חטיבות חדשות וגיוסים: השינויים הארגוניים של כאל כדי להאיץ את הצמיחה

חברת כרטיסי האשראי שתופרד בשנים הקרובות מדיסקונט הקימה חטיבה ללקוחות פרטיים במטרה לחזק את מנוע הצמיחה – האשראי הצרכני • המגזר העסקי ינוהל לראשונה בחטיבה נפרדת

כאל: המטרה העיקרית היא להאיץ את הצמיחה באשראי / צילום: יח''צ
כאל: המטרה העיקרית היא להאיץ את הצמיחה באשראי / צילום: יח''צ

חברת כרטיסי האשראי כאל מבצעת שינוי ארגוני בחברה במסגרתו יוקמו ארבע חטיבות חדשות ומצרפת להנהלה שלושה חברים, כשהמטרה העיקרית היא להאיץ עוד יותר את הצמיחה באשראי, בעיקר ללקוחות פרטיים, וכך להתחרות בבנקים.

המשק ממשיך להתאושש? על פי נתוני כרטיסי האשראי, נראה שכן  
האוצר נתן לדיסקונט 9 חודשים נוספים למכור או להנפיק את כאל 

נכון לסוף שנת 2023 מנהלת כאל תיק אשראי צרכני בהיקף של 7.7 מיליארד שקל, כשמקס מנהלת תיק של 9.2 מיליארד שקל וישראכרט 7.1 מיליארד שקל. יחד עם התיק המסחרי צמח אשתקד תיק האשראי של החברה בכ-10% והסתכם ב-9 מיליארד שקל, גם אם ברבעון הרביעי של שנת 2023 יתרות האשראי הצרכני קטנו בכ-0.4% ביחס לרבעון קודם (רבעון 3). זאת, על רקע השפעות מלחמת חרבות ברזל.

מנגד, החברה שילשה את ההפרשות שלה להפסדי אשראי למקרה שלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות או בתשלומים שנטלו על עצמם. בשנת 2023 הסתכמו הוצאות הפסדי האשראי בסך של 285 מיליון שקל לעומת 97 מיליון שקל בשנת 2022. ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכמו ההוצאות להפסדי אשראי בסך 98 מיליון שקל לעומת סך של 43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בסך הכל מדובר בהוצאות גבוהות יחסית לתיק האשראי, כשהתיק של כאל נחשב בעל סיכון גבוה יותר מהמתחרים כיוון שהוא מכיל שיעור גבוה יחסית של אשראי מתגלגל.

נציין כי כאל גם גובה את הריבית הגבוהה ביותר על האשראי (13% למשקי הבית), ואין עוררין כי כדי להמשיך לצמוח, היא תצטרך להציג ריבית תחרותית יותר, בעיקר אם היא רוצה להתחרות בבנקים.

לשם כך, מייצרים כעת בחברה שינוי ארגוני שנועד להפריד את חטיבת הלקוחות הפרטיים מהלקוחות העסקיים. עד היום החלוקה הייתה שונה, כשתחום כרטיסי האשראי הן העסקי והן הפרטי היה מאוחד, ובמקביל נוהל עולם האשראי (הלוואות) בחטיבה אחרת.

המינויים כפופים לאישור בנק ישראל

כעת מוקמות כאמור ארבע חטיבות שונות. בראש חטיבת לקוחות פרטיים יעמוד ירון טיקטין, עד לאחרונה משנה למנכ"ל וסמנכ"ל אשראי במתחרה מקס. בראש חטיבת לקוחות עסקיים ושותפים תעמוד אודליה משה אוסטרובסקי, שפרשה לא מזמן מתפקידה כמנכ"לית חברת מס"ב.

בנוסף תוקם חטיבת פתרונות תשלומים מתקדמים (פלטפורמה), בראשה יעמוד רשף אפריים, שניהל את מערך הפיתוח העסקי והתשלומים המתקדמים בכאל. לצד החטיבות העסקיות תוקם חטיבת משאבים וחווית לקוח (שתאחד את השירות, התפעול והדיגיטל יחד עם ניהול משאבי האנוש) בראשה תעמוד ליטל וקסלר, המכהנת כיום כמשנה למנכ"ל וסמנכ"לית משאבי האנוש בכאל.

כמו כן, תחום האסטרטגיה יעבור לחטיבת הכספים כשהמינויים כפופים לאישור בנק ישראל. "המבנה הארגוני החדש יבטיח את מימוש האסטרטגיה של החברה תוך חיזוק פעילות הליבה, המשך צמיחה חכמה באשראי מבוסס דאטה והובלת עולם התשלומים העתידי", ציינו בכאל.

בחודש שעבר פרסמה כאל את דוחותיה לרבעון האחרון של 2023 ולשנה כולה. בשנת 2023 עמד הרווח הנקי של כאל על 450 מיליון שקל לעומת רווח של 309 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-45%, שהושפע בין היתר ממכירת בניין כאל בגבעתיים.

בנטרול השפעות חד פעמיות עמד הרווח הנקי על 277 מיליון שקל לעומת רווח של 286 מיליון שקל אשתקד, קיטון של כ-3% שנובע מהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל' בשל הירידה בהוצאות בכרטיסי אשראי ובביקושים לאשראי. ברבעון הרביעי של שנת 2023 עמד הרווח הנקי על 26 מיליון שקל לעומת 39 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-36% הנובע מהשפעות המלחמה.

בשנת 2023 עמד מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי על כ-163 מיליארד שקל, גידול של כ-9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, ברבעון הרביעי עמד מחזור העסקאות בכרטיסי כאל על כ-38 מיליארד שקל, קיטון של כ-2% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022, קיטון הנובע מהשפעות מהמלחמה.

מספר הכרטיסים של כאל הסתכם בסוף השנה שעברה בכ-4.4 מיליון בהשוואה לכ-4.2 מיליון כרטיסים בסוף שנת 2022, גידול של כ-5%.