הלקח ממלחמת יום הכיפורים: כך ישראל יכולה לצאת מחוזקת כלכלית

הכותב שימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, כממונה על התקציבים וכיו"ר בנק לאומי

מלחמת עזה 2023 היא מלחמה ארוכה ועדיין אנו לא יודעים איך היא תסתיים כלכלית, מדינית, פוליטית וחברתית. מעניין להשוות אותה למלחמת יום הכיפורים, שהייתה מלחמה "כבדת דמים", תרתי משמע. המלחמה החלה בהפתעה והסתיימה בניצחון צבאי, יחד עם עצב גדול, שינוי פוליטי, משבר כלכלי ו"עשור אבוד". לכאורה, הן דומות; אך למעשה, הרקע הכלכלי של שתי המלחמות שונה.

מלחמת יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים 1973, ישראל הייתה באופוריה כלכלית. צמיחה של כ-10% לשנה, שיעור אבטלה נמוך של כ-3%. צריכה פרטית גבוהה, הוצאות ממשלה גבוהות ביצירת מדינת רווחה, לאחר הפגנות הפנתרים השחורים. הוצאה לביטחון מהתוצר כ-11% ושיעור אינפלציה שנתי כ-13%. משק סגור ולא משולב בתהליכים גלובליים. גירעון במאזן התשלומים גבוה ויתרות מט"ח נמוכות. נקודת התורפה העיקרית הייתה המחסור במט"ח.

מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת שבר בביטחון ובכלכלה, שגרמה לעלייה גבוהה במחירי הנפט בעולם (פי 4) ובמחירי חומרי הגלם וסחורות בעשרות אחוזים, שהרעה מאוד את מצב מאזן התשלומים. הסיוע האמריקאי ניתן כהלוואה בשיעורי ריבית דו־ספרתי. ממשלת רבין, בשנת 1974, התמודדה עם המציאות הכלכלית המורכבת וערכה מספר רפורמות חשובות, במס הכנסה (ועדת בן שחר), הכנסת מע"מ, שינוי במדיניות הפיחות, מאחת לכמה שנים לפיחות זוחל חודשי של כ-2%. שיעור ההוצאה הביטחונית בשנים 1974-1977 היה כ-27% בממוצע והיה גירעון תקציבי גבוה.

המשבר המורלי לאחר מלחמת יום הכיפורים הביא למהפך פוליטי בשנת 1977. ממשלת הליכוד שעלתה לשלטון ביצעה תוכנית כלכלית ("מהפך הכלכלי") שגויה של ממשלה חסרת ניסיון, שגרמה בצעדיה להחרפת הסחרור האינפלציוני ולמשבר כבד במאזן התשלומים. המדיניות התקציבית והמוניטרית לא תפקדה. המשבר התארך ל"עשור אבוד" ובעיקר במחצית הראשונה של שנות ה-80.

בראשית שנות ה-80, הגידול בהוצאות הביטחון הביא לגירעון בתקציב של כ-13-15% מהתוצר ולחוב ממשלתי של למעלה מ-250% בסוף 1984. המשק ניצל הודות ל'תוכנית הייצוב' בשנת 1985, שהייתה קו פרשת המים. התוכנית נשענה על ממשלת האחדות, על "רשת ביטחון" של ארה"ב, שהייתה מודאגת מיציבותה של ישראל, וכן על רפורמות מתמשכות של עשרות שנים שחילצו את המשק ממשבר כלכלי קיומי.

מלחמת עזה

נקודת הפתיחה הכלכלית של ישראל במלחמת עזה באוקטובר 2023, הייתה טובה מזו של מלחמת יום הכיפורים, בעיקר בתחום המט"ח. זאת, למרות ההרעה במגמות הכלכליות שלפני המלחמה, בגלל ההצעות להפיכה משטרית. רזרבות מט"ח גבוהות (כ-200 מיליארד דולר), מאזן תשלומים טוב (עודף של כ-20 מיליארד דולר), תעסוקה מלאה (שיעור אבטלה 3.4%), יחס חוב תוצר נמוך (61%) וגירעון צפוי בתקציב (פחות מ-2%). בנוסף, ארה"ב הודיעה, כבר בימים הראשונים למלחמה, על מענק ביטחוני נדיב.

לאחר מאה יום, המלחמה בעזה מתארכת ואי־הוודאות בצפון מתעצמת. ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות של הממשלה תהיינה גבוהות - למעלה מ-200 מיליארד שקלים בשנים 2023-24, יחד עם עלייה בחוב הציבורי מהתוצר ל-65-66%. ישראל יכולה להתמודד עם האתגר הכלכלי הגדול בתנאי שהמדיניות התקציבית והמוניטרית תהיינה ענייניות ומקצועיות. ההשפעות המדויקות יורגשו אחרי 2025, וינבעו מאופן סיום המלחמה, מהלקחים במערכות הביטחונית והאזרחית ומהמדיניות הכלכלית של הממשלה.

למלחמת עזה, כמו בכל מלחמה או משבר גדול, תהיה השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית. אין שום סיבה שהמשבר הכלכלי אחרי יום הכיפורים יחזור. לישראל יש בנק מרכזי עצמאי, בעל יכולות וכלים להתמודד עם משברים, והמדיניות התקציבית יודעת לטפל בהם. משרדי הממשלה התגלו כחוליה חלשה במשילות ובחוסן הכלכלי-חברתי, ויש להחזיר את האמון הציבורי בממשל על־ידי מינויים מקצועיים.

אבל, וזה אבל גדול - גורלנו הכלכלי ייקבע בהתנהלות הכלכלית של הממשלה. במאה הימים מאז תחילת המלחמה, הממשלה הוכיחה מנהיגות וכושר החלטה כלכלית נמוכים בתקציב הנוסף ל-2023 ובדיוני תקציב 2024. יש סיכון בהגדלה לא מבוקרת בתקציב הביטחון, אחרי 2025, שלא ברור האם תביא יותר ביטחון, אך מנגד תגרום לנזק בשירותים הציבוריים האזרחיים הנמוכים.

האתגר הגדול ביותר בשנים הבאות אינו נובע ישירות מהמלחמה, אך הוא קריטי לכלכלה ולחברה ובעקיפין גם לביטחון. קיום קהילה גדולה שאינה זוכה לחינוך מתאים למשק מודרני, עם שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה ותעסוקה במקצועות בעלי הכנסה נמוכה. אם הגידול באוכלוסייה החרדית יימשך בדפוסי ההתנהגות של השנים האחרונות, המשק ייפגע בצמיחתו ובתפקודו. זה לא יהיה רק "עשור אבוד" אלא "עשורים אבודים". אם לכך תתווסף מדיניות כלכלית שלא תתמודד עם הבעיות העיקריות, אזי למרות תנאי פתיחה כלכלית טובה, המשק יכול להיכנס למשבר.

אסור "לבזבז את המשבר". יש לבנות תקציב "בונה שרירים" לצמיחה ולחוסן לאומי-חברתי, להתמודד עם דפוסי ההתנהגות של החברה החרדית, ולא להסס להנהיג רפורמות שיקדמו את היעילות והגמישות למצבים כלכליים ולמצבים גאו-פוליטיים משתנים. המשק הישראלי כיום משולב בכלכלה הגלובלית ונתון למעקב סוכנויות הדירוג העולמיות; ניצחון צבאי ומדיני יסייע לתדמית ישראל בשווקי ההון הבין־לאומיים. התנהלות כלכלית נבונה תחזיר את ישראל ליציבות כלכלית ופיננסית, לתוואי של צמיחה ופיתוח כלכלי ולשמירת דירוג האשראי.