דעה: למרות מצב המלחמה, השקל שומר על מעמדו

בשיתוף רו"ח ועו"ד אחמד איאד

לשער השקל מול הדולר יש חשיבות רבה הן למשק והן לציבור, ובמיוחד בכל הנוגע לאינפלציה, למחירי סחורות ושירותים ולמחירי חופשות בחו"ל. חוזק המטבע מעיד, בין היתר, על יציבות המשק והכלכלה.

השקל ידע תקופות טובות יותר, כאשר במשך שנים רבות נסחר ברמות נמוכות מול הדולר, עד שבשנת 2021 הגיע שער הדולר לשפל שלא נראה כמותו מתחילת שנת 1996 והתקרב לרמה של 3 שקלים. לאורך שנים ניסה בנק ישראל להוריד את ערכו של השקל מול הדולר ולחזק את הייצוא הישראלי על ידי קניית דולרים, עד שהר הדולרים בבנק ישראל הגיע ל כ-200 מיליארד שקל.

במהלך שנת 2023, עם ההודעה על תחילת תהליך הרפורמה במערכת המשפט, הדולר החל להתחזק מול השקל, עד שבחודש אוגוסט זינק שערו ל-3.87 שקלים - שיא של קרוב לשבע שנים. הסיבות לכך כנראה טמונות בתהליכים גלובליים בענף הטכנולוגיה שגרמו להזרמת פחות כסף להייטק הישראלי, כגון הפריצה של הבינה המלאכותית - AI, תחום שבו ישראל אינה מובילה. ואולי גם השיח על הרפורמה והמחאה שפרצה הביאו להגדלת אי הוודאות לגבי המשק הישראלי.

 מיקי מלול הוא דיקן הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן-גוריון / צילום: דני מכליס

ברבעון האחרון של שנת 2023 חלו תנודות רבות בשער השקל מול הדולר. השיא נרשם בחודש אוקטובר שבו נקבע שערו היציג של הדולר על 4.08 שקלים - השער הגבוה ביותר מאז יולי 2012. אולם השקל הצליח להתאושש למרות המלחמה, והגיע בסוף שנת 2023 לרמה של 3.62 שקל מול הדולר, כשהתנודות בשער קיימות עד היום.

אין כל ספק שהמשק הישראלי חזק ואיתן, ולמרות מצב המלחמה, העלייה בגירעון והורדת דירוג האשראי על ידי סוכנות מודי'ס, השקל הצליח לשמור על מעמדו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא החוזק של הכלכלה הישראלית עם הכניסה למלחמה ובעיקר החוב הלאומי הנמוך בנקודה ההיא. מה שמאפשר מרווח ביטחון לספיגת זעזוע כלכלי משמעותי. אלא שלמרבה הצער, הממשלה אינה מטפלת בבעיות הקיימות במשק כמצופה ממנה, ואינה נותנת מענה למצוקת העסקים שנפגעו בשל המלחמה, לענף הבנייה הסובל ממחסור חמור בעובדים ועוד.

יתרה מכך, תקציב המדינה לשנת 2024 לא כלל סעיפים מעודדי צמיחה וחשיבה לטווח ארוך; וכן לא כלל קיצוצים מתבקשים כמו סגירת משרדים מיותרים ושינוי סדר עדיפויות שיאפשר אופק חיובי לכלכלת ישראל.

 רו''ח ועו''ד אחמד איאד / צילום: אוסף פרטי

סכנת מיתון והאטה

למלחמה יש מחירים כלכליים כבדים, אך היא יצרה גם הזדמנות לשינוי המצב הביטחוני לטובה. וזאת יחד עם הזדמנות למינוף כלכלי חיובי דרך שינוי סדרי עדיפויות וטיפול בבעיות שורשיות של הכלכלה כמו: תשתיות, חינוך, משרדים מיותרים יוקר המחיה ושוק הדירות. הממשלה לא השכילה למנף את ההזדמנות ולהסתכל מעל הפוליטיקה הצרה וההרסנית. מדיניות כלכלית זו מדאיגה מאוד ועלולה להשפיע על היציבות ופוטנציאל הצמיחה של כלכלת ישראל.

התנודות הרבות בשער השקל הינן אינדיקציה לאי הוודאות הקיימת כרגע. כשחוסר המעש הממשלתי בתכנון לטווח ארוך רק מגביר את הסכנה. הסכנה העיקרית הקיימת היום היא מיתון והאטה בפעילות הכלכלית כולל פגיעה ממשית בענף ההייטק המהווה קטר צמיחה למשק.

בעת הזו, על הממשלה לטפל במקצועיות במשברים הכלכליים, מבלי לערב שיקולים פוליטיים. הגידול בגירעון בתקציב המדינה, שהציבור יידרש לשלמו בעתיד, בנוסף ליוקר המחיה המכביד על האזרחים, מחייב מדיניות כלכלית אחראית ונטולת שיקולים פוליטיים. יתרה מזאת, למדנו כי לפילוג בין שבטי החברה הישראלית יש גם מחיר כלכלי כבד, ואילו לשיח מכבד ומאחד בין כל השבטים יש תועלת חברתית וכלכלית.

*כותבי המאמר: אחמד איאד, רו"ח, עו"ד, חבר בסגל האקדמי במכללה האקדמית ספיר; מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן-גוריון