הסטארט־אפ שנלחם בהפצת מידע מוטעה במלחמה באמצעות כלי AI

ב–Clarity פיתחו פלטפורמה לזיהוי דיפ־פייק שסייעה בין היתר גם לגופי הביטחון ולמשרד ראש הממשלה • "יצרנו ארכיון עם אלפי תיעודים וסרטונים, וביצענו להם תהליך אימות"

הצוות של קלריטי. משמאל, מלטף את הכלב: מיכאל מטיאס / צילום: עומר הכהן
הצוות של קלריטי. משמאל, מלטף את הכלב: מיכאל מטיאס / צילום: עומר הכהן

אודות "ישראל מתגייסת"

בתוך המציאות הכאוטית נולדו עשרות מיזמים של אזרחים ועסקים פרטיים, הנרתמים למען יושבי הדרום, אנשי כוחות הביטחון והמורל הלאומי בכללותו. גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

הסטארט־אפ Clarity, שמפתח פלטפורמה לזיהוי דיפ־פייק באמצעות בינה מלאכותית, התגייס מאז פרוץ המלחמה כדי לעמוד מול שלל המידע המוטעה המופץ ברשתות.

"ב־7 באוקטובר בשעה 7 וחצי בבוקר כבר עלינו לשיחת צוות. הרגשנו במשך זמן רב שעומד להתרחש אירוע שיכלול הפצה רחבה של דיפ פייק, אבל חשבנו שזה יתרחש דווקא במהלך מערכת הבחירות הבאה בארה"ב", מספר לגלובס מיכאל מטיאס, אחד המייסדים ומנכ"ל החברה. "התחלתי לקבל עשרות סרטונים משדרות ומהדרום, ואנשים שאלו אותי אם זה אמיתי או לא. הבנתי עד כמה הם לא יודעים להבחין".

אנשי החברה החלו להריץ את הטכנולוגיה שלהם על שלל תכנים שרצו ברשתות, ותוך פחות משבוע, "משרד ראש הממשלה וגופי הביטחון השונים כבר היו לקוחות שלנו. עבדנו על הסרטונים של החטופים וגם סרטונים של הצבא".

מיכאל מטיאס, מנכ''ל Clarity / צילום: עומר הכהן
 מיכאל מטיאס, מנכ''ל Clarity / צילום: עומר הכהן

גיוס של 16 מיליון דולר

על פי הערכות מומחים בתחום, בתוך שנתיים 90% מהתוכן המקוון ייווצר באמצעות בינה מלאכותית, מה שעלול להגדיל את איום הדיפ פייק. קלריטי, שלאחרונה השלימה גיוס סיד של 16 מיליון דולר, מנסה לבלום את הנזק הצפוי - בשיטה שדומה לטכניקה שבה משתמשים מלכתחילה ליצירת דייפ פייק. "אנחנו עושים את זה מהכיוון ההפוך", מסביר מטיאס. "אם בדיפ פייק אלוגריתמים בעצם מייצרים מקבצים שמטרתם לייצר דמות, אנחנו עושים הפרדה. בסרטון עם פנים אנושיות, למשל, אפשר להתייחס לכל הפנים כיחידה אחת, אבל אפשר גם להתייחס לכל חלק בפנים כיחידה שונה. זו שיטה מבוזרת שמאפשרת להריץ הרבה אלגורתמים.

"אחד משיתופי הפעולה שאני הכי גאה בהם במהלך המלחמה הוא עם קלטורה - פלטפורמת ווידיאו בענן. יצרנו בעבורם ארכיון שבו לקחנו אלפי תיעודים וסרטונים מה7 באוקטובר, עליהם ביצענו תהליך של אימות, וקיבצנו אותם יחדיו למאגר שמשרת הרבה עיתונאים ועורכי דין, בארץ ובעולם". שיתוף הפעולה נעשה בהתנדבות.

קלריטי הוקמה בסוף 2022 על ידי מטיאס, נטלי פרידמן וגיל אבריאל. מטיאס, לשעבר קצין ב־8200, הוא סטודנט למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד (אביו יוסי הוא סגן נשיא בגוגל העולמית). פרידמן היא דוקטור למדעי המחשב עם התמחות בבינה מלאכותית, ואבריאל בעל תואר שני מאוניברסיטת הרווארד, ושימש במשך 14 שנים כיועץ משפטי במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

לדברי מטיאס, הרציונל מאחורי הקמת החברה הוא הרצון להילחם באיום שמייצר הדיפ פייק על אזרחים, על החברה ועל הדמוקרטיה. "לצד זה, הקמנו חברה שצריכה להיות רווחית", הוא מסביר, "אז יש לנו לקוחות כמו בנקים, מוסדות וארגונים. במקביל, הקמנו זרוע שנותנת שירות בחינם לגופים שצריכים תמיכה נגד דיפ פייק וללא מטרות רווח. למשל, עיתונאים מבלומברג והפינגטון פוסט משתמשים במערכת שלנו".

מתגייסים לעזרה

גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il 

HealthIL ומרכז הדסה

קהילת HealthIL מהמכון הישראלי לחדשנות בשיתוף עם מרכז הדסה למחקר וחדשנות בסיעוד קיימו האקתון בן כ-12 שעות, שמטרתו להאיץ פיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרי ארגוני הבריאות לאחר המלחמה. זאת בתחומי בריאות הנפש, ניהול מצבי חירום, שיקום ועוד. למהלך שותפים גם משרד הכלכלה, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד הבריאות ורשות החדשנות.

ההאקתון מנוהל על ידי ד"ר סיגל שפרן תקוה, מנהלת מרכז הדסה למחקר וחדשנות בסיעוד. ולקחו בו חלק 14 קבוצות ממגוון ארגוני בריאות בישראל ובהם שיבא, רמב"ם, זיו, סורוקה ועוד. המחזור הראשון הגיע לסיומו בימים אלה, ונחתם באירוע שבו לקחו חלק כ-1,500 בכירים מעולם הבריאות. בין הפיתוחים הבולטים שהוצגו נמנה מדחום נפשי - אפליקציה מבוססת AI שתעקוב אחר המצב הנפשי של המטופלים, ותוכל לזהות הידרדרות ולהכווין לטיפול.

PTC

חברת התוכנה האמריקאית PTC, שמעסיקה בישראל מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח הממוקמים בהרצליה ובחיפה, תרמה 250 אלף דולר למגן דוד אדום, ער"ן וזק"א. בנוסף תרמה החברה 25 מסכי מחשב לחמ"ל של קיבוץ בארי, שישמשו את חברי הקיבוץ שפונו למלון בים המלח.

במקביל לתרומות אלה, ובעקבות פניות של עובדים בישראל ובארה"ב, הוכרז כי על כל תרומה כספית של עובד החברה תשלש את הסכום והוא ייתרם לעמותה כלשהי לבחירת העובד. בדרך זו נתרמו עד כה 87 אלף דולר למגוון עמותות בישראל.

תנועת הצופים

בצל המלחמה, 96 צעירים עולים הגיעו לארץ מעשר מדינות שונות כדי להתגייס לצה"ל במסגרת תוכנית "גרעין צבר" של תנועת הצופים ומשרד העלייה והקליטה. מרבית הצעירים אמור להתגייס במהלך חודש מרץ, ועד אז ילמדו עברית באולפנים ויטיילו ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית, הם מתגוררים בקיבוצים ולוקחים חלק בחיי הקהילה הקיבוצית.

שטיח התקווה הטובה

פעילות של מוזיאון הנשים בישראל (שאמור לקום בחיפה) יזמו פרויקט רב מגזרי להחזרת החטופים ולזכר החללים: "שטיח התקווה הטובה", שמתפרס על פני כ-200 מ"ר ולמעשה מחר בין יותר מאלף שטיחונים שנסרגו בעבודת יד. השטיח הוצב בכיכר החטופים, ברחבת מוזיאון תל אביב.

מובילות פרויקט ''שטיח התקווה הטובה'' בכיכר החטופים בת''א / צילום: מוזיאון נשים פורצות דרך בישראל
 מובילות פרויקט ''שטיח התקווה הטובה'' בכיכר החטופים בת''א / צילום: מוזיאון נשים פורצות דרך בישראל

המטרה, לפי הנשים שיצרו אותו, היא "להוכיח לכל העולם כמה סולידריות והאמירה הנשית נחוצות בימים אלה ואף משנות סדרי עולם. מטרתנו היא להבליט גורל משותף ואת כוחה של הקהילה, ובימים קשים של מלחמה אנו פועלות יחד בתקווה". בפרויקט משתתפים גם בני נוער מהחינוך המיוחד.