גילוי מלא: הכנס התקיים בשיתוף הקואליציה לבריאות הנפש