"עידן שלא היה כדוגמתו": מנהל הגידור שממליץ על השקעה במדדים

מייסד קרן קוונטמנטל, עדי מרום, מאמין שניתוח שוק שיטתי ואוטומטי יניב תוצאות טובות יותר מניתוח "ידני" וימנע טעויות נפוצות של משקיעים • תיק ההשקעות שלו מתבסס על מדדי מניות מרכזיים, בעיקר בחו"ל, ועל אג"ח לטווח קצר ובינוני בארץ

עדי מרום (ימין) ועופר חן, מנהלי קרן קוונטמנטל / צילום: אייל לייבה
עדי מרום (ימין) ועופר חן, מנהלי קרן קוונטמנטל / צילום: אייל לייבה

בזמן השירות הצבאי פגש עדי מרום את עופר חן, מי שיהפוך לימים לשותפו להקמת קרן הגידור קוונטמנטל (Quantamental). זאת על רקע עניין משותף שגילו השניים במשחקי שחמט. בהמשך התמחה מרום בפיתוח מערכות מסחר ומידע. הוא ייסד וניהל את חברת טרייד וואן (ואת גלובס טרייד וואן - שיתוף פעולה עם גלובס) וכן ייסד את וואלה טרייד (כיום מיטב טרייד).

מחקר מלמד: בעלי העניין בחברות בת"א כבר לא ממהרים לקנות מניות בירידות 
115 מיליון שקל בעשור: הדוחות חשפו את המנכ"ל המתוגמל בבורסת תל אביב 

נכון להיום הוא חולק עם חן תחביב נוסף, רכיבה על אופניים, אולם עיקר זמנם של השניים מוקדש לקרן הגידור שהקימו בסוף 2022, אשר לפי האתר שלה "מתמחה בהשקעות אלגוריתמיות המבוססות על ניתוח מתמטי סטטיסטי מעמיק של נתוני שוק. הקרן שואפת להשיג ביצועים עודפים על מדד S&P 500".

עדי מרום
אישי: בן 53, נשוי ואב ל-3, מתגורר בהרצליה
מקצועי: לפני קוונטמנטל אינווסטמנט, ייסד וניהל את וואלה טרייד (כיום: מיטב טרייד), ואת גלובס טרייד וואן. שימש כמנהל בכיר בבית ההשקעות של כור.
בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
עוד משהו: חובב אסטרונומיה מושבע שביקר במצפי כוכבים רבים

קרן קוונטמנטל, שככל הידוע מנהלת כיום כמה עשרות מיליוני שקלים, משתמשת באסטרטגיות שונות ומתמקדת בעיקר במסחר לונג ושורט בתעודות סל במגזרים השונים ובמסחר באופציות וחוזים עתידיים. את השנה הראשונה לפעילותה סיימה הקרן בהצלחה: התשואה שהשיגה עמדה ככל הידוע על 42% וזאת לעומת 24% במדד הדגל האמריקאי.

"מה שאנחנו עושים בקרן", אומר מרום, "הוא להביא את הניסיון שלנו בשוק ההון, ובעיקר את האמונה שאם תעשה את ניתוח השוק בצורה שיטתית ואוטומטית - תעשה יותר טוב מאשר בניתוח 'ידני'. זאת מאחר שעיקר הכשלים הם במבנה האישיותי: הרבה אנחנו פעמים נקשרים ומתאהבים בפוזיציה שלנו, או מממשים (מהר מדי) ואז בוכים. לכן אנחנו מעדיפים לעבוד הרבה עם ניתוח כמותי של המידע".

לשאלה האם הראלי בשוק המניות האמריקאי, שהניב תשואות מלהיבות ב-2023 ונמשך גם בחודשים הראשונים של 2024, עתיד להימשך - תשובתו של מרום היא חיובית. להערכתו שוקי המניות בוול סטריט ימשיכו להציג ביצועים עודפים גם בראייה קדימה. "החדשנות ומגזר הטכנולגיה ימשיכו להוביל את השוק האמריקאי", הוא צופה. "אנו חיים בעידן שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית - מהפכות שכל אחת בנפרד משנה את העולם מתרחשות כעת במקביל".

המהפכות הללו, טוען מרום, הן במגוון תחומים: "חלל, מחשוב קוונטי, שבבים, AI, רובוטיקה, הנדסת חומרים, גנטיקה. לצד זאת המשק האמריקאי חזק, הודות לניהול מושכל של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי, פד) שהצליח להתמודד עם האיומים ולרסן את האינפלציה מבלי להיקלע לאבטלה ומיתון".

מתי הריביות בארה"ב יתחילו לרדת להערכתך?
"לא במהירות שהרבה אנשים חושבים שהן יירדו. תהיה הורדת ריבית בהמשך - אבל בצורה יותר מתונה משצופים. אנחנו רואים שבארה"ב די הצליחו לרסן את האיום האינפלציוני, אבל כנראה שמעדיפים להיזהר שם בכל הנוגע להורדת הריבית".

תעודות סל להקטנת סיכון

ביקשנו ממרום להרכיב שני תיקי השקעות, אחד שנועד למשקיע הסולידי והאחר למשקיע חובב סיכון. התיק הסולידי שבנה כולל רכיב של 30% מניות, כאשר החלוקה שלו היא 10% מהתיק במניות בישראל (באמצעות השקעה במדד הדגל ת"א 35), היתרה - 20% מהרכיב - תושקע במניות בחו"ל דרך תעודות סל, ההתמחות של קוונטמנטל. יתרת התיק "הסולידי" (70% ממנו) תושקע כך: 50% מהתיק באג"ח של ממשלת ישראל ו-20% באג"ח קונצרניות בשוק המקומי.

התיק האגרסיבי כולל השקעה של 60% במניות ומורכב מ-20% מהמניות בישראל, גם כאן באמצעות תעודת סל או קרן מחקה על מדד ת"א 35. יתרת הרכיב המנייתי (40%) תושקע בחו"ל. הרכיב הסולידי בתיק למשקיע האגרסיבי מהווה 40% ממנו ומורכב מ-25% אג"ח של ממשלת ישראל, בהתמקדות במשך חיים קצר-בינוני. והיתרה - 15% מהתיק באג"ח קונצרניות ישראליות.

 

באשר להרכב החלק המנייתי בתיק, מניות בחו"ל מהוות כאמור 20% בתיק הסולידי ו-40% בזה האגרסיבי. מתוך רכיב זה בתיק 40% יושקעו בתעודת סל מחקה על מדד S&P 500 (תעודת SPDR SPY), מאחר שלדברי מרום "המדד הזה שובר שיאים כל יום מחדש ועל פי התנהגות סטיות התקן הגלומות בו, נראה שימשיך כך גם בתקופה הקרובה".

30% מרכיב מניות חו"ל בתיק יושקעו בתעודת סל שמחקה את מדד נאסד"ק 100 (אינווסקו QQQ). "עיקר ההחזקות במדד הן במניות גדולות כמו מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטא, גוגל וטסלה - הענקיות מכל הענפים הטכנולוגיים שנראה כי ימשיכו לצמוח גם בעתיד הקרוב".

שני סקטורים שיתפסו כל אחד 15% מהרכיב המנייתי בחו"ל יורכבו מסקטור הבריאות (תעודת הסל XLV), אשר לדברי מרום הוא "סקטור דפנסיבי יחסית וצבר פיגור בשנה שעברה ביחס לשאר המדדים, כך שעשוי לתקן השנה". לצידו בשיעור דומה גם סקטור הצריכה הבסיסית (XLP), שגם הוא דפנסיבי יחסית. "הענף חווה ירידה בשנה שעברה וכולל חשיפה למניות כמו פרוקטור אנד גמבל, פפסי, וול מארט וקוקה קולה". עבור הרכיב המנייתי בישראל החשיפה אמורה להיעשות כאמור דרך תעודות סל העוקבות אחרי מדד ת"א 35.

ההתמקדות בתעודות הסל נובעת לדברי מרום מכך שבאמצעותן משקיע לא מושפע מהתנהגות של מניה בודדת.

באג"ח: מח"מ קצר-בינוני

באשר לרכיב האג"חי בתיק, ממליץ מרום לפזר את ההשקעה באפיק האג"ח הממשלתיות בישראל: שני שלישים (66%) באיגרות שקליות במח"מ (משך חיים ממוצע) של 2-5 שנים, ושליש באג"ח צמודות למדד במח"מ דומה. באפיק הקונצרני הוא ממליץ על מחצית הרכיב באג"ח שקליות במח"מ 2-5 וחציו באג"ח קונצרניות צמודות גם כן באותו מח"מ. לדבריו "אם משקיעים באג"ח, כדאי ללכת היום על מח"מ שהוא בינוני-קצר, מהטעם שעדיין צריך להיות זהירים (ביחס לכך שהריבית הגבוהה תישאר לזמן ארוך יותר, ח"ש). לפיכך לא היינו קונים כיום אג"ח ארוכות מדי".

יש סקטור שנראה כיום מעניין להשקעה?
"סקטור השבבים, למרות העליות החדות במניות התחום (כמו אנבידיה) בתקופה האחרונה. כשאנחנו מסתכלים קדימה, בכל מה שמייצרים היום נכנס צ'יפ, וזה ביקוש שרק הולך וגדל אקספוננציאלית. אז לא רק אנבידיה תצמח, ייכנסו שחקנים חדשים נוספים. יהיה צורך אדיר בשבבים והמגמה תימשך".

ומאיזה סקטור הייתם מתרחקים?
"הייתי ממתין עם שוק הנדל"ן, בוודאי בישראל. מחירי הנכסים בארץ עדיין גבוהים. השוק לא חווה קריסה של חברות בתחום, לכן המחירים עדיין לא התאזנו כלפי למטה. עוד לא הגענו לנקודה שבאה אחרי 'ההייפ הגדול' שבה נוצר משבר שהמחירים יורדים. במצב הנוכחי אין הרבה עסקאות בשוק, אז גם הקונים וגם המוכרים יושבים ומחכים. אבל משבר המחירים יגיע".