4 מיליארד שקל לבריאות הנפש? "בואו נראה שמחצית מהסכום שהובטח מגיע ומיושם"

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התייצב השבוע לכנס גלובס שיזמה קואליציית ארגוני בריאות הנפש בנושא האתגרים במערך בריאות הנפש בישראל, ובשיחה עם כתבת גלובס גלי וינרב סיפק כמה תשובות ביחס להתמודדות של מערכת הבריאות עם מצב המערך ועם השלכותיהן הבלתי נגמרות של המלחמה.

● דוח חדש קובע: מערכת בריאות הנפש בישראל היא מהמוזנחות במערב 
● גדי רוזנטל, ממחברי דוח קואליציית ארגוני בריאות הנפש: "אוכלוסיות לא מקבלות טיפול"

"יש השקעה שהממשלה חייבת לעשות", אמר בר סימן טוב. "היא הייתה חייבת לעשות אותה לפני ה־7.10, וכעת אני לא חושב שצריך להיות ספק שההוצאה הזו הכרחית, בוודאי בעולם של קביעת סדרי עדיפויות חדשים. צריך להגדיל את ההוצאה על בריאות הנפש ב־2 מיליארד שקל, שילכו גם לחיזוק מסיבי של שירותי הקהילה וגם לביצוע תיקונים במערכת האשפוז. בסוף המערכות האלה הן כלים שלובים וצריך שכל הרצף של השירותים יתפקד".

● כלכלת בריאות הנפש בישראל: תמונת מצב, השוואה בינלאומית, היקף והרכב רצויים, אתגרים והמלצות | הדוח המלא

המטפלים במגזר הפרטי

במענה לשאלתה של וינרב, האם לא נדרש סכום כפול - של 4 מיליארד שקל, כפי שמצביע הדוח של קואליציית ארגוני בריאות הנפש שחובר עוד לפני ה־7.10 ונחשף בשבוע שעבר בגלובס, הסביר בר סימן טוב כי בשלב הראשון צריך לראות ש־2 המיליארד שקלים שהובטחו מגיעים - ומיושמים.

"זה לא שאמרנו 'יש לנו 2 מיליארד שקלים, בואו נתאים את עצמנו לכך'. היעד שאנחנו הצבנו לעצמנו הוא להכפיל את מספר הטיפולים שניתנים במימון ציבורי".

"זה לא כזה פשוט", הודה, ופירט במה זה כרוך: "אנחנו צריכים למשוך הרבה מאוד כוח אדם שלא רגיל לעבוד במערכת הציבורית. גם אם נשפר את השכר - ואנחנו פועלים לשפר מאוד את השכר - זו עדיין מערכת ציבורית, ואלה עדיין אנשים שעברו עשרות שנות קריירה במערכת פרטית, אז זה שינוי מאוד גדול, והוא הרבה מעבר לכסף".

בר סימן טוב הבהיר כי השינוי שהמערכת מכוונת אליו הוא לא רק ביחס לפסיכולוגים, אלא גם לפסיכיאטרים. "אנחנו שמנו לעצמנו יעד להכפיל את מספר האנשים שמסיימים התמחות בפסיכיאטריה מאיזור ה־80־70 בשנה - לאזור ה־150 בשנה", ציין. "אנחנו עושים את זה במציאות של מחסור כללי ברופאים במדינת ישראל. זה יעד מאוד מאתגר".

בנוסף לכך, הוא העיר ביחס לדינמיקה עם האוצר, ולשאלה בעניין הסכום הדרוש למערכת כי "אנחנו מואשמים על ידי האוצר שדרשנו סכומים מופרזים. אנחנו דרשנו את הסכומים שאנחנו חושבים שהם הנכונים, ושהמערכת יכולה לבצע אותם", הבהיר, והתחייב: "אם נראה שנדרש יותר, נפעל לדרוש יותר".

לא לצאת משיווי משקל

איך בכלל הגיע מערך בריאות הנפש למצב הזה, שבו נדרש לה כזה חיזוק? שאלה וינרב. לדברי בר סימן טוב קרו פה שני תהליכים.

"מערכת בריאות הנפש, בסוף, עד לפני עשור, לא הייתה מערכת ציבורית", הסביר. "היה אלמנט של אספקת שירותים באחריות משרד הבריאות אבל זה לא היה חלק מהשירות שאנחנו מקבלים מקופות החולים. זו מערכת שעברה סוג של הלאמה בדרך שבה היא עובדת, וקשה לקחת משהו פרטי ולהפוך אותו לציבורי.

"לכך מתווספת העובדה שהצלחנו כחברה לעשות מהלך מאוד משמעותי של הורדת סטיגמה. אם פעם אנשים לא היו מוכנים לדבר על זה שהם צריכים עזרה בתחום בריאות הנפש - היום זה הרבה יותר נפוץ ושכיח באוכלוסיה הכללית, גם בקרב חברות שחשבנו שייטו פחות לצרוך שירותים, אם זו החברה החרדית או הערבית, ואנחנו רואים את השינוי גם שם".

למרות האתגרים הלא מבוטלים, בר סימן טוב נשמע אופטימי. "הבסיס לאופטימיות שלי בכל זאת הוא שבסוף מערכת בריאות הנפש היא כן חלק ממערכת הבריאות הכללית שלנו, שהיא מערכת מצוינת", אמר.

יחד עם זאת, הוא מתריע: אסור להזניח אותה. "יש משהו בדיאלקטיקה של מערכת הבריאות שמלווה אותנו כל הזמן. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים עוד משאבים ומצד שני אומרים לנו 'אתם מערכת מצוינת, מתפקדים טוב'.

"אבל אני רוצה שאת המשאבים שהמערכת תקבל היא תקבל מהמצוינות ומהיכולות שלה, וזה מה שאני אומר לאוצר: אל תגיעו למצב שבו בגלל שהמערכת טובה אנחנו נרשה לעצמנו להזניח אותה. אנחנו יודעים שדברים יכולים לצאת משיווי משקל מהר".

ואולי בכל זאת, שאלה וינרב, כבר יצאנו משיווי המשקל? בר סימן טוב מפנה לגידול הטבעי. "בסוף האוכלוסיה גדלה ב־2% כל שנה, ובמונחי בריאות אפילו ב־2.5%". לדבריו, המשמעות היא שבישראל בכל חמש שנים מתווספים מיליון אנשים. "אם משכללים פנימה את העובדה שחלקם הגדול יהיו קשישים, יסבלו מבעיות כרוניות, או מבעיות של בריאות הנפש, זה מייצר אתגר גדול - גם ניהולית וגם בעולם המשאבים".

 ***גילוי מלא: הכנס התקיים בשיתוף הקואליציה לבריאות הנפש