ערב המועד המתוכנן לאישור תקציב המדינה החדש לשנת 2024, במשרד האוצר עדיין חוששים שהתקציב לא יעבור. נכון לכתיבת שורות אלו, באוצר לא פוסלים אפשרות שהצבעת הממשלה תידחה מיום חמישי למועד מאוחר יותר, או חמור יותר - שיתבזו בהצבעה של השרים נגד הצעת התקציב. הסיבה: מחלוקות עמוקות של האוצר מול ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר להיקף ההתייעלות הנדרש בתקציב לאור המלחמה.
● באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות
● אחרי שהתנגד במשך חודשים: דוד אמסלם משחרר 2 מיליארד שקל לקופת האוצר
משלחת של סוכנות דירוג האשראי מודי'ס צפויה לנחות בארץ בשבוע הבא לסדרת פגישות עם משרד האוצר ובכירים נוספים. ישראל מועמדת להורדת דירוג בקרב שלושת הסוכנויות הבינלאומיות הגדולות, מודי'ס, S&P ופיץ', שהבהירו כי הן מצפות לראות תקציב אחראי.
באוצר מנסים כבר כמה שבועות לאשר לפחות צעד אחד בולט, שיישדר רצינות פיסקאלית לשווקים ויאותת לחברות הדירוג על אופק חיובי. דיון שקיימו נתניהו וסמוטריץ' בנושא התקציב ביום רביעי הסתיים במפח נפש עבור האוצר. נתניהו התנגד נחרצות, ורעיונות שונים של האוצר לא נכנסו לטיוטת הצעת התקציב.
גם לאחר הפגישה הקשה מול נתניהו ולשכתו, באוצר החליטו שהם עדיין לא מוותרים. הדרג המקצועי במשרד ביקש מסמוטריץ' לחזור אל נתניהו ולהתעקש על העלאת המע"מ באחוז אחד, ל־18%, החל ב־2025. בתוך כך, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא הוזמן לישיבה של הצמרת הכלכלית של המדינה, שיגר במקביל מכתב חריף לראש הממשלה וקרא להעלות את המע"מ ולבטל את נקודות הזיכוי להורים. בכל מקרה, העלאת המע"מ לא תספיק. באוצר עומדים בפני בור תקציבי פעור בעומק של כמעט 70 מיליארד שקל, שצריך לסתום בתקציב, לפחות באופן חלקי.
מאיפה יגיע הכסף? נראה שגם סמוטריץ' לא יודע
מתוך הצעות הקיצוצים וההתייעלויות המרובות שהגישו באגף תקציבים לשר האוצר, בחר סמוטריץ' לאמץ קיצוץ של כמעט 3 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים (מתוך כ־8 מיליארד שקל), בנוסף להפחתה פרטנית של 3.6 מיליארד שקל מתוך תקציבי משרדי הממשלה - ועוד קיצוץ רוחבי ("פלאט") של 1.5% מהוצאות הממשלה. בתוך זה, נכנס גם קיצוץ מאסיבי של 15% בכל תוכניות החומש של הממשלה, בהן התוכניות לפיתוח הכלכלי בחברה הערבית ולעדה האתיופית.
אולם, סמוטריץ' לא מחליט לבד. הוא צריך להגיע להסכמות עם ראש הממשלה והשותפים הקואליציוניים. סמוטריץ' הסכים כאמור לקיצוץ בהיקף של 3 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים, אבל אפילו הוא לא יודע בדיוק מתוכניות של אילו שרים בדיוק יגיע הסכום.
מה הכי ריאלי שיקוצץ בפועל מתוך מהכספים הקואליציוניים? באוצר אומרים כי בכל הקשור לישיבות החרדיות, יבוטלו הפעימות הבאות לתוספות תקציביות ולמענקים. בנוסף, סבורים באוצר שיהיה קיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים של סמוטריץ' עצמו, שמועברים דרך משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק. בחודשיים האחרונים השקיע סמוטריץ' מאמצים כבירים בהסטת מאות מיליוני שקלים לתקציב המשרד של סטרוק. אז כיצד ייתכן שאותו סמוטריץ' ייאפשר עתה לפגוע בציפור הנפש של מצביעי הציונות הדתית ביהודה ושומרון? כאן התשובה מתחלקת לשניים.
ראשית, סמוטריץ' לא באמת מתכוון לקצץ את כל הכספים הקואליציוניים של משרד ההתיישבות. את חלקם הוא פשוט מתכוון להפוך לחלק אינטגרלי מבסיס התקציב. כך, התקצוב ייעשה קבוע ויימשך גם בשנים הבאות, ללא צורך להגיע להסכמות בכל פעם מחדש בין ראשי הקואליציה, גם אם הרכבה ישתנה בהמשך. שנית, ההסכמה העקרונית של סמוטריץ' לסגור את המשרד של סטרוק, מותנית באמירה של נתניהו, לפיה יהיה מוכן לסגור שלושה משרדים שנמצאים ברשות הליכוד, וכל מפלגה אחרת בממשלה תסגור משרד נוסף. סמוטריץ', ככל הנראה, מעריך שנתניהו לא יעמוד במילה שלו, או שלא יצליח לשנע את יתר השותפים בקואליציה.
משרדי הממשלה נגד האוצר, והקיצוצים
באוצר גם שואפים לחתוך בכספים של הקופה הקואליציונית שהובטחה בשנה שעברה ליו"ר ש"ס, אריה דרעי. הוא מצדו מתנגד בתוקף ומאיים שלא לתמוך בתקציב אם הכוונה תמומש. הצרות של האוצר לא נעצרות בנתניהו ודרעי. מאז שהופצה למשרדי הממשלה טיוטת הצעות המחליטים לקראת התקציב, בלילה שבין שלישי לרביעי, צובאים על דלתות האוצר עשרות מנכ"לים של משרדים ממשלתיים. אלה זועמים על כך שהונחתו עליהם הקיצוצים ברגע האחרון.
אמנם במשרדים השונים ציפו לקיצוצים, אך בממשלה כועסים על כך שהאוצר לא השאיר להם כל גמישות. כלומר, במקום שבאוצר יבקשו מכל שר או מנכ"ל לקצץ סכום מסוים, ולאפשר להם לבצע את התיעדוף - האוצר קבע שרירותית באיזה סעיפים להוריד, בנוסף לקיצוץ רוחבי, שבהגדרה חותך גם במה שחשוב וגם במה שפחות. בנוסף, חלק מרפורמות שמציעים באוצר לא תואמו עם המשרדים הרלוונטיים. למשל, יעברו סמכויות ממשרדי הבריאות אל משרד הכלכלה. זאת, כדי להסיר את ההתנגדויות של משרד הבריאות ליבוא חופשי של תמרוקים ומוצרים שונים, במסגרת רפורמת הייבוא.
אל מול הקיצוצים, באוצר מבקשים להעביר כמה תוכניות השקעה להאצת הצמיחה במשק. אחת התוכניות מבקשת לתמרץ את ענף ההייטק באמצעות הקמת קרן שתתמוך בגופים מוסדיים ישראלים להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות. היקף הקרן לא צוין בהצעה, אך הוא מוערך בכ־850 מיליון שקל לשנתיים. עוד בתחום ההייטק, הצעת התקציב קובעת קיצוץ של 236 מיליון שקל בתקציבי המדענים הראשיים בתשעה משרדי ממשלה, לאורך ארבע שנים, עד 2027. כמחצית מהתקציב, 120 מיליון שקל, יקוצצו מתקציב המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
ההשתוללות של המשרדים נגד תוכניות האוצר מוסיפה לחשש של הדרג המקצועי שהתקציב ייתקל בקשיים משמעותיים בממשלה. ייתכן שבנושא זה תתקבל פשרה, כאשר האוצר יסכים להעניק למשרדים עצמאות מסוימת בניהול הקיצוצים בגזרתם. לפי סדר הכנת התקציב החדש, אחרי קבלת אישור מהממשלה, יגיע התקציב לכנסת. המליאה תתבקש להצביע עליו בקריאה ראשונה, שלאחריה יעבור התקציב לעבודת הכנה ושינויים בוועדת הכספים, בראשות משה גפני. ולבסוף, תתבקש הכנסת לאשר סופית את התקציב בקריאה שנייה ושלישית, עד 24 בפברואר. אם לא תעמוד בדד־ליין, קובע החוק חלופה כואבת: קיצוץ רוחבי כבד של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב, שישתק את פעילות הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
