נגיד בנק ישראל בראיון לגלובס: "הייתה לנו השפעה לא מבוטלת על תקציב הממשלה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התראיין לגלובס בהמשך להחלטת הריבית של בנק ישראל היום (ב'), בה החליט להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי, על 4.5%.

● הכלכלנים מעריכים: מה צפוי בהחלטת הריבית הבאה בישראל? 
●  פרשנות| לא להיט, אבל גם לא קטסטרופה: הנגיד הביט במשק והעדיף לא לגעת 

להערכת הנגיד: הריבית תעמוד על 3.75% בסוף 2024

הורדות הריבית היו יכולות להואיל למשק ולתמרץ אותו, מה תמשיך להיות השפעת הריבית כעת?
"האינפלציה מתמתנת וזה בערך מה שחזינו כשהורדנו את הריבית בחודש ינואר, גם הפגיעה בתוצר התרחשה בהתאם לתחזית הבנק. ישנם ניואנסים משתנים כמו סקטור הבנייה החלש אך מנגד רכישות כרטיסי האשראי התאוששו מהר יותר ממה שחזינו. לכן התוואי הוא עדיין בהתאם לתחזית של גובה ריבית של 3.75% ברבעון הרביעי. כל עוד נמשיך בתוואי הזה וזה מגולם כבר במשכנתאות, זו הקלה מסוימת אך נצטרך לעשות זאת בצורה מדודה כדי לוודא שעם כל הסיכונים ועם בעיות צד ההיצע וצד הביקוש בעקבות המלחמה, האינפלציה לפחות מתייצבת ואף ממשיכה לרדת".

הנגיד המשיך וציין שחשוב לבנק לראות את האינפלציה מתייצבת גם כאשר תחומים רבים עדיין מהווים סיכון למחירים בישראל.

אתה מדבר הרבה עם גורמים בחו"ל. איך להערכתך המצב בישראל משתקף מעבר לים?
ירון ציין כי לכל ענף יש את החששות שלו, ובסופו של דבר הבנק מצביע על נתוני ההיסטוריה המראים שישראל יודעת לצאת ממשברים: "אנחנו מראים את התאוששות המשק ואת החזרה לפעילות איתנה. הרבה סעיפים באינדיקטוריים הכלכליים חזרו לעלות. האינדיקטורים מצביעים על כך שכל עוד לא נראה תרחיש של הסלמה בצפון ותתקיים  מלחמה דרומית בלבד בעצימות שתלך ותפחת, אנו נראה את המשק חוזר לצמוח".

ובכל זאת, מודי'ס הורידו את הדירוג בישראל
"אני חושב שמודי'ס שמו דגש על סוגית פניות הממשלה והכנסת לטפל בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, ואלו היו קיימות גם לפני המלחמה ועוד יותר מכך עכשיו. הצורך בשינויים המבניים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל העבודה עם מיומניות מקצועיות ועם לימודי ליבה, הצורך להשקעה בתשתיות ולשפר את נושא הדיור". כל אלו, אומר הנגיד, הם כלים הקשורים לצמיחה בטווח הבינוני אך הם אינם משפיעים על הריבאונד הכלכלי הצפוי לישראל.

ההיבט הפיסקאלי לא מדאיג אותך?
"אני חושב שנעשו התאמות משמעותיות ולפחות ניסו להתמודד עם הגידול הגדול הצפוי בתקציב הביטחון ובמנהלת תקומה, ובהוצאות הריבית הגבוהות יותר, היו יכולות להיות התאמות גדולות יותר ולהיכנס לשינויים המבניים הנצרכים"

אתה מעלה את הצורך בשינויים כבר מספר פעמים, אתה מרגיש שמקשיבים לך  בצמרת קבלת ההחלטות?
"הנושאים הללו עמדו לפתחנו כבר קודם לכן, המלחמה יכולה להוות טריגר לכך שאנו נהיה חייבים, לאור הנטל הביטחוני, להרחיב את מעגל העבודה ואלו סוגיות שכל ממשלה תצטרך להתמודד איתן בכדי שנמשיך לצמוח".

גם נטל השירות?
"אלו כלולים אחד בשני, להארכת השירות ולהארכת המילואים יש השפעה על הפריון ועל המועסקים שנמצאים בצבא".

הגידול בגיוס החוב 

חלק מהחשש בשווקים מתמקד ביכולת גיוס החוב בעתיד, שמגיע כרגע מגורמים מקומיים ולא מגורמים זרים. עד כמה אתה מודאג מיכולת המדינה לגייס חוב בעתיד?
"אנחנו דווקא חושבים שלמוסדיים יש את היכולת לספוג את הגדלת ההנפקות של החוב המקומי. ברור שזה ילווה במחיר ואנו רואים זאת כבר במחיר החוב המקומי מתחילת המלחמה, הריביות בחו"ל ירדו אך בישראל הן ירדו הרבה פחות. חלק מהפרמייה של ישראל מצויה שם. אך יכולת המוסדיים בישראל קיימת". הנגיד המשיך וציין כי ישראל עדיין נמצאת בסביבה שבה ברור שיש מחיר לגיוסי ההון הגבוהים של ישראל.

גורמים רבים בשוק ההון רואים בבנק ובעיקר בך את שומר הסף והאחראי על הממשלה. אתה חושב שאתה מצליח בתפקיד הזה?
"אני מקווה שכן, אני יכול להגיד שאם מסתכלים על נושא התקציב ועל הקמת ועדה מיוחדת שתבדוק את תקציב הביטחון אז בנק ישראל תמך במספר החלטות חשובות: נושא הגידול של תקציב הביטחון, אנו אומרים כי הגידול צריך להיות בצורה הכי מינימלית שניתן. כמו כן, אמרנו שיש להקים ועדה שתבחן את התקציב הזה, ובהמשך לעשות התאמות בתקציב נגד גידול פרמננטי אל מול העליות בתקציב הביטחון. חייבים להגיד שהממשלה פחות או יותר הגיעה לסדרי הגודל שרצינו בתקציב. כולל המיסוי. לבנק ישראל הייתה השפעה לא מבוטלת".

מה אתה חושב על חוקים מקודמים בועדות הכנסת שמטרתם לפגוע בעצמאות בנק ישראל ועל התקפות אנשי הבנק בועדות הכנסת?
"בזמן שכל העיניים נשואות למשק הישראלי, כל ניסיון של פגיעה בבנק ישראל ובועדה המוניטרית הוא פגיעה בכלכלה הישראלית ובתדמית שלנו בחו"ל. יש הרבה נושאים העולים בכנסת. אחד מהם הוא מתן הפיקדונות ומתן אשראי ללא פיקוח מתאים שהוא סיכון לכלכלה, נקודה.
מהלך כזה יכול להביא לריצה על הבנקים ולמשבר פיננסי שיכול להתגלגל למשבר עמוק מאוד. זה הסטנדרט בעולם שפקדונות אשראי הן תחת גוף בנקאי. בנושא אחר, כניסה לשיקולי הועדה המוניטרית, המתווה של הועדה בעניין המתווה לעסקים, כל אמירה על תחרות היא אמירה שאומריה אינם בעלי הבנה בסיסית בנושא".

"אני חוזר ואומר כל פגיעה בבנק ישראל היא פגיעה בכלכלה הישראלית".