ממשק מוח־מחשב ומיפוי התא: הטכנולוגיות שכדאי לעקוב אחריהן

אתר כתב העת המדעי Nature סימן את תחומי הטכנולוגיה שכדאי לעקוב אחריהם ב־2024. בינה מלאכותית, נטען שם, תהיה שם המשחק, אבל היכן היא תיושם באופן המעניין ביותר בתחום הרפואי?

● הביומד העולמי אופטימי, אבל דור חדש של משקיעים מסבך את החברות הישראליות
● חמש מדינות בלבד נכנסו למועדון היוקרתי הזה. יפן האחרונה ברשימה

תכנון חלבונים מאפס: כלים חישוביים סומנו כתחום המעניין ביותר. קפיצת המדרגה נבעה מיצירת מאגרי מידע ענקיים בתחום ומפיתוח מודלים לביולוגיה המקבילים למודלי השפה שבבסיס מידג'רני ו־ChatGPT. אחרי הכול, מבנה החלבונים מתנהג ממש כמו שפה. הצ'טבוטים עצמם עדיין לא מלהיבים את המומחים של Nature. הם אמנם חוסכים המון זמן למדענים ומקילים על חוקרים ששפת אמם אינה אנגלית לשחק במשחק המדעי באופן שוויוני, אבל הם עדיין לא משנים את המחקר המדעי עצמו.

הטמעת חתיכות דנ"א גדולות: ב־Nature צופים ש־2024 תהיה שנת הפריצה בשימוש בעריכה גנטית לצורך הטמעת חתיכות דנ"א גדולות בגנומים קיימים - הן בתחום הרפואה והן בחקלאות. זאת אחרי שכבר ראינו אישור ראשון למוצר מבוסס עריכה בשיטת CRISPR.

ממשק מחשב־מוח: השנה עשויה סוף סוף להיות שנת הפריצה גם של מערכות ממשק בין מחשבים למוחות. בימים אלה נעשה ניסוי בתרגום פעילות מוחית של חולי ALS לשפה מובנת. בשלב הראשון, מדובר ב'השלמה אוטומטית' של מילים שמטופלים אומרים באופן לא ברור או לאט לשפה מדוברת. בניסויים נוספים חולים משותקים הצליחו להשתמש בגלי המוח לשלוט בזרוע רובוטית.

מיפוי התא האנושי: בתחום המחקרי, חלה התקדמות משמעותית בפרויקט מיפוי התא האנושי, שאחת המובילות שלו היא פרופ' אביב רגב מג'ננטק. הפרויקט כולל 3,000 מדענים שעובדים על רקמה מ־10,000 תורמים, כדי למפות תא אנושי לדוגמה. תחת הפרויקט הזה קמים פרויקטים למיפוי רקמות ספציפיות, כמו מיפוי המוח, התא הסרטני, או מיפוי הריאה האנושית, שכבר שפך אור על חלק מהשינויים בריאה שנפגעה מקורונה.

שריון תוך־גופי: התקדמות בננו־חומרים מאפשרים הדפסת מוצרים כמו סטנטים או משאבות הפועלים בתוך הגוף. יישום מעניין של הטכנולוגיה הזו הוא "שריון תוך־גופי", שאפשר להקיף באמצעותו את האיברים הפנימיים כדי למנוע פציעות קרב.